להיות עם חופשי
האנליזה של השליטה בהמונים
ארנון י' דניאלי - 2017
גבירותיי ורבותיי! שלושה מאורעות היסטוריים שפרצו סביב שנת 1760 הניחו את היסודות לעולם שאנחנו חיים בו היום: המהפכה התעשייתית באנגליה, המהפכה הצרפתית והקמת ארצות-הברית.
ההבדל הגדול בין העולם שלפני האירועים הללו לזה שבא אחריו הוא שלפניהם שעבוד ההמונים לשליטים היה גלוי ובוטה במידה רבה (כוחני ומזלזל), ולאחריהם הפך השעבוד להיות מוסווה ומניפולטיבי במידה רבה (מתוחכם ומכבד לכאורה) כדי למנוע התקוממויות חדשות.
מיד עם שוך קרבות המהפכה בצרפת והקמת ארצות-הברית, הניחו השליטים החדשים את היסודות למערכת שעבוד סמויה ומניפולטיבית ושכללו אותה במשך הזמן. הספר הזה מתמקד בחשיפתה, בעיקר בראי המערכת הישראלית והמערכת האמריקאית.
תוכן העניינים:
(הערה: הפרקים קצרצרים. יש בספר 134 עמודים בלבד)
הקדמה
שלוש ארבע ולאהבה
מה נעשה כשנהיה גדולים
הדרך אל האושר
לאן נעלמים החיים שלנו
איפה הכסף
מי קוצר את פירות עמלנו
איך זה עובד באמת
העבדים החדשים
אדמות הן חופשיות
כסף כמו חול ואין מה לאכול, חלק א'
כסף כמו חול ואין מה לאכול, חלק ב'
כסף כמו חול ואין מה לאכול, חלק ג'
כסף כמו חול ואין מה לאכול, סיכום
אוהבים את מה שרואים
האטד והעצים
טבע האדם רך מנעוריו
המדינה זה השליט
המדינה או אני
אמת היא שקר
החלום ושברו
דע את עצמך!
פאנקיסטים בשירות השלטון
מפרסמים בדחיפה
מדינת התאגידים
צבא ההגנה למי
אישה יפה גבר עשיר
על סקס ועוגות קצפת
סקס מוכר אבל עולה ביוקר
מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול
יגעת ויגעת - לא מצאת
שקל פה ושקל שם - תתמלא קופת השליט
הידידים של הבנק
נישואים - בשביל מי זה טוב
העבודה משעבדת
על אדונים ושליטים
לחם ושעשועים
החיים - הוראות הפעלה
זקנים על הקרח
מדע בשירות ברוני ההון
איזהו מאושר
אדם לאדם - רובוט
כסף כסף בוא
נפט, כרוניקה של מלחמה - חלק א'
נפט, כרוניקה של מלחמה - חלק ב'
העלמה, השליט והפחד
מי מפחד מטרור
טרור בשירות ממשלת ישראל
תקשורת וטרור: שונאים - סיפור אהבה
יוצאים מהמטריקס
אויבי העם
מאחורי מסך העשן
נפט, כרוניקה של מלחמה, חלק ג'
טרור - הוראות שימוש
מניפולציות משקרות חושים
מרמים את הציבור - כל הזמן
מה למדו השליטים מוורן ג'פס
מה מעסיק את פרנסואה הולנד
הקדושים המעונים של המאה ה-20
העתיד מאחורינו
מקורות מידע
לפניכם מספר פרקים נבחרים:
שלוש ארבע ולאהבה
סר קן רובינסון טוען שמערכות החינוך, כמעט בכל העולם, מכוונות אותנו לעולם האקדמי ומשם לעולם העבודה, ובתוך כך מחסלות את היצירתיות הטבעית שלנו. לטענתו, מאז המהפכה התעשייתית, מערכות החינוך מכוונות לאיוש משרות. במילים אחרות - לייצור עובדים.
כתיכוניסטים וכחיילים אנחנו מבינים בצורה אינטואיטיבית מה גורם לנו אושר: בילוי עם חברים, מפגשים ופלירטים בין-מיניים (או חד-מיניים - בהתאם לנטייה האישית), מעט רוח שטות ו-FUN. הפסיכולוגיה החיובית (להלן, חקר האושר) מאשרת את סדר העדיפויות הזה: המנבא הראשון לאושר הוא הימצאות בחברת אנשים שאנחנו אוהבים, נמצא שסקס הוא ההנאה מספר 1 שלנו, והחוקרים ממליצים לנו ליצור סדר יום אישי שמשובצים בו דברים שגורמים לנו להרגיש טוב (FUN).
