מלחמת יום הכיפורים

תמיר בנימין ותומר בן עמי

תוכן עניינים:

  • "סבירות נמוכה"
  • רקע
  • ההפתעה - יום הכיפורים, שתיים בצהריים: פרוץ מלחמת יום הכיפורים
  • זירות במלחמה
  • זירת הדרום
  • זירת הצפון
  • קרב "עמק הבכא"
  • חציית תעלת סואץ
  • סוף המלחמה
  • ביבליוגרפיה

"סבירות נמוכה"

ערב פרוץ מלחמת יום הכיפורים העריכו גורמי המודיעין הישראליים כי קיימת "סבירות נמוכה" למתקפה מצרית-סורית על ישראל. הערכה זו, שהכתיבה את התפישה הביטחונית-מדינית של ישראל התעלמה מכך שחודש לפני המלחמה הכוחות המצריים והסורים תגברו עצמם באופן חריג מאוד.

רקע

מלחמת יום הכיפורים פרצה בתאריך ביום ה-6 לאוקטובר 1973 ביום הכיפורים ע"י התקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל. הפסקת המלחמה חלה ב24 לאוקטובר 1973 על ידי הפסקת אש אבל עדיין נמשכו חילופי אש בחזית המצרית (חצי האי סיני) ובחזית הסורית (רמת הגולן).


בתמונה: טנק ממלחמת יום הכיפורים

ההפתעה - יום הכיפורים, שתיים בצהריים: פרוץ מלחמת יום הכיפורים

בשעה שתיים בצהריי יום הכיפורים כוחות מצריים וסורים פותחים במתקפה כללית ומסיבית על ישראל. 200 מטוסים מצריים תקפו את כוחות צה"ל בסיני, ובמקביל החלו כוחות היבשה לצלוח את התעלה עם סירות גומי ולהקים גשרים עליהם עברו יחידות נוספות. הכוחות המצריים אשר תרגלו היטב את הצליחה היו מצוידים בטילי נ"ט (נגד טנקים).במהלך הלילה הצליחו המצריים להעביר לצד הישראלי כמאה אלף חיילים ועשרות טנקים אשר עמדו מול כנגד 8000 חיילי צה"ל, מרביתם בחטיבת מילואים ותיקה. לצה"ל היו כ300 טנקים בגזרת התעלה וכאשר ניסו להתקרב אל המעוזים נתקלו במארבים של חיילי מצריים.
מבזק החדשות של קול ישראל המודיע על פתיחת מלחמת יום הכיפורים 06.10.1973

זירות במלחמה

במלחמת יום הכיפורים היו ארבע זירות:

  • הזירה הדרומית - התקיימה באזור חצי האי סיני
  • הזירה הצפונית - התקיימה באזור רמת הגולן
  • הזירה הימית - התקיימה באזור הים התיכון
  • הזירה המזרחית - התקיימה באזור הגבול הירדני



אבל שתי הזירות העיקריות היו בעצם זירת הדרום וזירת הצפון.

זירת הדרום

בזירת הדרום לחמו כוחות צה"ל נגד מצריים. בזירה זו ניצבו כוחות צה"ל על קו המים של תעלת סואץ (תעלה מלאה מים ברוחב של 180 עד 220 מטר ובעומק 16 עד 20 מטר) באזור חצי האי סיני. לאורך אותה חזית ישראל הקימה בשנת 1968 את קו בר-לב אשר היה מערך ביצורים המורכב משתי שורות של מוצבים ("מעוזים" על קו המים ו"תעוזים בעומק המערך). בערב המלחמה קו בר לב היה מאויש ב14 מעוזים מתוך 30, ובהם 500 חיילים ישראלים. בנוסף ישראל הקימה סוללות עפר גבוהות שנועדו לעכב את המצרים ולהקשות עליהם לפרוץ פתחים, כך שיהיה מספיק זמן להזעקת תגבורת.

זירת הצפון

בזירת הצפון ניצבו כוחות צה"ל ברמת הגולן אשר שם לחמה ישראל נגד סוריה ובהמשך גם נגד משלוח של חילות מעיראק וירדן. זירה זו התאפיינה ברכסי הרים גבוהים ותנאי שטח קשים אשר הקשו על תנועות של כלי רכב. ישראל בנתה ביצורים רבים (בעיקר כנגד טנקים) לאורך הגזרה הצפונית, מיקשו שטחים רבים (עד היום מוקשים אלה קיימים ומפריעים למטיילים באזור זה) ובנוסף בנתה ישראל כמות גדולה של מוצבים ותצפיות.

