דרוזים

לוטם הלחמי לני שרעבי אופיר עמית ט4 חטב יובל ראש העין

הידעת?

בני עדה במזרח התיכון.


דת יחודית שהתפצלה מהאיסלם,


דוברי ערבית דרוזית,


רוב הדרוזים חיים באזור הגאוגרפי הכולל את סוריה לבנון וצפון ישראל,


בסוף 2011 נימנו כ130,000 דרוזים מתושבי הקבע בישראל.

היסטורית הדרוזים

להיסטורית הדרוזים יש כמה גרסאות

גרסת הדרוזים:

לפי האמונות שלהם ההיסטוריה האנושית מתחלקת לשבע תקופות,

כל אחת קשורה להופעה של נביא גדול

האחרון הוא מחמד בן איסמעיל - המשיח

לכל נביא גדול כזה יש נביא אחר המפרש אותו ומסביר אותו,

הנביא שפירש והסביר את מוחמד בן איסמעיל היה עבדללה אל מהדי - שהתחיל את המדינה הפאטימית.

המדינה הפאטימית נחשבה בעני הפאטימים כמדינה מקודשת על ידי שושלת מקודשת של נביאים אשר מבשרת על הופעתו של נביא גדול חדש.

הרכב הדרוזים בארץ

במדינת ישראל יש כ- 140,000 דרוזים ומתוכם 20,000 ברמת הגולן.

הדרוזים מהווים 1.65%


מקום מגורים - אורח חיים

רוב הדרוזים חיים בעיקר באזור רמת הגולן, כיוון שאזור זה הוא אזור הררי והעדה הדרוזים נוהגים להתיישב במקומות הררים בכדי להמנע מאוכלוסיה מסוכנת.

לאחר חיבור רמת הגולן הדרוזים תושבי המדינות לבנון וסוריה הפכו לחלק ממדינת ישראל.

אפיון האוכלוסיה

*בשתית הקפה אצל העדה קיים סדר שהוא גברים לפני נשים ונשים לפני נערים.

*החתונה של הדרוזים מתקיימת שבעה ימים. במהלך שבוע זה מתקיימות סעודות מסיבות וטקסים שונים לכבוד החתן הכלה ומשפחותיהם.

*כאשר הם בארוחה מוזגים לאדם המבוגר את הקפה קודם כאות כבוד

*זקני העדה נוהגים להשאיר את דלת ביתם פתוחה להראות שהם מוכנים לקבל אורחים.

*אין אדם נזקק בעדה הדרוזית. כל אדם במשבר יקבל עזרה מהקהילה.

לבוש העדה

הלבוש של האישה הדתייה-

עליה לכסות את כל אברי גופה, בקיץ ובחורף, כדי לא לעורר תאוות גברים, ולמען השמירה על עקרונות הדת, המקדשים צניעות, אחידות והתרחקות מעונג מיותר. הלבוש ארוך, אטום ורחב, ומכסה גם את הראש והשיער. יש להדגיש שאין כלל הבדל בלבוש היום יום לבין הלבוש לאירועים. גם בחתונה אין לבוש מיוחד לאישה הדתית. הכלה אמורה להתחתן בלבוש דתי מלא ללא כל חריגה.

הצבע המועדף ללבוש הוא כחול כהה, מאחר ולדעת אנשי הדת הוא המבטא צניעות באופן מלא. ובנוסף לא נראה עליו לכלוך.


לבוש האישה החילונית-

לובשת בגדים על פי הקיים באופנה ובחנויות, על פי טעמה, העדפותיה ויכולתה הפיננסית.

תעסוקה

בשלושים שנה האחרונות חלו שינויים מהותיים בקרב הדרוזים בתעסוקה, בשנות החמישים כתשעים אחוז מהדרוזים עסקו בחקלאות ומרעה וכרגע פחות מעשרה אחוז עדין עוסקים בתחום הזה, נפתחו בפני הדרוזים אפשרויות תעסוקה כגון נמל חיפה, תעשיות פטרוכימיות שירותים ועבודה במפעלים שהקימו

תרומת הדרוזים לישראל

הדרוזים תורמים לישראל בתחום הבטחוני, בצבא בתחומים שונים:

מודיעין-דרוזים, תושבי כפרים בארץ-ישראל ובסוריה, שגויסו, סיפקו מידע מודיעיני מגוון, ואף סייעו בשתילת סוכנים דרוזים סמויים

סיוע בחימוש- דרוזים מכרו נשק ותחמושת לאירגון 'ההגנה', שהוברח מסוריה ולבנון או שנקנה מכפרים ערביים בגליל


זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות החלו בגיוס מתנדבים דרוזים מכפרי הכרמל והגליל לשירות ביחידה חוץ-צה"לית, השמועה בדבר הגיוס לצה"ל פשטה ברחבי הצפון, ומתנדבים נוספים הגיעו מכפרי הדרוזים בגליל ואף מסוריה ולבנון, היחידה לא קיבלה אוטומטית כל מי שביקש להתנדב, אלא רק לאחר מיון ובחינות.

כרגע אחוז הגיוס של הדרוזים הוא 83%, אחוז המתגייסים הגבוה ביותר מגיע מהדרוזים.

אנשים בולטים בקהילה הדרוזית

רדא מנצור- יליד הכפר הדרוזי עוסיפיא. איש שירות החוץ, משורר והיסטוריון.

מסגרת עבודתו מילא שורה של תפקידים בהם: שגריר ישראל באקוודור, סגן השגריר בליסבון קונסול ישראל לצפון מערב ארצות הברית, רדא מנצור הוא חתן פרס מילר לשירה.

מוסמך אוניברסיטת הרווארד במינהל ציבורי,

מנצור החל את פעילותו לקידום השלום

באפריל 2008 קיבל רדא מנצור את פרס גאנדי-קינג בשם ראש הממשלה יצחק רבין

אלון בן דוד-נאמנות ללא תנאי של הדרוזים
Big image
Big image
Big image
Big image