דוד וגוליית
מאי אליאס ונועה רגב
האומנות בעיני המתבוננות
דוד עם ראשו של גוליית
רואים בפניו של דוד נראה מוטרד בהבעות של חמלה ועצב על כך שהוא הרג כרגע בן אדם, מה שסותר את רצונו של דוד להביס את גוליית מלכתחילה.
בציור הצייר קראווג'ו תיאר את עצמו בילדותו בתור דוד הקטן והעדין לקראווג'ו הגדול כגוליית הגדול והאגרסיבי. וציור זה נחשב לדיוקן עצמי כפול.
בציור הצייר רצה להדגיש את המשפט הלטיני "ענווה הורגת גאווה" בכך כנשלח דוד העניו והצנוע להלחם מול גוליית החזק והגדול על כך שצחק וגיחך עליו בכך שקרא לו כלב "ויאמר הפלישתי, אל דוד, הכלב אנוכי כי אתה בא אליי במקלות ויקלל הפלישתי את דוד באלוהיו" (שמ"א פס' מ"ג) והוריד מערכו של דוד וערכו של אלוהיו והיה בטוח שינצח אותו בגאוותנותו ובגודלו. דוד מנצח את גוליית ועורף את ראשו לאות ניצחון. "וירץ דוד ויעמוד אל הפלישתי ויקח את חרבו וישלחה מתערה, וימתתיהו, ויכרות בה, את ראשו".( שמ"א פס' נ"א).
מקרא- מוסר ההשכל
לכאן מתקשר הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" כגוליית ראה את דוד בראשונה לעג לו והשפיל אותו בכך שקילל את אלוהיו, ושפט אותו בזכות מראהו החיצוני וגודלו לעומתו. אך בסופו של דבר דוד הביס את גוליית למרות גודלו ומראהו החיצוני בזכות האמונה העצמית והדתית.
דוד התנדב למשימה כי האמין שינצח בזכות כוחה של האמונה בה' וידע שה' איתו, ולכן לא פחד להלחם מול גוליית, כלומר שמקור שההצלחה הוא באמונה (עצמית ודתית) וגם הקטנים יכולים לנצח את הגדולים מהם.
דוד מתנדב למשימה ומוכן להלחם מול גוליית למרות שלא היה לו ניסיון צבאי מכיוון, שידע שרוח ה' הטובה איתו וידע שלא יאכזב אותו בעת מלחמה.
חוקי הפיזיקה
חוק פיזיקאלי + משוואה מתמטית
אנרגיה פוטנציאלית היא האנרגיה האגורה בגוף המאולץ להיות נתון במצב מיוחד.
הנוסחיה לאנרגיה פוטנציאלית היא:
Ep = m g h
m מייצג את מסת האבן.
g מייצג את עוצמת הכובד שפועלת על האבן שהיא קבועה על כל גוף בכדו"א.
h מייצג את הגובה המקסימאלי של האבן בזריקתה.
מסקנות
ספרות
"מדברים" מאת נועה קירל
"מאיפה הם יודעים שהיא צריכה עוד לגדול"- לפני שדוד יצא אל המלחמה אחיו אליאב לעג לו על כך שהוא קטן מידי ,מה שסותר את כך שידע שה' נמצא עם דוד ויעזור לו לנצח -"ויִּחַר-אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר לָמָּה-זֶּה יָרַדְתָּ, וְעַל-מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר--אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת-זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ, כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ".
"היא עוד לא משופשפת נו שומעים על הקול, תן לה כמה חודשים והיא בטח תיפול"- על כך ששאול אמר לדוד שפנה אליו לפני צאתו למלחמה, שהוא עומד להלחם מול גוליית הגדול והחזק איש מלחמה מנעוריו, והוא בסך הכל דוד נער חלש ועניו - "יֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד, לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה, לְהִלָּחֵם, עִמּוֹ: כִּי-נַעַר אַתָּה, וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיו".
"עוד ילדה קטנה תגיד לי מה היא כבר יודעת"- כלומר, בצאתו של דוד למלחמה בגוליית, ראה אותו וצחק עליו, על בני ישראל ועל אלוהיו וכינה אותו "כלב"- "וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-דָּוִד, הֲכֶלֶב אָנֹכִי, כִּי-אַתָּה בָא-אֵלַי בַּמַּקְלוֹת; וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת-דָּוִד, בֵּאלֹהָיו".
"לא אכפת לי מה אומרים עליי, מדברים, מה הם כבר יודעים עליי"- רק דוד ומשפחתו יודעים שה' איתו, לכן, לא מתייחס לתגובות הרעות של אחיו וגוליית ויוצא למלחמה. -"
וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה. נ וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד".