אליעזר בן יהודה

Big image

מילים מילים...מילים מילים....הוא בדה ממוחו הקודח..." (ירון לונדון)

"

אליעזר בן יהודה הוא סופר עברי, עיתונאי ומחייה השפה העברית בארץ ישראל. שמו המקורי הוא אליעזר יצחק פרלמן.

תולדות חיים

נולד בליטא בשנת 1858 ונפטר בארץ בשנת 1922.

בן יהודה גדל בבית דתי להוריו יהודה לייב פרלמן ופייגה פרלמן לבית וולפסון. בגיל 5 נתייתם מאביו ונשלח על ידי אמו ללמוד בישיבה. בגיל 17 הוא התוודע לרעיון התחייה של עם ישראל בארץ ישראל והוא החליט להקדיש עצמו למטרה זו. הוא שינה את שמו לבן יהודה והחל בפעילות למען עם ישראל והשפה העברית.

בשנת 1881 עלה לארץ. בארץ הוא למד בבית מדרש למורים "כל ישראל חברים".

באותה שנה נשא לאישה את דבורה לבית יונס. ביחד הם הקימו את הבית העברי הראשון שדובר עברית. בנם בן ציון, אשר לימים שינה את שמו לאיתמר בן אב"י היה הילד העברי הראשון כשעברית היא שפת אמו.

בן יהודה ומשפחתו חיו בדוחק ובדלות תקופה ארוכה. הם הוחרמו ונרדפו על ידי החברה הדתית אשר ראו בניסיונותיו להחיות את העברית חילול הקודש. החרדים דיווחו לשלטונות התורכיים שבן יהודה מעודד בעיתונו למרד נגד השלטון, הוא נעצר וישב שנה במאסר.

אשתו דבורה מתה בשנת 1891 ממחלת השחפת, כשהיא מותירה אותו אלמן עם ילדים קטנים. ילדים נוספים מבני המשפחה מתו כתוצאה ממחלות. בן יהודה נותר רק עם שניים מילדיו. אחות אשתו, גיסתו חמדה הציעה לו את עזרתה. היא הגיעה לארץ בשנת 1892 ונישאה לו. חמדה גם היא, דבקה ברעיון הציוני של תחיית העם בארצו ובשפתו. היא למדה עברית במהירות רבה ואף עזרה לו בכתיבה ובעריכה.

בשנת 1919 פנה בן יהודה לנציב העליון הבריטי בארץ, הרבט סמואל בבקשה שיכריז על השפה העברית כאחת משלוש השפות הרשמיות בארץ ונענה בחיוב. באותה שנה הוא ייסד את האגודה "שפתנו".

פועלו ויצירתו

אליעזר בן יהודה ייסד את "ועד הלשון" שלימים הפך ל"אקדמיה העברית ללשון". הוא שקד יום ולילה על הרחבת המילון השלם לעברית עתיקה ומודרנית. "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה".

הוא כתב בכתב העת הספרותי "חבצלת" ובעיתון השבועי "הצבי". כדי לכתוב בעיתונים אלו נאלץ לחדש ולהמציא מילים בשפה העברית המדוברת. ייסד את עיתון הילדים "עולם קטון" יחד עם דוד יודלביץ ויהודה גור, וכן את העיתון "העברי הקטן" בשנת 1907.

במסגרת שאיפתו להרחיב את אוצר הספרים בעברית בן יהודה תירגם ספרים קלאסיים ופרסם אותם בהמשכים בעיתונו "הצבי". למשל : הוא תירגם את הספר "סביב העולם בשמונים יום" לז'ול וורן,

בן יהודה ייסד את הארגונים "תחיית ישראל" ו"שפה ברורה". אלו הם ארגונים שדגלו ברעיון העבודה החקלאית בארץ, תוך שילוב של ערכים בחינוך לאומי ושימוש בשפה העברית. בן יהודה ייסד את העיתון "הצבי" בשנת 1884. בעיתון הוא הכניס חידושי לשון רבים, סיפורים ותרגומים של יצירות מספרות העולם. הוא ייסד את בית הספר העברי הראשון, והורשה ללמד ב"כל ישראל חברים" בשפה העברית. מאוחר יותר לימד בן יהודה בבית ספר אליאנס. בבית ספר זה לימדו לראשונה מספר שיעורים בשפה העברית. שיטתו של בן יהודה בהוראה הייתה שיטה חדשה בישוב היהודי. הוא כתב ספרי לימוד בעברית בתחומים של טבע וגיאוגרפיה.

(מעובד מתוך הספרייה הוירטואלית מט"ח)

Big image

אליעזר בן יהודה


מילים: ירון לונדון
לחן: מתי כספי


כמו הנביאים הקנאים לשם
הוא קינא לפועל ולתואר ולשם.
ובחצות, העששית בחלונו,
היה רושם במילונו תילי תילים
מילים יפות, מילים עפות,
מתגלגלות מן הלשון.
אליעזר, מתי תשכב לישון
הן קומתך כמעט אפיים שחה
והעברית אשר חיכתה אלפיים
היא תמתין לך עד בוא השחר.

אליעזר בן יהודה
יהודי מבדח
מילים מילים, מילים מילים
הוא בדה ממוחו הקודח.

אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה,
הבה נעירנה ונמציא את היוזמה,
את המגהץ, את הפצצה, את הריהוט
בקצה נוצה בכתב רהוט.
כתב כרובית, כתב גלידה,
כתב את כל, את כל מילון בן יהודה.
ועוד הוסיף מילים לברוא
ונוצתו המהירה לא נחה
והשפה גדלה
ולא הכירה את מראה דמותה
את מראה דמותה בבוא השחר.

אליעזר בן יהודה...

ובן נולד לו, וכזאת האיש אמר:
זה הבכור אקרא לו בן יהודה איתמר
שמינקות ועד קמילה, מיום בואו
בברית מילה ועד מותו -
כרותה לו ברית עם העברית
ומלחמה לו את הלעז להכרית.
איתמר - אכן היה לגבר,
קומת תמר ויפי צורה וסבר, והלשון בפיו הייתה שפת עבר.
איתמר בן אבי,
שאביו היה נביא
גבר כלבבי.
Big image
אליעזר בן יהודה גירסה 1 0002

ועד הלשון העברית

בשנת 1890 ייסד בן יהודה את "ועד הלשון העברית" ושימש יושב ראש הארגון.

ועד הלשון העברית הוקם במטרה לטפח את הלשון העברית ולהרחיב את אוצר המילים בשפה העברית. הועד פרסם מילונים שונים בתחומי החיים ובמקצועות שונים.

אנשי הועד הפכו את השפה העברית לשימושית בתור לשון מדוברת בכל ענייני החיים, בבית, בבתי הספר, בחיים הציבוריים, במסחר ובקניין, בחרושת ובאמנות, בחכמות ובמדעים.

לאחר הקמת המדינה הציע בן גוריון להפוך את ועד הלשון העברי לאקדמיה ללשון העברית. ההצעה התקבלה ובשנת 1954, הוקמה "האקדמיה ללשון העברית" שממשיכה עד היום את פעילותו של בן יהודה לקידום השפה העברית.