בתהליך ייצור העובדים שליטי המדינות וברוני ההון (להלן, השליטים) מדכאים את הנטיות הטבעיות שמובילות אותנו לאושר: את חשיבות החברות, את מעט רוח השטות, את הכיף שבמפגשים הבין-מיניים (או החד-מיניים) וכן הלאה, ומציבים תחת זאת בתודעתנו את המשוואה המוטעית: עבודה קשה וצריכה רבה = אושר.
לפני המוות אנחנו מתפכחים מההטעיה הנ"ל ומתחרטים על כך שעבדנו יותר מידי, שלא הקדשנו לקשרינו החברתיים את הזמן והמאמץ הדרושים, שהחמצנו את חוויית גידול ילדינו ואת חברת שותפנו\שותפתנו לחיים ושלא הכנסנו רוח שטות לחיינו. אלה הן ארבע מתוך חמש החרטות המובילות שלפני המוות שנמצאו במחקר.
יש לנו אפשרות לפנות את מקומן של העבודה והצריכה בראש סדר העדיפויות שלנו, לטובת הנטיות הטבעיות המוזכרות מעלה. במילים אחרות, לטובת האושר. אך שליטינו לא מובילים אותנו בדרך זו, מפני שהם לא מעוניינים להפוך אותנו לאנשים שבעי רצון ומאושרים, אלא לצבור כמה שיותר הון על חשבוננו.
מה נעשה כשנהיה גדולים
עולם העבודה כפוף למטרתם הצרה של שליטי המדינות וברוני ההון: צבירת כמה שיותר הון. כולנו מובלים באותו המסלול מילדותינו בהתאם למטרה זו, כשאנו זוכים להתעלמות מהנטיות הטבעיות הייחודיות לנו, נטיות שמדוכאות בתהליך הזה.
למשל, אם נסיבות חייו וכישרונותיו הייחודיים של אדם יצרו בקרבו נטייה להיות רקדן - מערכת החינוך תדכא אותה: היא תוביל אותו בחשיבות עליונה ובלעדית, פחות או יותר, להשגת תעודת בגרות, שתוביל אותו לאקדמיה, שתוביל אותו, למשל, להיות פקיד בדרגה זו או אחרת בבנק של ברון הון זה או אחר.
הדרך אל האושר
האדם מביט על העולם סביבו ואומר לעצמו: "במצב הזה והזה... אהיה שבע רצון מחיי". כלומר, "אם אשיג א', ב' ו-ג', אוכל לחיות בכיף". "המצב הזה והזה..." או "א', ב' ו-ג'..." הן המטרות המרכזיות הספציפיות של אותו אדם בחייו, והוא בד"כ צודק: אם הוא יגשים אותן, הוא יהיה שבע רצון מחייו באופן כללי. חקר האושר מאשר זאת.
מממצאי המחקר עולה, כי הגשמת מטרות אישיות היא הגורם המרכזי שקובע את שביעות הרצון הכללית שלנו מחיינו. לפיכך, היא מרכיב מרכזי באושרנו. רוב החוקרים בתחום האושר סוברים שלא נהיה מסוגלים להפיק הנאה מחוויות יומיומית, אם לא נהיה שבעי רצון באופן כללי מחיינו. כלומר, אם לא נגשים את מטרותינו האישיות. זו הסיבה שאנשים רבים מגלים נכונות לפגוע באחרים ולנצל אותם כדי להגשים את מטרותיהם האישיות.
המטרות האישיות שלנו נובעות מתוך מניעים אישיים עמוקים. למשל, מאחורי המטרה "להביא ילדים לעולם", מסתתר בדרך כלל הצורך: "לדאוג שתהיה לנו המשכיות". כלומר, להנציח את עצמנו.
לאורך הספר אביא ראיות רבות לכך, שהמניעים של השליטים להגיע לשלטון הם בדרך כלל לזכות בכוח וביוקרה ולהותיר אחריהם מורשת גדולה. כלומר, להנציח את עצמם.
