סביבתון

עלון מקוון למורים למדעי הסביבה גיליון מספר 14, ינואר 2020

Big picture

אנו שמחים לשתף אתכם בגיליון ינואר 2020 של הסביבתון תש"ף – עלון המרכז הודעות ומידע עדכני ושימושי שיכול לסייע לכם בהוראת המקצוע בכיתה ומחוצה לה.

הודעות מפמ"ר... על קצה המזלג...

כל שנה היא התחלה חדשה, עם תחילת שנה אזרחית חדשה צוות ההדרכה והפיקוח על מדעי הסביבה מברך את כל המורות, המורים והתלמידים בברכת שנה אזרחית טובה עם המון עשייה סביבתית.


מורים יקרים,

אני גאה לחשוף את הנעשה במדעי הסביבה בגליון הראשון של הסביבתון לשנת תש"ף. זו היא הזדמנות לשתף בעשייה בשדה, להודות לכל השותפים, מנחים, צוות המדריכים ומורים.


תודה אישית לנירית לביא אלון ולשני צור על עריכת הסביבתון, תודה לכל המורים השותפים לעשייה הסביבתית ועושים את עבודתם באחריות ובמקצועיות.


שנה טובה ומוצלחת

סאמיה אבו חיט

השתלמויות תש"ף


מדעי הסביבה הוא תחום חדשני, מאתגר במיוחד, המתעדכן כל העת ומקצוע הדורש ידע אינטרדיסציפלינרי ותשומת לב מיוחדת לתהליך הלמידה האישי של כל תלמיד. כל שנה מצטרפים אלינו מורים חדשים למדעי הסביבה, לכן עלה הצורך לפתוח השתלמות מיוחדת לתמוך במורים החדשים בדגש על ההערכה הפנימית שמהווה 40% במדעי הסביבה, בהשתלמות זו משתתפים 32 מורים מהמגזר הבדואי בדרום. עד כה התקיימו שלושה מפגשים. המפגשים התמקדו בתכנית הלימודים במדעי הסביבה, מושגים חוצי נושאים ושאלות עמ"ר שמעודדים חשיבה מסדר גבוה. ניתוח והערכה של עבודות חקר שבהן יודגשו מיומנויות החקר, איסוף מידע, עיבודו והצגתו וכן מיומנויות עבודה במעבדה ובסביבה, ותכנון סיורים בסביבות שונות במסגרת "הסדנה הסביבתית".

כמו כן נפתחה ההשתלמות המחוזית- חקר בסביבה שתתמקד השנה בהצגת דרכי הוראה והערכה, ניתוח תוצאות בחינות הבגרות, ניתוח המאמר שבבחינת הבגרות, שאלות אינטגרטיביות בבחינות הבגרות ושאלות עמ"ר (ערכים, מעורבות ורלוונטיות), ועוד... מפגש הפתיחה של ההשתלמות באזור הצפון התקיים בתיכון ע"ש ג'מאל טרביה בסכנין, מפגש זה התחיל בהצגת העדכונים לפתיחת השנה, תחרויות, כנסים וימי עיון בשנת תש"ף בנוסף להצגת תוצאות בחינות הבגרות וניתוחן. מפגשי פתיחה נוספים התקיימו בתיכון שרת בנתניה, ובתיכון דרכא רמון בגדרה. במפגשי הפתיחה השתתפו מעל 160 מורים.

קהילות למידה מקצועיות במדעי הסביבה

זו השנה השלישית לקהילת למידה מקצועית והשנה יפתחו שתי קהילות, קהילה ממשיכה בבית ברל

וקהילה במחוז דרום שכוללת 21 מורים מהמגזר הבדואי. אנו מקווים שבשנה הבאה אנחנו נרחיב את הקהילות ונפתח קהילה נוספת בדרום ועוד קהילה בצפון.



