מאבק היישוב היהודי במנדט הבריטי

גלית מנצל והדס פראוור

תוכן עניינים:

1. תנועת המרי העברי

2. המחלוקת בין עמדת היישוב לאחר התפרקות תנועת המרי העברי - מאבק רצוף וצמוד.

3. העפלה

4. התיישבות

מבוא - רקע:

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, בריטניה עדיין נהגה לפימדיניות שנקבע על ידי ספר הלבן השלישי. מדיניות זו הייתה נגד האינטרסים של הציונות. עיקרי דבריה: חוק קרקרעות שהגביל את רכישת הקרקעות בארץ ליהודים, מכסת עלייה יהודית (למרות השואה) והקמת מדינה דו לאומית ששייכת לערבים וליהודים. לכן החליטו המחתרות להקים את תנועת המרי העברי.

תנועת המרי העברי: שלושת המחתרות, ההגנה אצ"ל ולח"י איחדו כוחות לתנועה אחת בשנת 1946.

גורמים להקמה: 1. שיתוף פעולה תגביר את הכוחות הציונים היהודיים נגד הבריטים.
2. תשפיע באופן חיובי על דעת הקהל העולמית ותהיה תמיכה בחשיפת מצוקת היהודים בשואה.

3. הייתה אכזבה רבה מהמנדט הבריטי ורצון לשנות את המצב.

4. הייתה אפשרות לאחר ההתחזקות הכלכלית והאימון הצבאי שרכש היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה.

מטרתה היה בעיקר לאפשר עלייה יהודית ולגרום לבריטניה לבטל את מדיניות הספר הלבן השלישי. בנוסף רצתה להוכיח את יכולת התגובה של היישוב היהודי.

דרכי פעולה ומבצעים עיקריים:

בתנועת המרי, כל המחתרות פעלו לכוד תחת תיאום של מפקדת המרי (מפקדת X)

הפעולות:
א. ליל הרכבות - כ50 חוליות פלמ"ח חיבלו במסילות ברזל, פסי ברזל וגשרים קטנים, ופגוע בסירות משמר החופים שארבו לאוניות המעפילים. האצ"ל והלח"י חיבלו במתקני התחנה המרכזית שבלוד.

ב. ליל הגשרים - הפלמ"ח הרסו 11 גשרים במבצע מורכב. גשרים אלו חיברו את הארץ עם שכנותיה.

ג. פיצוץ ניידות משטרה בריטיות על ידי הפלמ"ח
ד. התקפות על שות תעופה בריטיות צבאיות בארץ - ע"י האצ"ל והלח"י, פגע קשה במעמדה של ארץ ישראל כבסיס תעופה בטוח. 12 מטוסים הושמדו ושמונה ניזוקו.

סיבות לפירוק תנועת המרי:

הסיבות העיקריות לפירוק "תנועת המרי" הם:
א. השבת השחורה - ב29 ליוני 1946 הבריטים פתחו במבצע "ברודסייד". במהלכה חסמו את גבולות הארץ, נותקו קווי תקשורת ובניין הסוכנות היהודית בארץ נתםס על ידי הבריטים. הם פשטו ל27 נקודות יישוב מסומנות כבסיסי ההגנה והפלמ"ח ועצרו את כל החשודים בהשתייכות עליהם. הם חיפשו גם מחסני נשק. ב. פיצוץ מלון המלך דוד - ב22 ליולי 1946 תקף האצ"ל את מלון "המלך דוד". היו הרבה הרוגים ופצועים.

לטענת ההגנה פעולה זו נעשתה ללא תיאום אך בנוגע לזה יש מחלוקת. האצ"ל טוען שפיצוץ זה כן נעשה על פי הוראות תנועת המרי, ואף הודיעו על כך קודם לבריטים.

היחסים בין המחתרות לאחר פירוק תנועת המרי

לאחר פירוק תנועת המרי כל מחתרת המשיכה לפעול בהתאם למדיניותה. האצ"ל והלח"י המשיכו במאבק הצבאי (רצוף). ההגנה הפסיקה את המאבק האלים ונקטה במאבק צמוד. בהשראת בן גוריון, הם האגרו נשק ונלחמו בעיקר נגד המדיניות של הספר הלבן השלישי כדי לחזק את השליטה בארץ. היחסים בין האצ"ל והלח"י וההגנה היו מעורערים מאוד, והסכסוך בין "היישוב המאורגן" (ההגנה) וה"פורשים" (האצ"ל והלח"י) החל מחדש.