שאיפותיהם של השליטים אינן יודעות שובע. לראיה, הם מנסים בהתמדה למקסם את רווחיהם ולהגדיל את השפעתם בעולם. בעקבות זאת, מטרת-העל של מערכת השלטון היא למקסם את רווחיה ולהגדיל את השפעתה בעולם. כדי להסוות את מטרותיה, מערכת השלטון מעדיפה שיעמוד בראשה אדם שיוצר רושם חברתי, רחום וחדור כוונות טובות.
כל מי שמגיע לשלטון יודע שאם הוא רוצה לשרוד במערכת, עליו לשרת את מטרת-העל שלה. בנוסף, באופן טבעי, השליטים מעדיפים לגייס אחרים להשבעת רצונם שלהם, ולא למלא אחר רצונם של אחרים. יחד עם זאת, יש אנשים ששביעות רצונם תלויה בזו של אחרים ולעתים רחוקות אדם כזה ישתלב במערכת השלטון, ואם ישתלב, המערכת תשחית אותו מהר מאוד או שתתקוף ותגרש אותו.
לאן נעלמים החיים שלנו
ממצאי מחקרים שנעשו על שכיחות חרדה ודיכאון מצביעים על המצוקה שנגרמת לנו כתוצאה מסדר העדיפויות המלאכותי שכופים עלינו השליטים, שבו העבודה והצריכה עומדות בראש.
שכיחות הדיכאון בעולם המערבי גבוהה ביותר בין הגילאים 50-18, והיא הכי גבוהה בין הגילאים 35-18 (בשנות השיא שלנו, שבהן אנו אמורים להיות הכי מאושרים!). ממצאי מחקרים שעוסקים בחרדה מעלים נתונים דומים. בדומה לכך, עקומת האושר ע"פ גיל מראה ירידה באושר בין הגילאים 46-18 (שוב, בשנות השיא שלנו!) ועלייה באושר בין הגילאים 74-46.
כך ניתן להסביר את הממצאים: בגיל 18 אנחנו מתחילים להשקיף לעבר עולמות העבודה והצריכה כמבוגרים עצמאיים (גיל קולג' או אוניברסיטה ברוב מדינות המחקר) וחווים קשיים בלימודים וחרדות בשל כך וגם כתוצאה מהיעדים הקשים להשגה שמוכתבים לנו באשר לעתידנו. בהמשך, בעקבות המאמץ המוגזם שנדרש מאיתנו בעבודה והלחץ להגיע להישגים מקצועיים וצרכניים, הרווחה הנפשית שלנו מוסיפה להיפגע וגם הדיכאון מתפשט.
בגיל 50 בערך אנחנו מתחילים להשתחרר מהלחצים החברתיים ואנו מפחיתים במאמצינו לרדוף אחר הישגים מקצועיים וצרכניים. כלומר, באופן טבעי אנחנו מנסים לחזור לחיים מאוזנים בהתאם לנטיותינו הטבעיות המוזכרות בפרק "שלוש ארבע ולאהבה". על פי הממצאים להלן, גם אם בתגובה לכך מפטרים אותנו מהעבודה ואנחנו לא מוצאים עבודה חדשה, הרווחה הנפשית שלנו משתפרת ושיעורי הדיכאון יורדים.
מערכת החינוך (בעזרת מערכות התרבות והמשפט) הופכת אותנו, האזרחים, לעובדים-צרכנים-חיילים עד גיל 18, ובסביבות גיל 50 מערכות התרבות והתעסוקה (בגיבוי מערכת המשפט) מאבדות בנו עניין. העובדות הללו חושפות את האינטרס שיש לשליטים בנו: להשתמש בנו בשנות השיא שלנו.
איפה הכסף (פרק מקוצר)
בואו נבדוק מי הם הנהנים העיקריים מפירות עבודתנו כשאנחנו, הפרטים בחברה, בשיא כוחנו.
כל סכום כסף שאנחנו מרוויחים משמש אותנו לקניית מוצר כלשהו או שאנו מפקידים אותו בבנק. בהתאם לכך, ככל שהמשק ריכוזי יותר, כך כמעט כל הכסף חוזר, באיזושהי דרך, לכיסם של מספר מצומצם של ברוני הון שמוכרים לנו את המוצרים ומחזיקים בבנקים, או לרשותם של שליטי המדינה שגובים מאיתנו מסים.