מטרת תוכנית הקהילות הלומדות היא לאפשר התפתחות מקצועית של המורים למדעי הסביבה. הקהילה מאפשרת למורה היחיד לחלוק ניסיון ומשאבים עם עמיתיו, להכיר ולהתנסות בפרקטיקות הוראה "ממוקדות לומד", ולקדם באופן שיתופי הוראה טובה המבוססת על עדויות מהכיתה.

בתי ספר חדשים שהתחילו השנה בלימודי מדעי הסביבה


1.ביה"ס השש שנתי, הכפר הירוק.

2.בית ספר אבן רושד, רהט

3. בית ספר אלנגאח, רהט

4. בית ספר רוואד אלקדס, ירושלים.

5. תיכון מקיף ע"ש עפו פאעור, שעב.

6. תיכון פי הזהב, גוש חלב.

עדכוני מרכז המורים

עם תחילת השנה האזרחית החדשה –צוות המרכז מאחל לכולנו שנה מוצלחת ופוריה.

לצערנו, בהעדר ממשלה, רק בינואר הגיעו אישורי משרד החינוך לפתיחת מרכז המורים ואנו מתחילים כעת בפעילותינו. מה מתוכנן לנו השנה?


השתלמות עדכון ידע מדעי– 30 שעות הכוללת 10 הרצאות מקוונות + מפגש פנים אל פנים, במסלול עם ציון (כולל הגשת פיתוח יחידת הוראה) ובמסלול ללא ציון תפתח בקרוב. כל הרצאה היא 90 דקות ולאחריה נישאר לדיון פדגוגי באפשרויות לשימוש ברעיונות מההרצאה עם תלמידים בכיתה.

ההשתלמות תנתן בשני מסלולים - מסלול לגמול עם ציון ומסלול לגמול ללא ציון. הרשמה מוקדמת לההשתלמויות בקישורים הבאים:

הרשמה עדכון ידע מדעי בלי ציון

הרשמה עדכון ידע מדעי עם ציון


הסביבתון– עלון למורי הביולוגיה יופץ מדי חודש עד חודשיים ויכלול את חדשות המרכז, עדכוני המפמ"ר, פינת מורים מספרים, הזמנות לכנסים ופעילויות ופינת אקטואליה בכיתה. לסביבתונים הבאים - נשמח לקבל מכם מידע על פעילויות שעשיתם עם התלמידים וחומרים שפיתחתם בהקשרים אקטואליים וניתן לעבד ולהפיץ לשאר המורים.


פיתוח מאמרים - השנה נפתח מאמרים חדשים, מתוקשבים (לאתר אקולוגיה וסביבה) ומאמרים לא מתוקשבים שיכללו פעילויות לתלמידים להבנת מחקר מדעי. מאמרים אלו יצטרפו למאמר עקת חמצן בנחל אלכסנדר שיהיה השנה בבגרות ולמאמרים נוספים שפותחו בשנה שעברה: גגות ירוקים, שרידות אורנים, מסדרונות אקולוגיים, ומחזור החיים של החלב. כל החומרים נמצאים לשימושכם באתר המפמ"ר.


פיתוח יחידות לימוד - גם השנה נפתח יחידות לימוד במגוון נושאים לשמושכם עם התלמידים. נשמח לעבד חומרים קיימים שלכם, בדומה ליחידות לימוד שעובדו בשנה שעברה ממערכים שקיבלנו ממורים. (יחידות הלימוד בשנה שעברה היו בנושאים: זיהום אור, זיהום אוויר במפרץ חיפה, טבע עירוני וניטור מינים בסכנת הכחדה. כולן נמצאות באתר המפמ"ר). יש לכם מערכי שיעור שתרצו להפיץ לשאר המורים? שלחו לנו ונערוך בהתאם לנדרש.


תרגום - כל החומרים יפותחו בעברית והפעילויות לתלמידים יתורגמו לערבית.


הכנס הארצי השנתי שלנו – צפוי להתקיים ב21.6.2020– שמרו את התאריך ביומן!

