מגישים : ליאל, גיא, תומר, יואב ויהלי כ.
בעבודה זו חקרנו על תקופתו של שמשון בן מנוח כשופט. שמשון היה שופט כארבעים שנה, בשערו היה טמון כוחו, כוחו היה על טבעי. בשנות כהונתו כשופט פעל כ"זאב בודד" וביצע מעשי גבורה יחידים. הוא אהב מאוד נשים וכל המעשים שביצע היו קשורים אליהן. סופו היה שדלילה גזרה את שערו ובכך איבד את כוחו, לאחר מכן הפלשתים ניקרו את עיניו והוא נקשר לעמודי התווך של מקדש, לפני שנפל התפלל לה' וביקש שייתן לו כוח בפעם האחרונה, ה' נענה לתפילתו, שמשון אמר "תמות נפשי עם פלישתים" ועם הכוח שקיבל מה' גרם לכך שעוד אלפי פלישתים קרסו תחת המקדש ביחד איתו. עקב מותו נאמר עליו "המית במותו רבים מאשר המית בחייו".