עיתון הפרושים
מגישות : הדר אלבז ושירל וזנה כיתה : י ' - 8
הפרושים הם טובים
הפרושים נקראו ע"י מתנגדיהם על שום שלדעתם נבדלו כלומר שהם פרשו מהציבור בענייני הקפדה על טומאה וטהרה.
הפרושים באו מהמשך דרכם של החסידים מתקופת גזירות אנטיוכוס , הם היוו את הקבוצה הגדולה בעם שהם היו מנהיגי הפרושים שהיו תלמידי החכמים לומדי תורה שהיו מורים או דיינים ואליהם הצטרפו רוב העם , פשוטי העם והאיכרים שהיו בעלי מלאכה וצאצאי מתגיירים.
האמונה של הפרושים התבססה בעיקר שהם האמינו בתורה שבעל פה ובתורה שבכתב שהם הלכות שתיקנו חכמים ולא נכתבו בתורה בתורה במפורש.
בנוסף לפי תפיסתם בעזרת לימוד התורה והקפדה על מצוות כל אדם יכול להגיע לדרגה של קדושה שזה לא שמור לכוהנים בלבד. עוד אמונה שלהם שהיא שהפרושים האמינו שהישארות הנפש לאחר המוות וממדיניות של ועונש בעולם הבא על מעשיו של אדם בעולם הזה.
היחסים של הפרושים עם החשמונאים
בתחילה העם גילה יחס של אהבה וכבוד לחשמונאים ואולם, ככל שהתרחבו הכיבושים נוצר פער בין השכבה העשירה שנהנתה משלל הכיבושים , לעומת שיכבת האיכרים שנטל המיסים והצורך לממן את הצבא רושש אותה, וכן בשל השפעת התרבות ההלניסטית על שליטי בית חשמונאי.
הפרושים התקשו להשלים עם העובדה שינאי מינה את עצמו למלך ולכהן גדול למרות שלא היה מבית דוד , וכן בשל יציאותיו הרבות למלחמות שעלו כסף רב שהכבידו על העם וזאת ללא שיתוף של הסנדרין . ינאי אימץ את עמדותיהם ההלכתיות של צדוקים למרות שההלכה של הפרושים הייתה מקובלת על העם.
על רקע זה פרצה מלחמת אחים בין ינאי ואנשיו לבין הפרושים בימי שלומציון התחזק שיתוף הפעולה עם הפרושים והיא פעלה להפרדה בין הצבא והמלוכה לכהונה כדי לרצות את הפרושים.