מורים מספרים

1. במסגרת שחק ירוק ( שיתוף חברה קהילה) תלמידי כיתות ט יוצאים להתנדב בבית האבות של קבוצת יבנה בהובלת המורה מעיין לוי ומכינים עם הדיירים יצירות שקשורות לרוח החג בדגש על חומרים שניתן לעשות בהם שימוש חוזר, גלילי נייר טואלט, קפסולות קפה, קופסאות שימורים וכד'.

את היצירות הדיירים מעניקים לנכדים/ נינים/ מטפלות באהבה, בתמונה דוגמא לפעילות לפני חנוכה בתכנון פעילויות נוספות סביב טו בשבט,פורים פסח ושבועות.

2. תלמידי מדעי הסביבה מתיכון עמל ע"ש אברהים קאסם בטירה, השתתפו ביום עיון במכון לחקר ימים ואגמים בחיפה בהובלת המורה רובא נאסר. היום נפתח בהרצאה על זיהומים סביבתיים ממקורות שונים, השפעתם על הסביבה, תוך שימת דגש על הזיהום בים התיכון לאורך השנים ודרכי ההתמודדות.

לאחר מכן, התלמידים יצאו לסיור בחוף הים, לראות את הדברים מקרוב, לאחר מכן נכנסו למעבדת המכון וביצעו מס' ניסויים לבדיקת איכות המים בדגימות שנאספו מחופים שונים בארץ, באמצעות:

1. טיטרציה קולורימטרית (ע"י ערכות בדיקה מסחריות) לבדיקת זיהומים כימיים.

2. בדיקת ערכי המים באמצעות מקלות בדיקה (סטיקים).

3. השפעת זיהומים שונים על מצבן של אלמוגים ובדיקת פעילות הפוליפים באלמוגים .

לאחר מכן התלמידות קבלו הסבר על שיטת שיקום האלמוגים בישראל.

3. מהו מבצע מסיב"ה?

במסגרת הרצון לאמץ את הגבעה הצהובה, בה שוכנת אולפנת נווה חנה, הגינו את מסיב"ה: מובילים סיירת ירוקה בגבעה הצהובה בהובלת המורה המוביל אריק הר זאב.

פעם בשבועיים יוצאת כתה מהאולפנא ל-45 דקות של נקיון. לאחר תדרוך, חלוקה למסלולים והצטיידות בשקים, הבנות מתפזרות בשטח, מנקות את הלכלוך, ונאספות לצילום קבוצתי עם השלט הייצוגי ועם השקים המלאים בכניסה לבניין המועצה האזורית. הפסולת ממויינת לפחים היעודיים, והבנות חוזרות לכתה לאחר קבלת צ'ופר אישי.

מה הרווחנו? חינוך למעורבות, לאחריות, לתרומה לקהילה; גיבוש חברתי ועבודת צוות, מנהיגות; גאוות יחידה מהרבה "כל הכבוד" ששמענו מנהגים ועוברי אורח.

עד כה יצאנו שבע פעמיים מתחילת השנה, והכוונה היא להעביר את האחריות למוסדות חינוך נוספים בגבעה, כדי שהמבצע יכלול מעגלים נוספים, והכי חשוב: לשמר את המסורת שנוצרה.

4. המורה נעמה אבו יונס מבית ספר טובא זנגריה, מתוך הפעילויות הסביבתיות שנעשו בבית הספר בשיתוף עם הרכזת למעורבות החברתית (תלמידים, מורים, הורים ואנשים מגיל הזהב) שני הדורות התמזגו יחד כדי להפנים את הערכים ולחזק את היחסים בין הגילאים - הגיל הצעיר וגיל הזהב בנוסף לדור העתיד. כל זה נעשה באמצעות מספר תחנות:

א. רפואה באמצעות צמחי מרפא :המסייעת לעזור בזמן מחלות קשות. דבר זה נעשה באמצעות היכרות עם סוגי צמחי המרפא על פי סיפורי סבתא אודות סוג הצמח וכיצד הצמח סייע בריפוי אנשים רבים ממחלות שונות. על מנת לעודד את הדור הצעיר להשתמש בצמחי מרפא, ולהפחית את השימוש בתרופות הקונבנציאליות שמוצאות את דרכן בסוף למאגרי המים ומזהמות אותם.