קרב "עמק הבכא"

6 עד ה-9 באוקטובר 1973

קרב "עמק הבכא" היה קרב עקוב מדם, הכינוי לעמק ניתן בידי הלוחמים כביטוי להמוני הלוחמים שנהרגו או נפצעו באותו עמק.כמו כן, הלחימה התפרסה על ארבעה ימים:


  • היום הראשון לקרב- בשבת בצהריים עד למוצ"ש החלה במקום הפגזה קשה ובמוצ"ש לקראת חשיכה החלה חדירה סורית לעבר הגבול הישראלי.



  • היום השני לקרב- ביום ראשון הלחימה הייתה קשה בכל הגזרה כ30 טנקים ישראלים כנגד 250 טנקים סורים.

  • היום השלישי לקרב- ביום שני חלה רגיעה יחסית והתנהלו רק חילופי אש רחוקים.



  • היום הרביעי לקרב- ביום שלישי עד לאחר הצהריים התנהל קרב קשה מאוד, כל הסורים חדרו אל תוך העמק הישראלי וממש הגיעו עד ל"קו הרמפות", ורק לאחר קרב הגנה אמיץ ותוך נפגעים רבים, נעצרו הסורים ונהדפו חזרה לקו הגבול.


האדם אשר פיקד על אותו קרב היה אביגדור קהלני שמספר על מסירות נפש מצד הלוחמים.



בתמונה: תותח מתנייע M-50 של צה"ל יורה במהלך הקרב

חציית תעלת סואץ

הלילה שבין ה-15 ל-16 באוקטובר 1973

בלילה שבין ה-15 ל-16 באוקטובר צלחו יחידות הצנחנים בפיקודו של אריק שרון את התעלה על ידי סירות גומי, ובנוסף הקימו גשר קטן בגדה המערבית של התעלה.

המקום שנבחר לצליחת התעלה היה ב"תפר" שבין הארמייה השנייה והארמייה השלישית. חייליו של שרון החלו לפגוע בכלי רכב ובחיילים עד שראשוני הטנקים החלו לחצות את התעלה ולתגבר את כוחות הצנחנים. כוחותיו של שרון החלו לנוע צפונה לכיוון איסנעיליה, תוך ניסיון לדחוק את הארמייה השנייה לעומק השטח המצרי. כל אותה עת ניסו הכוחות המצריים לפגוע באותו גשר שהניחו כוחות הצנחנים בתחילת הצליחה לתעלה במטרה לנתק את הכוחות. הלחימה בגזרה זו נפסקה ב22 לאוקטובר לאחר הצהרה על הפסקת אש שניתנה מפי מועצת הביטחון וכיתור הארמייה השלישית על ידי כוחות צה"ל.



בתמונה: טנקים ישראלים חוצים את התעלה

סוף המלחמה

ניצחון צבא הגנה לישראל

המלחמה הסתיימה בעליונות צבאית ישראלית בבלימת המצרים באזור התעלה, בפלישה ישראלית ממערב לה, כאשר אין כוח מצרי משמעותי בין צה"ל לבין קהיר,השתלטות על אזור חצי האי סיני ובכיתור הארמייה השלישית המצרית, בהדחתו של הרמטכ"ל המצרי, תוך כדי המלחמה, ובעיקר בגלל בקשת הפסקת אש על ידי הצבא המצרי, שמצבו היה רע מכאן נובע שישראל היא המנצחת במלחמה. הדבר שהעיב על הניצחון הישראלי הוא תוצאות המלחמה (הרוגים,פצועים ושבויים) דבר שגרם למירמור ויאוש אצל אזרחי המדינה.

תוצאות המלחמה: הרוגים, פצועים ושבויים

בתום המלחמה היו לצה"ל כ-2,600 הרוגים וכ-7,000 פצועים. חיל האוויר איבד למעלה מ100 מטוסים, ואילו חיל השריון איבד כ800 טנקים (מרביתם על ידי טילי נ"ט של החיילים המצריים). מספר השבויים הישראלים שנפלו בידי המצרים הגיעו ל233, ואילו מספרם של השבויים המצריים הגיע ל-8,300. חילופי השבויים התקיימו ב15 בנובמבר כאשר תחילה שוחררו השבויים הפצועים וכעבור יומיים שוחררו יתר השבויים, כולל שבויים ישראלים ממלחמת ההתשה אשר שהו בכלא המצרי כארבע שנים.


בתמונה: שבויי צה"ל

ביבליוגרפיה

מקורות:

  • הספר ישראל 60 של נסים משעל
  • ויקיפדיה
  • האתר של חיל האוויר
  • הספר צפון הארץ - גליל גולן והעמקים לאורך הדורות