תחקירים משיקולים מקצועיים בלבד?
בשנים האחרונות יש ירידה דרמטית במספר התחקירים שנערכים בערוצי התקשורת המרכזיים (בעיקר בטלוויזיה). תוכניות תחקיר מרבות לעסוק בפרשיות ביטחוניות ישנות, בסיפורים אישיים מרתקים וכן הלאה, אבל יש הרבה פחות תחקירים על גופים כלכליים, מסחריים ופוליטיים אקטואליים.
רבים בתקשורת סבורים כי מגמה זו נובעת משיקולים מסחריים: תחקירים הם מהז'אנרים הפחות רווחיים: הם עולים הרבה מאוד כסף, עורכים זמן רב (ולעיתים לא מביאים תוצאות) וחושפים את הערוץ/העיתונאים לתביעות דיבה והליכים משפטיים יקרים. באותו הזמן, תוכניות אלו זוכים לאהדת הברנז'ה התקשורתית, אבל זוכים לרייטינג נמוך יחסית (לריאליטי למשל).
"כל המרואיינים ש"הארץ" שוחח עמם מסכימים כי חלה הצטמצמות משמעותית בתחום התחקירים בישראל, לעומת לפני 20 שנה ויותר. חלק מקשרים זאת להידלדלות משאבים ושיקולי היצע וביקוש. "אין למערכות מספיק כסף בשביל מספיק עיתונאים בכירים ומנוסים עם פנאי להרים סיפורים כאלה, שדורשים המון סבלנות. זה לא שיש החלטה מלמעלה למנוע תחקירים", אומר דרוקר. קנטי מוסיפה: "מערכות עושות את השיקול שלהן וחושבות — תחקירים שומטי לסת מביאים רק חמישה אחוזי רייטינג. האם זה שווה את המאמץ?"
דילמה: האם לערוך תחקירים משמעותיים במחיר כלכלי
דילמה: האם לבצע תחקירים משיקולים מקצועיים-עיתונאיים בלבד או להביא בחשבון שיקולים כלכליים ואחרים?
2. להמעיט בתחקירים
1. לבצע תחקירים
יתרון – לבצע את תפקידי התקשורת בדמוקרטית: התקשורת כרשות רביעית, מתפקידיה המשמעותיים של העיתונאות, יוקרה מקצועית, חופש ביטוי, זכות הציבור לדעת
חיסרון – עלות כלכלית משמעותית לצד רייטינג נמוך. סכנת חשיפה לתביעות ויחסים מעורערים מול גורמי כוח
2. להמעיט בתחקירים
יתרון – רווח כלכלי, הפניית המשאבים לז'אנרים רווחיים, הימנעות מפגיעה ביחסים עם גורמים חזקים כמו פוליטיקאים ואנשי כלכלה חזקים.
חיסרון – פגיעה בתפקידי התקשורת ובמקומה בחברה דמוקרטית