ב. מיחזור במטרה לצמצם את כמויות הפסולת שמועברות להטמנה, באמצעות השימוש בהן ליצור תוצרים חדשים, כדי לשמור על סביבה נקיה ונטולת פסולת.

אקטואליה בכיתה

סוגיות סביבתיות הן עניין שבשגרה, ופעמים רבות אנו נתקלים בהן במדיה התקשורתית. מעבר לרצון להשאיר את תלמידינו מעודכנים ולהישאר בעצמנו רלוונטיים, עיסוק בסוגיות סביבתיות אקטואליות בכיתה מהווה מצע פורה ללמידה משמעותית. בכל סביבתון נביא לכם רעיון לפעילות של למידה משמעותית בכיתה, על רקע של סוגיה סביבתית. כל פעילות תהיה מבוססת על אסטרטגיית הוראה המכוונת ללמידה משמעותית. בנוסף, נביא רעיונות לכלים מקוונים, אשר יכולים לשמש בפעילות המוצעת. והפעם העתקת מפעלי מפרץ חיפה לנגב כמוקד של סוגיהחברתית, כלכלית וסביבתית.

אסטרטגיית הוראה – למידה שיתופית

שיתופי הפעולה הם הבסיס ליצירה ולחדשנות בכל תחום ומהווים חלק מהתרבות ובסיס לעשייה יומיומית. הטמעת למידה שיתופית בשילוב אמצעי באורח החיים השגרתי של בית הספר הוא יעד חשוב ומרכזי להעצמת מסוגלות בוגרי מערכת החינוך לשיתופיות בעולם גלובלי דינמי ושיתופי.למידה שיתופית היא למידה יחדיו, בקבוצת למידה תוך שיתוף פעולה בעבודת צוות, נתינה וסיוע הדדי באווירה של אמון מלא בין החברים. אמון כזה מאפשר שיתוף פעיל של כל השותפים בהתאם ליכולות ולחוזקות של כל חבר.

מקור וקריאה נוספת: למידה שיתופית, משרד החינוך, הענן החינוכי



כלים מקוונים תומכי פעילות - כלים ללמידה שיתופית

הלמידה השיתופית יכולה להתקיים בחלקה או כולה באופן מקוון, והיא מתנהלת באינטראקציה וביוזמה עצמית של הלומדים כחלק פעיל מתהליך הבניית הידע בלמידה. ניתן לקדם למידה באמצעות מסמכים משותפים ב Google Docs, במצגות שיתופיות כגון Google Slides, Prezi לוחות משותפים כגון Deekit, Realtime board ואפילו בניית אתר שיתופי בעזרת Google Sites. כל הקישורים מובילים להנחיות כיצד להשתמש בכלים אלו.

סוגיה סביבתית אקטואלית – התכנית להעתקת מפעלי מפרץ חיפה לדרום

לאחרונה פורסמה תכנית שמקדמות רשות מקרקעי ישראל והמועצה האזורית רמת נגב, להקמת אזור תעשייה בנגב שישמש לפעילות פטרוכימית, כלומר להעתיק את מפעלי מפרץ חיפה לנגב, ובמקומם לבנות במפרץ חיפה כ 50-100 אלף יחידות דיור.

בפעילות זו נבחן מהם היתרונות ומהם החסרונות בהעתקת המפעלים לנגב ומה עמדתם של בעלי העניין. הפעילות מדמה סימולציה של ועדת תכנון המתכנסת לשמיעת טיעוני הצדדים השונים. הפעילות מתבססת על כתבה שפורסמה ב 23.12.19, בTheMarker.


