דוד וגוליית - שמואל א' פרק י"ז

מגיש: איתי מזרחי ואופק אלעזר כיתה ט4

Big image
בחרתי בתמונה כי היא מראה את הלחימה בין דוד וגוליית בעמק המשקף את הבדלי הכוחות הפיזיים הבאים לידי ביטוי בפרטי הלבוש, מיימדי הגוף והנשק של כל אחד מהם. גוליית מצטייר בעל עוצמת כוח פיזי ובוז בפנים כלפי דוד, והעמידה של דוד משקפת את עוצמת הכוח הרוחני. ברקע רואים בקטן מאוד את קבוצות הצופים של לוחמי בני ישראל ומצד שני את לוחמי הפלשתים דרוכים לתוצאות הלחימה של הענק מול הקטן במיימדים ובכוח הפיזי.התמונה מבטאת את הפסוק: "אתה בא אליי בחרב ובחנית וכידון ואנוכי בא אליך בשם ה' צבאות אלוהי מערכות ישראל אשר חרפת" (שמואל א' י"ז פסוק מ"ה).

מוסר ההשכל העולה ממלחמת דוד וגוליית

הניצחון של האמונה- גוליית ייצג את הרבים החזקים וביטא את הרשע (קילל את אלוהים ואת עם ישראל) ואילו דוד סימל את החולשה והצדק. הוא לא פחד להלחם בחזית מול גוליית החזק, יצא להלחם עם קליע ואבן ובעיקר עם אמונה גדולה באלוהים כדי להציל את העם שלו. התוצאה שדוד ניצח בקרב ללא נשק מתוחכם אלא בעזרת האמונה באלוהיו וברצון העז לעזור לעם שלו.

דוד מתנדב למשימה זו למרות שהוא לא היה לוחם בצבאו הסדיר של שאול

הסבר: דוד מתנדב להלחם מול גוליית. הוא שמע כי שאול הבטיח לאיש שיכה את הפלשתי עושר רב, הוא התחתן עם ביתו של המלך והמשפחה שלו תהיה חופשיה ממיסים " והיה האיש אשר יכנו- יעשרנו עושר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חופשי בישראל" (שמואל א י''ז, כ''ה). דוד שואל מה יתן המלך לא לשם קבלת הפרס אלא להדגיש שאף אחד לא מגיב לקללות ולחרפה של הפלשתי כלפי העם. מכאן שדוד רוצה לצאת לקרב כדי להגן על כבוד העם.

"כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלוהים חיים" (שמואל א' יז פסוק ל'ו).

מקום הקרב של דוד וגוליית

Big image

שיר העוסק בנושא

הדומה בין השיר לסיפור המקראי - דוגמאות: א. הסיפור העלילתי זהה - גוליית דמות מאיימת מאוד ודוד פגע בו באבן וניצח אותו.ב. גורל גוליית: דוד זרק עליו אבן והוא פגע במצחו והתוצאה - גוליית נפל ומת.

במקרא - " ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפול על פניו ארצה (מ''ט).

בלהקת כוורת - " אבן לעברו ירה , קלע לו בול בפוני".

השונה בין השיר לסיפור המקראי - דוגמאות: א. הסיפור המקראי כתוב בלשון רצינית והשיר של כוורת כתוב בצורה היטולית (מצחיקה). ב. כולם פחדו מגוליית מאוד מפני שהוא היה גומות מאיימת. במקרא: "וישמע שאול וכל ישראל ויראו מאוד" (שמואל א י''ז , י''א). להקת כוורת: "קראו לו השד מאשקלון", "מקווה שלא ידרוך עלי, יעשה אותי גמד",

"כל התנ''ך פחד ממנו כמו מפיל, גיבורים בחרו הביתה...".

ג. תאור גוליית: במקרא - מתואר ברצינות: "ויעמוד ויקרא אל מערכות ישראל ויאמר להם למה תצאו לערוך...". (פסוק ח)

להקת כוורת - בהומור רב: "היה לו קול נמוך מים המלח".

ד. מוצאו של גוליית: במקרא - מוצאו מגת.

בלהקת כוורת - מוצאו מאשקלון.

ה. כינוי: במקרא - גוליית

להקת כוורת - "גולי" , גוליית.

כוורת - גוליית

חוקי הפיזיקה על פי דבריו של המרצה השפיעו על על ניצחון דוד

הסבר: סיפור הניצחון של הנער דוד רועה הצאן את גוליית הענק הלוחם בעזרת קלע הגיוני על פי חוקי הפיזיקה לפי דבריו של המרצה מילקולם גולדוול , כאשר דוד סובב את הרוגטקה והאבן נזרקה הוא הפעיל בסיבובים שסובב את הקלע היו 6 עד 7 סיבובים לשנייה והאבן טסה במהירות של 35 מטר לשנייה יכולה להגיע למרחק של 200 מטר וגוליית היה קרוב אליו ובנוסף לכך האבן הייתה בצפיפות בלסטית כמו קליע של רובה בקוטר של 0.5 מילמטר. חוקי פיזיקה אלה השפיעו על ניצחון דוד הלא מנוסה את גוליית המנוסה.

אני לא מצאתי חוק פיזיקאלי או משוואה מתמטית הסותרים את הסיפור המקראי.

לדעתי

המסקנות של המרצה נראות ונשמעות הגיוניות. אני מצדד בטענותיו של החוקר מפני שהוא הסביר את החוקים הפיזיקאלים שבאו לידי ביטוי בתיאור המקראי. לדוגמה: מספר הסיבובים של הרוגטקה לשנייה (6 עד 7 סיבובים) . וכן מהירות הטיסה של האבן שהיא 35 מטר לשנייה , כמו כן הצפיפות הבליסטית של האבן הדומה לקליע בקוטר של 0.45 מילימטר הכוח שזה הפעיל גרם להריגה של גוליית. לנימוקים אלה אפשר להוסיף גם את המחלה "אכרומוגליה" שהיא גידול במוח של גוליית שגרמה לראייה מטושטשת ותגובות איטיות , כמו כן הגובה החריג שלו והכבידות ממשקל השיריון גרמו לדוד לגבור עליו.