מצאנו עד כה (החישוב המפורט בפרק המלא) שמתוך עשרה שקלים, שעולה לנו מנה פלאפל, שליטי המדינה גובים מס בגובה של עד 3.3 שקלים בקירוב, וברוני ההון גובים עד 1.7 שקלים בקירוב. סה"כ חלקם של שליטי המדינה וברוני ההון בתשלום הוא 50% בקירוב.
במוצרים אחרים, כמו למשל מכוניות חדשות בישראל, חלקם של שליטי המדינה בלבד מתוך מחירן הוא 52.3% ו-35% מעלויות האחזקה השנתיות השוטפות.
מתוך מחירה של דירה, שעולה 1.65 מיליון שקל כולל מע"מ (בפרויקט מייצג), חלקה הישיר של המדינה הוא 55.4%. הוא מורכב מעלות הקרקע (31.1% ממחיר הדירה ללא מע"מ) וממס רכישה בעבור הקרקע (1.9% ממחיר הדירה ללא מע"מ) ומאגרות בנייה והיטלי פיתוח (5.4% ממחיר הדירה ללא מע"מ) וממע"מ (17%).
בגלל שהקבלן, הספקים שקיבלו את התשלומים שמרכיבים את עלות הבנייה והאנשים שלוקחים הלוואות מהבנקים (מהכספים שמגיעים לבנקים בין השאר ממכירת דירה), ממשיכים לקנות עוד קרקעות ועוד מוצרים מאנשים שממשיכים לקנות עוד ועוד מוצרים מאנשים אחרים, חלקם של שליטי המדינה במחיר הדירה שוב עולה והוא עשוי להגיע ל-72% (בהנחה שלפחות 33% ממחירם של המוצרים הם מסים) ואף יותר מכך, וגם חלקם של ברוני ההון במחיר הדירה עולה שוב.
בואו נחזור לבעל דוכן הפלאפל. נותרו לו שלושה שקלים בקירוב, שהם הרווח הנקי שלו. בכל מקרה, הוא ישתמש בהם כדי לקנות מוצר כלשהו או שהוא יפקיד אותם בבנק. אם יקנה בהם מוצר כלשהו, בסביבות 50% מהכסף שוב יועברו לשליטי המדינה ולברוני ההון. כלומר, כ-1.5 שקלים נוספים, מהכסף ששילמתם לו, יועברו לשליטי המדינה ולברוני ההון (בתיווכו של בעל העסק שימכור לו את המוצר). כך התשלום שיועבר אליהם מתוך אותם עשרה שקלים ששילמתם לו בעבור מנת הפלאפל יעלה לשישה שקלים וחצי (65%) בקירוב. ואז, אם מי שיקבל את הכסף יקנה בו מוצר נוסף, 75 אגורות נוספות בקירוב מהסכום ששילמתם לו יועברו לשליטי המדינה ולברוני ההון, וכך 7.25 שקלים (72.5%) בקירוב מהסכום ששילמתם לבעל הדוכן, יועבר אליהם, וכך הלאה עד שכל הרווח שלו יועבר אליהם.
אם בעל דוכן הפלאפל יפקיד את רווחיו בבנק, אזי הכסף יהיה ברשותם של ברוני ההון (ושליטי המדינה) והם ילוו אותו לאחרים (למשל, לברוני הון אחרים) ויגבו מימנו ריביות, עמלות ודמי ניהול. אם הוא ישקיע את הכסף ויקנה בו, למשל, דירה כדי להשכיר אותה, אז מלבד המסים וחלקם של ברוני ההון ממחירה, שוב הוא יקנה בתמורה שיקבל מהשכירות מוצרים או שיפקיד אותה בבנק וחוזר חלילה. כך, ככל שהמשק הוא ריכוזי יותר, כמעט כל הכסף חוזר למספר מצומצם של שליטים ונמצא תמיד ברשותם. כלומר, התשובה לשאלה איפה הכסף? היא: "אצל השליטים".