רקע:
בתי הזיקוק הוקמו בתקופת המנדט, ב-1938, ע"י השלטון הבריטי. הם ממוקמים במפרץ חיפה, על גדת נחל הקישון.בתי הזיקוק היו שייכים במקור לבריטניה שמכרה אותם בשנת 1958 למדינת ישראל. בשנת 1969 מדינת ישראל מכרה חלק מאחזקותיה (26%) במפעל לשם גיוס מימון להקמת בתי הזיקוק באשדוד. בתחילת שנות ה2000 החליטה הממשלה על פיצול בתי הזיקוק והפרטתם. בית הזיקוק באשדוד נמכר ב 2006 לחברת פז. 46% מבתי הזיקוק בחיפה הם בבעלות משפחת עופר ושאר המניות בבעלות ציבורית בבורסה.


במפעל מתרחש תהליך זיקוק של נפט גולמי. בתהליך זה מחממים את הנפט הגולמי בתנור שנמצא בתחתית מגדל זיקוק. החומרים מתאדים לגזים שנעים במעלה מגדל הזיקוק. כאשר הם מתקררים הם מתעבים לנוזלים. כל חומר מתעבה בגובה שונה, בהתאם למשקל שלו, ונאסף בצינור מיוחד. החומרים שנוצרים הם חומרי גלם לייצור מוצרים שונים, כמו דלקים - גז בישול ביתי וגז לתעשיה ; מזוט, סולר ובנזין לשריפה במנועים (בכלי רכב ובתעשייה) ; דלק למטוסי סילון ; גפרית לתעשיית דשנים, סבון, צבעים, תרופות ; ביטומן לזיפות כבישים ואיטום ; פלסטיק למוצרי צריכה (חיתולים, צעצועים, בקבוקים, מיכלים), לצנרת ביתית, ארגזים, ריהוט לבית ולגן, סיבים וחוטים לייצור שטיחים. מוצרי בידוד ועוד.


בדרוג ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה שנערך בשנת 2016 , מבין 20 החברות המזהמות ביותר בישראל, נמצא שבתי הזיקוק לנפט נמצאים במקום השני (במקום הראשון נמצאים בתי הזיקוק באשדוד). למפעל השלכות סביבתיות רבות - למפעל פליטה של מזהמים לאוויר –המזהמים העיקרים הנפלטים מבז"ן הם תחמוצות גופרית, וחלקיקים. למפעל יש פסולת של חומרים מסוכנים - הטיפול בה כולל פינוי לאתרים מורשים; למפעל צריכה גבוהה של אנרגיה הנדרשת לתאורה, לחימום וקרור, לשינוע חומרים, מוצרים ועובדים ממקום למקום ובעיקר אנרגיה הנדרשת לתהליך הייצור. למפעל שפכים תעשייתיים אשר מגיעים ממתקני הייצור.


מתחם אורן הוא שטח של 24,000 דונם בנגב, בשטח המועצה האזורית רמת הנגב, המשמשים כיום לכרייה וחציבה. רשות מקרקעי ישראל והמועצה רמת נגב יזמו מהלך של העתקת המפעלים למתחם אורון שליד המכתש הגדול. שם מתוכננים כ-10,000 דונם שיוקצו לטובת תעשייה כבדה - מתוכם 3,000 דונם ישמשו לטובת פעילות מפעלים פטרוכימיים; 2,000 דונם למפעלים כימיים; 600 דונם נוספים למתקני ייצור אנרגיה; ו-3,800 למפעלי תעשייה אחרים.

הפעילות בכיתה

הכנות: לקראת הפעילות יש לפתוח מצגת שיתופית בה יעלו התלמידים את טיעוני הקבוצות. כדאי להדפיס לכל קבוצה ההנחיות שבנספח ואת הכתבה שבקישור אם אין גישה למחשבים.


