למי נאמנות העיתונאים
דילמה שבאה לידי ביטוי בעיקר בזמנים של אירועי משבר משמעותיים: מלחמה, סכסוך פנימי, אירועי אלימות, משבר כלכלי ושסעים פוליטיים כמו שמתרחשים עכשיו בישראל סביב מערכות הבחירות והכוונה לערוך שינויים משמעותיים במערכת המשפטית מצד הממשלה.
במצבי משבר עמוקים, עיתונאיים (כמו אנשים רבים אחרים) חשים סכנה לקיום המדינה (או פגיעה קשה באופי המדינה, סכנה לדמוקרטיה, סכנה לחלקי ארץ ישראל וכן הלאה). מצבים כאלו מעמידים במבחן את העיתונאיים האם הם עומדים במחויבות לערכים המקצועיים-העיתונאיים: האם להיות נאמנים לערכים אלו (איזון, אובייקטיביות, ניטרליות) או לערכים הלאומיים או להשקפת העולם.
לדוגמה
טלי מורנו דיווחה לפני הפגנת ענק שמתנגדת לשינויים המתוכננים של הממשלה למערכת המשפטית בניסוח שמרמז על אהדה להפגנה ולאחר מכן הודתה ששגתה בניסוח.
דילמה: האם על עיתונאי רשות השידור (וכלל עיתונאי ישראל) להישאר נאמנים לערכים עיתונאיים (כמו אובייקטיביות וניטרליות) או לקחת צד במאבק של הממשלה נגד ארגון השידור הציבורי?
2.על העיתונאים להינתק מערכים עיתונאיים ולנקוט עמדה או פעולה נגד הצהרות הממשלה.
יתרון: שמירה על ערכים מקצועיים, שמירה על זהות מקצועית ויוקרה מקצועית ואולי זה יגביר את האמון של הציבור בעיתונאים כיוון שהם נשארים נאמנים לערכים מקצועיים.
חסרון: עיתונאיים "יושבים על הגדר" ונשארים ניטרליים בזמן שהממשלה פוגעת בתקשורת ובעיתונאים. במצבי משבר להישאר ניטרליים זו גם נקיטת עמדה (שמשרתת את החזקים, את השלטון).
יתרון: פעולה נגד כוונת השלטון לפגוע בתאגיד השידור הציבורי, בעיתונאים, בעיתונות חופשית.
חסרון: העיתונאים "מסומנים" בצבע פוליטי של השקפת עולם מסוימת, כיצד לאחר מכן אפשר יהיה לתת אמון בתקשורת? האם הציבור כבר לא יוכל להאמין לדיווח של עיתונאים כיוון שהשקפת עולמם נחשפה לצד מסוים?