החברה הישראלית נכה כלפי נכים.

פינטו לידור ואור אזולאי ח'-1

סיפורה של יעל ישראלי...

שהיתה קטנה, היא מספרת, חשבה שילדים יכולים להיות נורא רעים. כשגדלה, הבינה

שמבוגרים יכולים להיות אכזריים הרבה יותר. קוראים לה יעל ישראלי ואת הדברים שיש
לה לומר חשוב לה שאנשים יבינו, שהם יחדרו ללבם, ואולי אולי יאירו את החושך שבניהאדם עטפו בו אותה.

יעל נולדה עם מום בפניה ובגלל זה לא נותנים לה לעבוד..

אחד בעלי העסק שרצה להעסיקה בעסקו אמר את משפטו הראשון כך: "הנה הדלת שם"

אנשים טובים באמצע הדרך

סיפורה של יעל

סרטון אישה יפה סוף סוף קיבלה עבודה

סוף סוף...

בפעם הראשונה בחייה נמצאת יעל ישראלי במצב שבו היא יכולה לבחור, להחליט בעצמה היכן תעבוד, ולא להתחנן לחסדים. היא מסתובבת עם תיק העבודות המרשים שלה מראיון עבודה אחד למשנהו, מלאת תקווה וסיפוק, ומבקשת להודות באמצעותנו לכל מי שהתעניין ותמך והגיב.

היום היא עובדת בהיי טק.

התשובות לשאלות..

1)האחר בסיפור האירוע הוא יעל .


בגלל שיעל לא עבדה יום בחייה בהיותה נושאת מום בפנים


2) היחס לאחר באירוע זה הוא נבזי, גועלי ואינו ראוי לבן אדם.

יחס זה נובע מכך שלא נותנים לאדם נכה בפנים בחברה שלנו להרגיש לפחות כמו אדם רגיל.


3)המקרה הדומה שאנו מכירים הוא : לפני מספר ימים ראינו בן אדם בחדשות שלא אפשרו לו לעסוק בספורט מסויים מכיוון היותו עיוור.


4,א) על פי הקטעים שקראנו מחזונו של הרצל על היחס לאחר בחברה מתוקנת אנו יכולים לומר שהרצל היה מרגיש רע. הוא היה אומר שלמרות מה שחזה כמעט ולא התקיים בימנו כלום ממה שחזה.


ב)שתי הפתרונות שלנו הם: ראשית, כל אדם מחויב לתרום מעט מן עצמו למען המטרה הגדולה,חברה מתוקנת.

שנית,על מוסדות החינוך לקיים שעורי הסברה על נושא זה .