אנשים שכדאי להכיר

והיום במדור, אורה טלמור-נכיר אישה מלאת רצון, סיפורים והצלחה!

קצת לפני שנולדת...

משפחתה של סבתא שלי הייתה במלחמת העולם השנייה.

מזלה של סבתא שלי היה זה שהיא נולדה אחרי השואה.

את יכולה לספר לי את סיפור המלחמה של משפחתנו?


כן, המשפחה שלנו ילדי רומניה דורי דורות גדלו וחונכו כאזרחים רומנים לכל דבר עם דת יהודית במקום נוצרית ומוסלמית בפרוץ מלחמת העולם השנייה רומניה חתמה הסכם עם הגרמנים שלא יצאו נגדה ובתמורה לכך רומניה קיבלה שטחים מעבר גבול שאחד המקומות זה טרנסניסטריה שבמרבות הימים הפכה להיות מחנה ריכוז ומחנה השמדה וכל המשתמע מכך ליהודי רומניה וצוענים. המשטרה והחיילים הרומנים שתפו פעולה עם הגרמנים ואף הפליאו לעשות והרגו יותר יהודים מהגרמנים תחת פיקוחם ופיקודם של הצבא הגרמני. הצבא הרומני לא הסתפק רק בהרג יהודים ברומניה, הם גם עזרו לגרמנים להרוג יהודים באוקראינה. אבא שלי נלקח למחנה ריכוז והוכרח לעבוד בעבודת פרך.


הוא הוכרח לבנות את מסילת הברזל למזרח כאשר הכוונה הייתה לכבוש את רוסיה. הוא הוצב לגדוד ( קראו לזה בעליון)השישי. כך עברו עליו ימים רבים עד שבשלב מסוים הצליח לברוח דרך בקו (בירת אזרבייג'ן , בצד המערבי של הים הכספי) ומשפחה מקומית אימצה אותו, נתנה לו עבודה, מגורים ותזונה. כך הוא התאושש ושהרוסים שחררו את רומניה מהכיבוש הנאצי הוא חזר לרומניה. זה היה הסיפור של אבא שלי. הסיפור של אמא שלי שונה מהסיפור של אבא שלי.


אמא שלי נותרה בינתיים ברומניה ביאש (בירת מולדובה) אולם הגברים של המשפחה נלקחו למחנות השמדה וחלקם לטרנסניסטריה, חלק הוזמנו למשטרה שנקראה קסטורה ואמרו להם שהם חייבים לעבוד ולהירשם לעבודה וברגע שנכנסו לחדר המשטרה, עמדו שוטרים על גגות הבניינים מסביב וירו בכל מי שנכנס. שני דודים מצד אמא שלי נרצחו שם וכיום הם קבורים בקבר אחים בבית העלמין היהודי ביאש. דוד נוסף נשלח לטרנסניסטריה ושם נספה ומקום קבורתו אינו ידוע. אמא שלי הייתה מועמדת למחנה הריכוז בטרנסניסטריה וענדה את הטלאי הצהוב. למזלה הטוב, ביום שהייתה אמורה להישלח למחנה ההשמדה, הצבא הרוסי כבש את רומניה ושחרר את מי שהיה מועמד להhשלח וכך אמא שלי ניצלה ממות בטוח!

אחרי העלייה לארץ ישראל... ילדות, בגרות ולאחר סיום הלמודים

הילדות של סבתא שלי הייתה קצת שונה משלי... חקרתי את ילדותה וגיליתי את עולמה שמיום הראיון משמש לי דוגמה לחים!




מתי נולדת?

נולדתי ב- 19.12.1947, למזלי הטוב, נולדתי אחרי המלחמה ונחסך ממני לעבור את התופת שהורי עברו.


באיזה בית חולים נולדת?

אמא שלי סיפרה לי שנולדתי בבית כי היינו משפחה עשירה ובלידה הייתה אחות מיילדת ורופא צמוד.


היכן התגוררת בילדות לפני ההגירה לארץ ישראל ואחרי ההגירה לארץ ישראל? מתי עברתם לבית בארץ ישראל?

לפני ההגירה התגוררנו ביאש ובגיל שלוש עליתי ארצה ונשלחנו למעברה של קריית שמונה. היינו אמורים לקבל אוהל אך משהו שהכיר את הורי מחו''ל ואת תנאי החיים שלהם עשה לנו ''פרוטקציות'' ונתן לנו צריף פח שרק בבוקר יצקו את הרצפה והבטון היה עדיין רטוב.

הצריך היה בלי חלון, בלי דלת ואבא שלי שם מיטות עם שמיכה על איפה שהייה אמור להיות דלת וחלון כדי שהרוח והגשם לא יכנסו. כעבור מספר שנים טובות עברנו לבית, עברנו לשיכון.


מהם הקשיים שזכורים לך מהעלייה לארץ ישראל?

הגעגועים לבית הגדול שלי ולכל מה שהייה מוכר לי.


יש לך זיכרון אחד שלעולם לא תשכחי מהילדות?