מאבק רצוף

המאבק הרצוף היה ההמשך של הלחימה הצבאית. האצ"ל והלח"י דגלו בה כי האמינו שהיא הדרך היחידה לגרום לבריטים לעזוב. הטיעונים בעד מאבק זה:
1. רק מאבק מסוג זה יגרום לבריטים לעזוב.
2. מאבק אלים יגרום לבריטים לתגבר כוחות וכסף ולבסוף יפסיקו את המנדט.

פעולות המאבק הרצוף:

במסגרת המאבק הרצוף פעלו האצ"ל והלח"י במאבק צבאי. פעולותיהם כללו:
1. תקיפת מסילות ברזל, תחנות רכבת, בסיסי צבא ומשטרה, פיצוץ משרדים ממשלתיים.

2. פריצה לכלא עכו ושחרור אסירים.

3. שדידת בנקים

4. חטיפת חיילים בריטים.

מאבק צמוד

בשיטו זו דגל ההגנה, אשר ראה בה דרך פעולה לא אלימה נגד הבריטים. היא פעלה בתחום ההתיישבות והעפלה. טיעונים בעד מאבק זה:
1. יצור דעת קהל חיובית בעולם נגד המנדט הבריטי ובעד הבאת פליטים לארץ.
2. הרחבת ההתיישבות
3. הגברת ההעפלה לעבוד את האוכלוסייה היהודית בארץ.

4. מאבק אלים יכעיס את הבריטים ויצמצם את התמיכה בציונות.

5. יש צורך בתכנון משותף של היישוב היהודי כדי לקדם את הקמת המדינה. מאבק רצוף מראה שאין שליטה של היהודים במצב.

העפלה:

מטרות ההעפלה היו - הצלת יהודים, חיזוק היישוב, הפגנת המצוקה היהודית ולעורר דעת קהל, וליכוד העם היהודי בתפוצות. המוסד לעלייה ב ארגן את ההעפלה המאורגנת לארץ ישראל ב1945. ההעפלה הייתה דרך הים והיבשה.

בהעפלה הושקע מאמצים רבים כספיים וגם צבאיים (פיצוץ תחנות המכ"ם הבריטיות) למען המטרה. אוניות רבות נתפסו על ידי הבריטים ונשלחו לקפריסין או לארץ מוצאן.

התיישבות:

מטרת ההתיישבות הייתה להרחיב את שטח היהודים בארץ למרות הספר הלבן השלישי. המבצע הגדול ביותר היה יום הנגב- בערב יום כיפור 1946- שבו התיישבו ב11 נקודות בנגב והונח צינור מים. בנוסף לכפר עציון הוספו קיבוצים שבנה את גוש עציון. ההתיישבות הראתה את היכולת התארגנות של התנועה היהודית.

פרשת ביריה:

בביריה הוקם יישוב אך המשטרה הבריטית תפסה את השטח בטענה שהוסתר שם נשק. במחאה יצאו אלפי בני נוער להקים אוהלים על האדמה ולנטוע עצים. המשטרה הבריטית עצרו את כל המעורבים והרסו את השטח. בתגובה מאות אנשי צפת עלו לחדש את היישוב, ולבסוף הסכימה הממשלה הבריטית ש20 אנשים ישארי במקום לחדש את הבנייה. פרשה זו היא סמל להחלטת היישוב היהודי להשתרש בארץ.

סיכום

בתקופה זו ניסה היישוב היהודי להילחם בבריטים. מאבק זה קדם למלחמת העצמאות שפרצה לאחר החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר. המטרה העיקרית של פעולות אלו היה הקמת מדינה יהודית, והתנגדות לבריטנה וגישתה האנטי-ציונית.

מאבק זה החל עם תנועת המרי ולאחר מכן עם המאבק הרצוף והצמוד, שזה בעצם המאבק הצבאי, ההעפלה וההתיישבות.

לחומר נוסף: