כי משיתהו מן היאור

מגישה: אורית מייבישר ז2

הבלדה שכתבתי:

מי נולד אשר ניצל מן היאור בידי בת אויבו?

מי נולד אשר ניצל מן היאור בידי בת אויבו?

תינוק קטן, לחיו אדמדמות

הנולד לגדולה לשם מטרה אחת בלבד.


התינוק המיועד נוצל וגדל בארמון זהב, רחוק מעמו המנוצל.

גדל כבן מלך, אך ליבו הרגיש אחרת.

רדף צדק ללא הרף, אפילן במחיר גלותו.

אך מיהו הפעוט הקט? ולשם מה גדולתו חשובה?


ממשפחה יהודייה קטנה, לידי בת פרעה נמסר.

מן היאור השחור והאפל, לארמון הזהב הדומם.

את השם משה קיבל בעודו היה מסכן.

אך עדיין נותרה התעלומה לגבי גורלו המופלא.


מארץ מוצא הוא גורש לעתיד ממש מטושטש,

אך לחיסרון זה יש מטרה.

בהר ירוק פגש את הסנה בוער שלא נכלה,

וכך התחיל מסעו אל מעמקי ישועת עמו.


ממקל נחל לחושך מוחלט, עברו צעדים לא מעט.

המון אותות, ניסים ונפלאות, חששות וגם מצות.

את המים הפך לאדומים כדם

ואת הבכור הרג ללא סימן.


לעמו השיג חירות ושלווה, ביד חזקה ובזרוע נטויה.

לסיני הגיעו ללא פגע,

את ים סוף שברו ברגע.


משה הבטיח לעמו גדולה זוהרת,

אך בגידתו האפורה העניקה צלקת.

מאלוקים קיבל מתנה ושבר מרוגז רב.

בשם כך סופו נחתם ולא זכה את ארצו המובטחת.


את בגידת העם אלוקים סלח, אך משה לא נסלח.

ארבעים שנה נדדו במדבר צהוב וקודר,

ובזמן המיועד משה נשאר בזקנו בצד.

העם הצליח את הארץ לכבוש אך לא נותר אות מהפעוט.

אך לא נותר אות מהפעוט.

המאפיינים בבלדה

בבלדה שכתבתי מספר מאפיינים.

כעת אציג חמישה מהם ואצטט כיצד הם באים לידי ביטוי בבלדה שכתבתי.

חזרות-

לדוגמה: "מי נולד אשר ניצל מן היאור בידי בת אויבו?

מי נולד אשר ניצל מן היאור בידי בת אויבו?"

בנוסף לכך, שימוש בצבעים-

לדוגמה: " הר ירוק"

" מים אדומים כדם" ועוד...

יתרה מזאת רמז מטרים- לסוף הטראגי

לדוגמה: "בשם כך סופו נחתם ולא זכה לראות את העתיד המוזהב."

יתר על כן בבלדה ישנם פערי מידע

למשל: "ממקל נחש לחושך מוחלט עברו צעדים לא מעט"

מלבד זאת ישנם מספר ניגודים-

לדוגמה: "נוצל-מנוצל"

"בוער-לא נכלה" ועוד...

בנוסף לכך בבלדה שכתבתי ישנו סוף טראגי-

לדוגמה: " אך לא נותר אות מהפעוט."

הערך החברתי העולה מתוך הבלדה

בבלדה שכתבתי רציתי להעניק מספר ערכים חברתיים משמעותיים העולים מתוכה.

כעת אציג אותם ואפרט כיצד כל אחד מהם בא לידי ביטוי בבלדה.

נאמנות: מתוארת בבלדה בנאמנותו של העם ל-ה' ומשה.

בנוסף לכך הקרבה: עולה מתוך הבלדה בכך שבשל שבירת לוחות הברית משה לא נכנס לארץ כנען למרות ש-ה' נתן לו זכות בחירה להיכנס לבדו, אך הוא החליט "להקריב" את עצמו בכדי שבני ישראל ייכנסו.

יתרה מזאת סלחנות: באה לידי ביטוי בבלדה בכך שכאשר משה עלה להר סיני לקבל את לוחות הברית העם זבח לאלים אחרים, למרות זאת ה' סלח להם.

מלבד זאת בבלדה ישנה שייכות של כל אדם ישראלי לעמו. בנוסף לכך כפי שכתבתי בבלדה: "גדל כבן מלך, למרות שהרגיש אחרת." משה גדל בארמון המלך המצרי, אך הוא לא הרגיש שייך למצרים אלא לבני ישראל.