פתיחה– חשיפה לנושא:

נציג לתלמידים את תמונת מפרץ חיפה (צילום רמי שלוש, מקור TheMarker) ונשאל אותם אם ידוע להם מה רואים בתמונה. נספר לתלמידים על בתי הזיקוק והשפעתם על מפרץ חיפה.

Big picture


נספר להם על התוכנית להעתקת המפעלים הללו לאזור הדרום (להלן מפה של מתחם אורון. מקור TheMarker) ונשאל אותם מה דעתם על כך.


נשאל – מי לדעתם יכולים להיות בעלי העניין הרלוונטים לנושא? למשל: מועצה אזורית רמת נגב, תושבי רמת נגב/ירוחם/דימונה, עיריית חיפה, תושבי מפרץ חיפה, עובדי התעשייה בחיפה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, רשות מקרקעי ישראל (בעלת הקרקע) ואחרים. נסביר שהגורם שיקבל את ההחלטה הסופית הוא הועדה לתכנון ובניה דרום, לאחר שתשמע את כל הצדדים ויערך תסקיר השפעה על הסביבה. במקרה של התנגדויות ההחלטה תעבור למועצה הארצית לתכנון ובניה. נסביר לתלמידים שנעשה עכשיו סימולציה של הדיון לקראת קבלת הכרעה. לשם כך עלינו לשמוע קודם כל את כל הצדדים.

Big picture

גוף הפעילות– הכנה לדיון:

נבקש מהתלמידים להתחלק לקבוצות המייצגות בעלי עניין. כל קבוצה תקבל הנחיות – עליה להתכונן לדיון בועדה ולשם כף להעלות טיעונים בעד או נגד העתקת המפעלים לדרום, ולהיערך אל מול טיעוני שאר בעלי העניין. התלמידים יעלו את טיעוניהם למצגת שיתופית, כאשר כל שקף או שניים יוקדשו לקבוצה אחרת, כך שיוכלו להכיר מראש את עמדות הצדדים לפני הדיון בועדה. הקבוצות מופיעות בנספח.

סיכום– דיון בוועדה והחלטה:

לאחר שהקבוצות יכינו את טיעוניהם ויעלו אותם למצגת השיתופית נזמין אותם להצגת הטיעונים במסגרת "דיון הועדה המחוזית דרום".

בשלב הראשון, ניתן לכל קבוצה להציג את טיעוניה, בעזרת המצגת השיתופית.

בשלב השני ניתן לקבוצות זמן תגובות לטיעונים.

בשלב השלישי, נקיים דיון פתוח שבו כל תלמיד יוכל להציג את עמדתו האישית ביחס לסוגיה. נשאל את התלמידים, האם יש להם הצעות לפתרונות (למשל להעתיק רק חלק מהמפעלים, להעתיק למתחם אחר בנגב כמו מישור רותם או רמת חובב ולא למתחם אורון).

לסיכום, נבקש לקיים הצבעה ורצוי שההצבעה תהיה אישית וחשאית, כלומר כל תלמיד יכתוב בפתק האם הוא בעד או נגד העתקת המפעלים למתחם אורון בנגב (או לחלופה אחרת, אם עלתה בדיון). נסכם את תוצאות ההצבעה ונציג את "החלטת הועדה המחוזית דרום". נזמין את התלמידים לעקוב אחר ההתפתחויות בסוגיה זו.

אפשר גם להציע לתלמידים לכתוב עמדה כיתתית משותפת ולשלוח לחברי הועדה המחוזית, או לשאר הגופים הרלוונטיים.



* איור 1 תמונה של דיון בוועדה המחוזית חיפה. מקור: גפן, מגזין המושבות

אירועים

שנה אזרחית טובה!

כותבות ועורכת תוכן: נירית לביא אלון ושני צור

נשמח לקבל מקהל המורים למדעי הסביבה רעיונות לפעילויות, סיכומים, מצגות, מאמרים וכל חומר מקצועי אחר אשר יכול לתרום להוראת מדעי הסביבה.
את התכנים ניתן לשלוח למייל sani.zur@gmail.com