מי קוצר את פירות עמלנו
בהנחה שמתח הרווחים של הספקים עומד על 60%, עלות הנטו של מנת הפלאפל מהפרק הקודם היא 15% ממחירה (40% מתוך ארבעת השקלים שהשקיע בעל הדוכן במנה הם כשקל וחצי, שהם כ-15% ממחיר המנה). גם עלות הנטו של הדירה מהפרק הקודם היא 15% ממחירה, בהנחה שמתח הרווחים של הספקים עומד על 60%. בהנחה שעלות הנטו של המוצרים היא 15% ממחירם, אנחנו זוכים לקבל תמורה על שקל וחצי מתוך כל עשרה שקלים שאנחנו "מרוויחים". מפני שכפי שראינו בפרק הקודם, כל הרווח של בעל דוכן הפלאפל, או לחילופין, כל שאר שכר עבודתנו, מועבר בסופו של דבר לשליטים על ידי מחזורי הצריכה. כדי לקצר את התהליך וכדי לתת לנו כמה שפחות מפירות עבודתנו ולקחת מהם כמה שיותר לעצמם, שליטי המדינה מאמירים את מחירי הדירות ואת מחירי המוצרים הבסיסיים, באמצעות מסים מיוחדים (מלבד מס הכנסה ומע"מ) ובאמצעות שליטתם בקרקעות.
בישראל, למשל, שליטי המדינה גובים מאיתנו, האזרחים, כמעט את כל פירות עבודתנו דרך מחירי הדירות, המכוניות והדלק, שהם מייקרים באמצעים הנ"ל. כפי שראינו בפרק הקודם, שליטי המדינה מייקרים את מחירי הדירות (ובהתאם לכך את מחירי שכר הדירה) באמצעות ייקור מחירי הקרקעות ובאמצעות מסים מיוחדים (מלבד מס הכנסה ומע"מ). את מחירי הרכב הם מייקרים באמצעות המכס ומסים מיוחדים נוספים (מלבד מס הכנסה ומע"מ) ואת מחירי הדלק הם מייקרים באמצעות מס הבלו (שמהווה כ-55% ממחירו של ליטר דלק), מלבד מס הכנסה ומע"מ.
כסף כמו חול ואין מה לאכול
סיכום
כפי שראינו בפרקים הקודמים, אנחנו מצמיחים את פירות עבודתנו, תוך כדי פגיעה ברווחתנו ובבריאותנו, והשליטים גוזלים אותם מאיתנו בדרכים הללו:
1. באופן ישיר על ידי מערכת החוק: באמצעות תשלומי שכר שמנים, מחיקת ההלוואות שהם לוקחים לעצמם וגביית "דמי ניהול".
2. בסתר: באמצעות מתן הזדמנויות עסקיות למקורבים והעברת כספים לכיסם הפרטי דרך צד שלישי.
3. על ידי מערכת החוק באופן עקיף: באמצעות פינוקים וחגיגות.
4. מממנים בכספי הציבור את מערכות המדינה שכפופות לנטיותיהם הכרוניות לצבור כוח ויוקרה.
לדברים הללו יש אופי פרוגרסיבי: הגזלות הישירות של השליטים הולכות ונעשות יותר ויותר גדולות, חגיגותיהם הולכות ונעשות יותר ויותר יקרות, פינוקיהם הולכים ונעשים יותר ויותר יקרים, ותפעול הצבא ושאר מערכות המדינה, שכפופים לנטיותיהם הכרוניות לצבור כוח ויוקרה, מתייקר בהתמדה.
מאחר שמימוש שאיפותיהם הפרוגרסיביות של השליטים נעשה על חשבוננו, אנחנו עובדים יותר ויותר קשה ומייצרים יותר ויותר, ועם זאת מצבנו הכלכלי נותר פחות או יותר בעינו. במילים אחרות, אנחנו עובדים ודורכים במקום ואף צועדים לאחור, מפני שהשליטים גוזלים את רוב פירות עבודתנו ומתקדמים על חשבוננו.
אדמות הן חופשיות
בעבר הרחוק קרקעות העולם היו חופשיות. מאוחר יותר אנשים התחילו להשתלט על טריטוריות נרחבות באמצעות כוח צבאי, להחכיר את הקרקעות שבהן לתושבי העולם ולשלוט בנעשה בהן באמצעות כוח שיטור ומערכת משפט. באירופה של ימי הביניים, למשל, משפחות היו משתלטות על טריטוריות - על משאבי הטבע ועל משאבי האנוש שבהן - באמצעות כוח צבאי, מעסיקות בהן איכרים, כורים וכיוצא באלה, בתנאי עבדות ישירים, ומגייסות מתוכן חיילים - באמצעות כוח שיטור ומערכת משפט.
מתוך כך צמחו מדינות הלאום האירופיות הקולוניאליות, שעשו את אותם דברים, רק בקנה מידה הרבה יותר גדול. כך צמחו מדינות הלאום המודרניות.
