הקיץ של אביה-גילה אלמגור

קורל קינן

היבט ההיסטורי

עלילת הסיפור מתרחשת בין השנים 1959 עד 1949 בשנות ה-50 של ה-120 לפני 76 שנים.

התקופה נקראת גם תקופת הצנע.

שלושת המושגים שמציינים את התקופה:

1.מעברה-מחנה לעולים במדינת ישראל בשנות ה-50,המעברות הוקמו בשולי הישובים ותיקים או בישובים נטושים.

בספר שקראתי (הקיץ של אביה) אביה ואמה (הניה כך קוראים לה) בשכונת מעברות.

2.העלייה ההמונית-העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. הייתה זו עליית פליטים ברובה - ניצולי שואה מאירופה והפליטים היהודים ממדינות ער בלייה זו הביאה לגידול עצום באוכלוסיית המדינה, כאשר תוך 18 חודשים בלבד הוכפלה האוכלוסייה מ-650,000 ל-1,300,000 תושבים. זהו שיעור גידול חסר תקדים בהשוואה לארצות קולטות הגירה.

3.ספיחס (מכה)-פעולה הננקטת כתגובה לתספורת.

תקציר הספר "הקיץ של אביה":

תקציר הספר "הקיץ של אביה":

אביה היא ילדה בת 10 החיה בפנימייה. אימה הניה, ניצולת שואה, חולה בנפשה ומאושפזת.


בטקס סיום הלימודים בפנימייה ב-1951, להפתעתה של אביה, אמה מגיעה לפנימייה ומוציאה אותה משם כי גילתה שהשיער של ביתה מלא כינים. אחרי שהן חוזרות הביתה, הניה גוזרת ומגלחת לבתה את השיער כדי לבער את הכינים ומחליטה שאביה תישאר עימה.



במהלך הקיץ אביה עוברת חוויות קשות. היא רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מאיה אברמסון, אך מאחר ואין לאמה כסף לקנות בגדים יפים וחדשים כפי שדורשת מאיה המורה לבלט, היא לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מאיה, את בתה רות ואת אימה ולאחר שרות שופכת עליה דלי של מים - דבר המצחיק את הילדות, אביה כועסת על מאיה המורה עד כדי כך שהיא זורקת אבן על עינה השמאלית וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מכונה על ידי אחת הילדות "הבת הפושעת".


לא מפסיקים ללעוג לה מהסיבה שהיא קירחת אך בכל זאת מוצאת חברה (אחת הבנות של השכנים) אך גם קשר זה נפסק לאחר זמן.



בגלל שאחת השכנות מציעה להניה לקחת את הבת שלה לחוף הים, הניה מתעצבנת על אביה, יוצאת מכליה, שוברת כלים ולבסוף היא נלקחת בחזרה למוסד הרפואי.


דודתה של אביה, אליס, מגיעה ומנסה לנחם את אביה אך נכשלת.


בסוף הקיץ, אביה חוזרת לפנימייה ע"פ החלטתה של דודתה אליס.


ובקיץ לאחר מכן אמה לא שבה לפנימייה.

גילה אלמגור

גילה אלמגור אגמון (נולדה ב־22 ביולי 1939) היא שחקנית, סופרת ותסריטאית ישראלית. שיחקה בהצגות תיאטרון רבות וכן בכ-50 סרטי קולנוע - עובדה שזיכתה אותה בכינוי "מלכת הקולנוע הישראלי". כלת פרס אופיר ופרס ישראל לקולנוע.

מה למדתי על התקופה מתוך הסיפור:

למדתי על התקופה מהסיפור שהמצב הכלכלי פעם לא היה טוב ושאף אחד לא שלט בהם,סגנון הלבוש היה צנוע.

גם בתיהם היה צנוע וקטן נורא כמו לבושיהם, הבילויים שלהם היו בעיקר בטבע ובשדות.

הספר שבחרתי מאוד מרגש אך לפעמים גם מעציב מכיוון שהיו רגעים שאביה הייתה בודדה וכולם צחקו עלייה כמו ביום הולדתה שאף אחד לא הגיע וגם בחוג בלט של גברת אברהמסון שהילדות צחקו עלייה.

הרגע שריגש אותי היה שאמא שלה כול כך השקיע בה ורצתה שיהיה לה טוב אך לא הצליחה בכול זאת.

מה שנגע לליבי היה שאביה לא נשברה אף פעם למרות כו הקשיים שהיו לה למשל: שצעקו עליה על אמא שלה ושצחקו אליה ושקראו לה "פרטיזונכה" שפרוש מילה זאת משוגעת,שלא באו ליום הולדת שלה ושלא היו לה חברות בגלל שהיה לה קרחת.

מה שהפתיע אותי זה שבסופו של דבר אביה ואברהמסון נהיו "חברות"


הייתי ממליצה על ספר זה כיוון שזה ספר מרגש ומלמד מסרים רבים ומראה לנו על הקשר החזק בין אמא לבתה.

למרות שסוף הסיפור עצוב מאוד, בכל זאת אפשר ליהנות מהספר.


בספר זה מעורבים מלא רגשות למשל שמחה,עצב ורגש.