סדר יום
חוזי
גישת סדר היום עוסקת בתפקיד של התקשורת בעיצוב סדר היום – התפקיד של התקשורת בהעלאת נושאים לדיון ציבורי.
הנחות היסוד – לתקשורת יש מקום בקביעת השאלה "על מה הציבור יחשוב", על אילו נושאים/אנשים הציבור ידבר
- מה שמופיע בתקשורת נתפש על ידי האזרחים כחשוב יותר מאשר נושאים/אנשים שלא מופיעים בתקשורת
- מה שמופיע באופן בולט בתקשורת (ידיעה ראשונה במהדורה, פוסט גבוה בפיד, תצלום בדף הבית של האתר וכו') נתפש בציבור כחשוב יותר מאשר נושאים/אנשים שמופיעים באופן פחות בולט
לתקשורת יש יכולת להשפיע על עיצוב סדר היום הציבורי – יכולה להשפיע מה ייתפס כחשוב על ידי האזרחים
דוגמה:
במחקרי מעבדה, הראו לשתי קבוצות מהדורות חדשות כשאחת מהן הדגישה את נושא הביטחון. לאחר מכן שאלו את הקהל משתי הקבוצות מה לדעתם הנושאים החשובים לדיון והקהל שצפה במהדורה בה הודגש הנושא, העריך את נושא הביטחון כסוגיה חשובה יותר מאשר אנשי הקבוצה השנייה.
מסקנה: לתקשורת יש השפעה על הקהל בקביעת השאלה מהן הסוגיות החשובות שבהן יש לערוך דיון ציבורי או לטפל.
שלושה סדרי יום "נאבקים" ביניהם
סדר יום ציבורי – על מה הציבור מדבר? אילו נושאים נתפשים אצל הציבור כחשובים ביותר לדיון ולברור?
סדר יום פוליטי – על מה הפוליטיקאים מדברים? אילו נושאים הפוליטיקאים חושבים שצריך לדבר עליהם?
סדר יום תקשורתי – על מה מדברים בתקשורת? אילו נושאים התקשורת חושבת שצריך לדבר עליהם?
לכל אחד מהשחקנים יש אינטרס לעצב את סדר היום הציבורי
הפוליטיקאים שואפים בכל פעם שהציבור יעסוק בנושאים שמתאימים להם (למשל שבהם הם מצליחים) ולא בנושאים אחרים (למשל שבהם הם נכשלים).
הציבור אולי מגבש לעצמו נושאים שנראים לו חשובים (מקומיים? כלכליים? חברתיים?)
לתקשורת יש אינטרס להעלות נושאים מסוימים (נושאים שיש לתקשורת חומר ויזואלי מוצלח או מידע מעניין).
יש תחרות / מאבק בין גורמים שונים על עיצוב סדר היום
כל אחד משלוש הגורמים (תקשורת, פוליטיקה, ציבור) משפיע על שאר הגורמים ומושפע מהם
תרשים המתאר את גישת סדר היום
לפניכם תרשים מתוך האתר "שומרים".
אנשי האתר ניטרו את מילות החיפוש של אזרחי ישראל בשבוע שבו סערה הכנסת סביב הצעת החוק להקמת ועדת חקירה בנושא הצוללות.
מפלגות אופוזיציה קראו להקים ועדת חקירה, מפלגות הקואליציה יצאו נגד הקמת הועדה, נערכו דיונים והצבעות בכנסת וזה הנושא שעמד בראש סדר היום של הפוליטי.
התרשים ממחיש מה היה בראש סדר היום הציבורי לעומת הפוליטי.
גישת סדר היום היא מושג החוצה הרבה זירות ונושאים בתוכנית הלימודים
אפשר לתאר סדר יום בתחומים שונים: סדר יום בתחום הספורט, סדר יום כלכלי וכן הלאה
אפשר לתאר סדר יום בציבורים שונים: סדר יום תקשורתי במגזר החרדי, סדר יום תקשורתי לאומי-ישראלי ועוד
לסדר היום משמעות פוליטית-חברתית: אלו הנושאים עליהם ידברו, בהם ידונו, עליהם יחליטו. הנושאים שעל סדר היום דוחקים נושאים אחרים, שאינם מגיעים לסדר היום הציבורי גופים/קבוצות שאין להם כוח או השפעה על התקשורת לא יוכלו להביא נושאים שמעניינים אותם לסדר היום הציבורי.
לסדר היום מקום מרכזי בהבניית המציאות
אזרחים רבים לא יודעים על נושאים רבים כיוון שאינם מגיעים לתקשורת ולכן לא לסדר היום הציבורי.
אנשים וגופים חלשים לא זוכרים שהנושאים שמעניינים אותם יגיעו לסדר היום הציבורי
תמונת המציאות שעולה בתקשורת (=סדר היום התקשורתי) מוטה לטובת החזקים, לטובת אלו שיכולים להשפיע על סדר היום התקשורתי (פוליטיקאים? בעלי הון? קרובים לצלחת?)
באופן אידיאלי ומושלם, במרחב ציבורי "נקי" ושוויוני, הציבור מעלה את הנושאים שנראים לו חשובים לסדר היום הציבורי.
כדי להגיע לסדר תקשורתי שישקף את סדר היום הציבורי יש לאפשר חופש ביטוי, זרימה חופשית של מידע.
נדרש מצב של פלורליזם – אפשרות של מגוון קבוצות להביע דעתם ולנסות לעצב את סדר היום (התקשורתי ß הציבורי) בהתאם לאינטרסים שלהם.
כיצד יחסי הון-שלטון-עיתון תורמות לעיצוב סדר היום?
כיצד תקשורת מסחרית מעצבת סדר יום לעומת תקשורת ציבורית?
האם סוגים שונים של עיתונאים (פרקליט # שומר סף) משפיעים על סדר היום
כיצד תהליכי גלובליזציה מעצבים את סדר היום התקשורתי והציבורי בישראל?
האם כיום יש יותר דיווח על אירועים מהעולם / מארה"ב שדוחקים נושאים מקומיים? האם נושאים מקומיים מעוצבים לפי דפוסים גלובליים?
כיצד התרבות הדיגיטלית והרשתות החברתיות מעצבות את סדר היום התקשורתי והציבורי בישראל?
כיום, בעיקר הצעירים צורכים את מרבית המידע מהרשתות החברתיות.
לכל אחד יש פיד שמעוצב בצורה שונה ומתאימה לו (ולקבוצה של הדומים לו) ושונה מפיד של אחרים.
אלגוריתם מתאים לקבוצות שונות ולאנשים בודדים את הכיוון שבו יחשפו לחומרים ברשתות החברתיות.
האם בתרבות דיגיטלית כבר לא ניתן לדבר על סדר יום ציבורי לאומי-ישראלי?
האם לכל קבוצה קטנה יש סדר יום משל עצמה?