דוד וגוליית - שמ"א פרק י"ז

יובל סבירסקי ועמית בראון

Big image

בחירת התמונה

בחרנו בתמונה זו מפני שהיא מסבירה את כוחו העצום של ה' ואת מעשיו.

בתנך מתואר שגוליית "גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. ה וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ; וּמִשְׁקַל, הַשִּׁרְיוֹן--חֲמֵשֶׁת-אֲלָפִים שְׁקָלִים, נְחֹשֶׁת. ו וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת, עַל-רַגְלָיו; וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת, בֵּין כְּתֵפָיו"


לעומתו דוד היה חלש וקטן , הוא היה נמוך ממנו , חסר שרירים , קל להביסו.

הציור אכן תואם את הכתוב לפי הפסוק

"וְהָיָה כִי-קָם הַפלשְתִי, וַיֵלְֶך וַיִקְרַב לִקְרַאת דָוִד; וַיְמַהֵר דָוִד, וַיָרָץ הַמעֲרָכָה לִקְרַאת הַפלִשְתִי. וַיִשְלַח דָוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶלִי, וַיִקח מִשָם אֶבֶן וַיְקַלַע, וַיְַך אֶת-הַפלִשְתִי, אֶל- מִצְחוֹ ; וַתִטְבַע הָאֶבֶן בְמִצְחוֹ , וַיִפל עַל-פנָיו ָארְצָה. וַיֶחֱזַק דָוִד מִן-הַפלִשְתִי בַקלַע ובָאֶבֶן, וַיְַך אֶת-הַפלִשְתִי וַיְמִתֵהו;

מוסר ההשכל

מוסר ההשכל הוא לא להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו,

הסבר הפתגם אומר שאל תסתכל בחיצוניותו של הקנקן,אלא במה שהוא מכיל.

אל תתרשם מהמראה החיצוני של הקנקן (צבע, מבנה, צורות), אלא מאיכות החומר, שהוא מכיל.

בכך הוא מתקשר לסיפור. כאשר גוליית רואה את דוד הוא מזלזל בו , מזלזל בה' , צוחק בליבו , חושב שדוד לא יכול עליו אך כאשר הם נלחמו אחד בשני גוליית היה מופתע מיריבו ודוד למרות גודלו הביס אותו והשפיל אותו.

דוד התנדב למשימה זו כייון שהוא רצה את בת שאול ,מפני שידע שזו הדרך היחידה שיוכל להתקרב למלוכה ואולי להיות מלך לישראל.
Big image

השיר שבחרנו

כוורת - גוליית

גוליית מתואר בתנ"ך כענק שגובהו שש אמות וזרת כלומר איש עצום וענקי.

גם בשיר גוליית מתואר כענק אשר מגיל קטן


"בגנון אמר שלום

ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע."


בהמשך השיר מתואר ניצחונו של דוד על גוליית:


"דוד מלך התעצבן
הרוגטקה תנגן!
אבן לעברו ירה
קלע לו בול בפוני."


תיאור זה מקביל לתיאור התנכ"י: "וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה".


נקודות שוני ראשית, סיפור דוד וגוליית הונצח אצל היהודים כסיפור המראה את כוחו של ה' סיפור שמח בו יהודי ניצח פלישתי חמוש בלי כוחות עזר.


"זהו שיר מאוד עצוב

הנושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת
לא יעזור לך שנתיים."

חוקי הפיזיקה

החוק הראשון של ניוטון, הנקרא גם חוק ההתמדה, קובע: "כל גוף יתמיד במצבו, יישאר במנוחה או ימשיך לנוע בתנועה שוות-מהירות ובקו ישר, כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני"

במקרה של דוד וגולית פעל כוח חיצוני על גולית האבן הגיעה במהירות עצומה מהמקלע לראשו של גוליית שעל פי דבריו של המרצה לגולית גם היתה מחלה אשר השפיעה על ראייתו כך שלא יכל לצפות זאת ולכן חלה השפעה על גולית והוא נפל .בעקבות כך דוד ניצח במלחמה.

המרות האנרגיות

האנרגיה האלסטית של המקלע כאשר הוא מסובב את אבן מומרת ברגע של השיחרור לאנרגיית תנועה עצומה מהכוח של הסיבוב שגורמת לאבן להגיע ל200 מטרים מרחק ו35 מטרים בשנייה.

דעתנו על המרצה

אנו חושבות שהמרצה אינו התייחס כלל לה' שעזר לדוד לנצח בדו קרב מלבד הכוחות הפיזיקאליים,

אנו חושבות שהתקיימה יותר עזרה של ה' מאשר הכוחות שהמרצה התיחס אליהם.

לכן אנו חושובות שהמרצה היה צריך להזכיר גם את כוחו של ה' בסיפור ואל רק לכוחות המתמטיים.