כן, כשבאנו מרומניה באנו באונייה מעיר הנמל הינסטנצה ברומניה דרך מיצרי בוספורוס ודרדנלים בטורקיה. היה שם מלח אחד שכל הזמן שיחק איתי ויום אחד החלטתי שאני לא נותנת לו לעבור- הנחתי את הרגל על הקיר(הרווח בין קיר לקיר היה צר מאוד) וחסמתי לו את הדרך. ואז כדי לעבור "כאילו" הוא הלך לחד האוכל של האונייה והביא לי תפוז ורק אז נתתי לו לעבור. אחר כך המשכנו לשוט והגענו לנמל חיפה והיה ערפל נוראי וראינו מתוך הערפל אורות קטנים וכולם התרגשו מאוד ולא הבנתי למה...


מהם המשחקים שהיית משחקת בהם בילדותך?

דיגלית, 5 אבנים, קלאס, בבובות, מחבואים, 1,2,3 דג מלוח, דמקה... המשחק האהוב עליי היה מחניים.


האם יש דברים שהיו חשובים בבית הוריך?

הקידוש של יום שבת, האוכל המיוחד של יום שבת, התכונה של שבת. היינו יושבים ביחד. קבלת החגים התקבלו בצורה כל כך יפה. אמא שלי הייתה עושה מכלום המון.


לסבתא שלי יש בגרות מעניינת מאוד! הופתעתי לגלות את בגרותה ואני חושבת, שהיא בזכות גיל ההתבגרות התבגרה





באיזה בית ספר למדת?

למדתי בקריית שמונה בבית הספר יסודי "מצודות" והיינו המחזור הראשון. בסוף כיתה י'א התפרקה לי הכיתה ורציתי להצטרף לכיתה י'ב בקיבוץ כפר גלעדי אבל רצו שאני אלמד שוב את כיתה י'א ולא רציתי. במקום זה התקבלתי בגיל 16.5 לבית ספר לאחיות מוסמכות.



מה האירוע הכי מרגש והכי חרוט בזכרונך מתקופה זו בבית הספר?

התעודות שהייתי מקבלת כל שליש.



איך היה נהוג להתלבש בתקופתך לבית הספר ומה היו העונשים בבית ספרך?

נהגו להתלבש בתלבושת אחידה, אותן חולצות אותם מכנסיים והמשמעת הייתה מאוד קפדנית למשל לעמוד בפינה, לצאת מהכיתה למשך כל השיעור ועוד...



האם היו דברים שהיית משנה בבגרותך?

כן, הייתי אולי הולכת ללמוד את מה שבאמת רציתי- עריכת דין.


לסבתא שלי היה תפקיד חשוב מאוד בצבא, סיפור מוזר עם בן זוגה וחתונה שלא הייתה לטעמה..


האם עבדת לפני הצבא במקום כלשהו? לא יכולתי, בתום בית הספר לאחיות הלכתי לצבא ונהייתי קצינת רפואה ונשלחתי לבית חולים צבאי לעבוד.


מה החוויה הכי חשובה שזכורה לך משרותייך בצבא?

כל תקופת הצבא שלי הייתה תקופה מעשירה, מדהימה הצלחתי בהכל למרות שהייתי מאוד צעירה. מאוד אהבת את התקופה של הצבא והצבא ביגר אותי.


לאחר הצבא, מה עשית?

נשארתי קצת בבית החולים של הצבא, עשיתי את בחינת הבגרות שלי והתחתנתי עם סבא.


האם זכורים לך מנהגים הקשורים למדינה?

היו חוגגים מאוד יפה את יום העצמאות וכל העיר הייתה ב"במות".


איך הכרת את בן זוגך?

שנינו נסענו באותו האוטובוס, לא הכרנו אחד את השני לפני כן. האוטובוס היה עמוס בנוסעים. הוא ישב ואני עמדתי. בזמנו אנשים עמדו באוטובוס ואחזו במוט עליון. לפתע האוטובוס נעצר- עצירה פתאומית. מעדתי ובטעות מרפקי נפל על ראשו. בקשתי "סליחה" הוא פינה לי את מקומו והתחלנו לשוחח...אחר כל הוא נהפך למורה הפרטי שלי ללימודי הבגרות במתמטיקה. לאחר מספר חודשים התחתנו.









איך הייתה החתונה, מה היה הסגנון שלה?

לא לפי רוחי. להורים של סבא היו חברים רבים ומחויבויות רבות והם רצו חתונה גדולה- ובניגוד לרצוני שרציתי חתונה צנועה ברבנות. לבסוף, בשמחה השתתפו 250 אורחים. היתה תזמורת וריקודים. וכמובן בחתונה היה גם פן דתי- חופה וקידושין, שבע ברכות. למשפחתי חשוב הצד הדתי מכיוון שסבי יוצא ממשפחת חסידי גור ואנחנו שומרי מסורת.

זהו... זה חלק קצר מאוד מחיה של סבתי, אני שמחה שהיא נתנה לי לטעום מחייה ואני משוכנעת שאני אנסה לספוג ממנה עוד מידע