"בחברה החדשה - שיוון זכיות מלא?"

אוולין גולדנברג וגלי קרסו

"אילו אם לא תרצו הרי כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות"

רקע כללי על הרצל

קורות חייו

בנימין זאב תיאודור הרצל נולד ב-1860 בהונגריה. הוא למד בתיכון ריאלי כללי, ושם פגש לראשונה את תופעת האנטישמיות. כשהיה בן 14 ייסד אגודה בשם WIR, ובה כתב סיפורים, ביקורות ומאמרים על פוליטיקה. בשנת 1891 יצא לפריז ככתב העיתון, שם החל להתעניין במצבם של היהודים באירופה, הוא קבע כי הפתרון היחיד לבעיית היהודים הוא הקמה של מדינה יהודית עצמאית שתוקם בהסכמת המעצמות הגדולות. הוא החליט לכנס נציגים מהעם היהודי בעולם כולו לקונגרס פומבי והחל לפעול להקמת תנועה ציונית. מאז שהקונגרס הציוני הראשון התקיים החל לפעול במרץ כדי להגשים את תכנית באזל. פחות משנה לאחר הקונגרס השישי נפטר הרצל ממחלת לב.

חזונו של הרצל על חברה מתוקנת

חזונו של הרצל התבסס על הערכים שוויון, אחווה וחירות.

בערך שוויון האמין הרצל בשוויון הזדמנויות בין אדם לאדם ("אנחנו בחברתנו החדשה לא נעשה את מערכת ההשוואה") ובפרט בין יהודים ולא יהודים: " צוואתי לעם היהודי: בנו את מדינתכם כך שהנוכרי החי ביניכם ירגיש נוח בקרבכם ", ובנוסף בין גברים לנשים: " בחברה החדשה לנשים יש שוויון זכויות מלא", שוויון הזכויות של הנשים שווה לגברים.


בערך האחווה, " רק פה (במדינה יהודית בארץ ישראל) האישיות של העם היהודי איננה יכולה, איננה רוצה, ואיננה מוכרחה לכלות (להיגמר) ", " בעבר, נבעה תחושת האחדות (אחווה) של בני העם הזה מרדיפות, מדיכוי ומהחיים בגטו ". בגטו ובתקופת השואה, פעלו תנועות נוער ששימרו את האחווה בין היהודים בתקופות קשות. הסולידריות בין יהודים תמיד תתקיים בעת קיום חגים, מניינים, מצוות ועוד...


בערך חירות, האמין הרצל בחירות דתית ולאומית (" כל אדם חופשי ובלתי מוגבל באמונתו או בכפירתו, כמו בלאומיותו. ואם יקרה שישבו בתוכנו, גם בני אמונה אחרת, בני לאום אחר, נעניק להם הגנה מכובדת ושוויון זכויות חוקי") , כלומר בחברה מתוקנת כל אדם ללא הבדל בדתו ובלאומיותו זכאי להגנה ולשוויון זכויות.

בחירות כלכלית: "... אנו מכירים ומעריכים את התפתחות היחיד, כפי שאנו מכבדים ומוקירים את בסיסו הכלכלי, את הרכוש הפרטי... את כוח הדחיפה לעבודה, לעמל, לגילויים ולהמצאות לא בטלנו מן העולם... המאמץ הגדול בדין הוא שמתן שכרו יגדל...", הכוונה היא שבחברה מתוקנת בן אדם לא יישפט לפי מצבו הכלכלי, ולו הזכות לעבוד ולקבל שכר, ולפי מאמצו, השכר יתקבל בהתאם.

שוויון בין בני אדם - הבחירה שלנו

שוויון בין בני האדם- "תן לי לומר לך שחברי ואני לא מבדילים בין בני האדם. אנחנו לא שואלים את האדם לאיזה גזע אן לאיזו דת הוא שייך ".



הסבר:

בחרנו בנושא זה כיוון ששוויון בין בני אדם הוא נושא כללי שאפשר להסביר עליו ולתת דוגמאות במובנים שונים ומגוונים. שוויון בין בני אדם מתבטא בחברה שאינה משווה ומפלה בין תושביה מכל הבחינות: ללא הבדל גזע, דת ומין, לרשות כל אדם הזכויות הבסיסיות לחיים, קניין וחירות.

דוגמאות במדינת ישראל:

1. חזונו של הרצל שמתממש - מדינת ישראל מכבדת את אמונתם של הערבים כמו שתכבד את אמונתם של היהודים ומאפשרת לערבים לעסוק בדתם. (להתפלל במסגדים, לחגוג חגים ומועדים..)

2. חזונו של הרצל שלא התממש - לא התממש בשטח B. שטח B מחולק לביטחון שעליו אחראית מדינת ישראל ושליטה אזרחית שעליה אחראית הרשות הפלסטינית. כיוון שעל הביטחון אחראית ישראל אז ההגנה והביטחון מושקעים פחות ברשות הפלסטינית והרשות הפלסטינית נחותה. לכן חזון הרצל לא מתממש בין ערבים וישראלים.


שוויון בין בני האדם בחברה מתוקנת:

בחברתנו כיום (חברה לא מתוקנת) יש אפליות בין עמים שונים (לדוגמה ערבים-יהודים), מלחמות

וויכוחים, אלימות... אם לא נפלה את השונים מבינינו, ונלמד לכבדם, נוכל לתקן את החברה שלנו, ואולי הצד השני ינהג באותה דרך ויהיה שוויון זכויות- כמו מטרתו של הרצל.

Big image