מדינות הלאום המודרניות הן טריטוריות ששייכות - על משאבי הטבע ועל משאבי האנוש שבהן - לכמה אנשים בודדים ששולטים בהן באמצעות כוח צבאי. אותם אנשים מעסיקים באותן טריטוריות חיילים, אזרחים וכדומה, בתנאי עבדות ישירים (מבלי לשלם להם כמעט) או עקיפים: על ידי כך שהם מאלצים אותם - באמצעות כוח שיטור ומערכת משפט - לשלם להם על השימוש בקרקע, לשלם להם מסים ולקנות מהם שירותים שונים.
בהתאם לכך, כאשר ישנה הזדמנות בעולם לגייס צבא ולהשתלט על שטח, מישהו מיד ינצל אותה. כמו שעשה דוד בן גוריון, למשל. זכרו שבן גוריון פקד להטביע את אניית הנשק "אלטלנה" של מתחרהו מנחם בגין. כך הוא מנע מימנו להשיג נשק בשעה שכל הארגונים המתחרים סבלו ממחסור.
צבא ההגנה לשליטים
ע"פ אדם סמית', אבי הכלכלה המודרנית, כוחות הצבא, השיטור והמשפט נועדו לכפות את רצונם של יחידים על המונים.
טבע האדם רך מנעוריו
הדת, המדינה והתרבות הן מסגרות השתייכות קבוצתיות, שהאדם נוטה להצטרף אליהן כדי לתת מענה לשאיפותיו הטבעיות ללכידות ולסולידריות.
ההצטרפות לקבוצות הללו נעשית באמצעות שימוש בסמלים משותפים והשתתפות בטקסים. החברים בקבוצות הללו רואים בסמלים ובטקסים את עצמם, וכתוצאה מכך הם חשים לכידות וסולידריות כלפי מי שמשתמש באותם סמלים ומבצע את אותם טקסים.
שליטי הקבוצות מנצלים את תחושות הלכידות והסולידריות, שעצם החברות בקבוצה מעניקה לחבריה, ואת תחושות הביטחון והשליטה שיש לחברי הקבוצות מעצם העובדה שהם מונהגים כדי לגזול מהם ולהשתמש בהם.
החברים בקבוצות הללו נוטים להתעלם מכך ששליטי הקבוצות גוזלים מהם ומשתמשים בהם, כדי לשמור על תחושות הלכידות והסולידריות ועל תחושות הביטחון והשליטה.
מדינת התאגידים
חוקרים רבים, הבולטים שבהם הם ג'ון מייר וננסי פרייזר, מצביעים על כך שהעולם כולו עובר תהליכים גלובליים דומים. מייר מצביע על כך שמודלים דומים של סדר וארגון חברתיים, כמו למשל, מבנה התאגידים, ובתוך כך תנאי העסקת עובדים, סגנונות ניהול וכן הלאה, הולכים ומתפשטים ברחבי העולם. פרייזר מצביעה על כך שמתרחש תהליך של הידמות כלכלית-תרבותית גלובלית.
כתוצאה מכך, כבר לא כל כך משנה בשביל איזה תאגיד מתאגידי העולם ובאיזו מדינה אנחנו עובדים כעת, ובעתיד הקרוב לא תהיה לזה שום משמעות. תושבות העולם תחליף את האזרחות המקומית.
העלמה, השליט והפחד (פרק מקוצר)
ההפחדה מאפשרת לשליטים להכביד את ידם על הציבור ולהאמיר את יוקר המחיה מבלי לקבל על כך כמעט שום תגובת מחאה מצדו. כי כאשר אדם חש איום מיידי ומוחשי על חייו, כל השאר הופך להיות משני.
במילים אחרות, כאשר אנחנו מפחדים, דעתנו מוסחת ואנחנו לא נותנים את דעתנו לניצול היומיומי. זאת, במיוחד אם אנחנו עובדים בפרך, כדברי פרעה בהתייחסו אל עבדיו העברים: "תכבד העבודה על האנשים, ויעשו-בה, ואל ישעו בדברי-שקר".
לעומת זאת, אם לא נפחד (ולא נעבוד בפרך), אזי נוכל לתת את דעתנו לניצול היומיומי ולפעול לחסל אותו - לכן השליטים דואגים לשמר את המצב שבו נפחד כל הזמן (ונעבוד בפרך).
טרור בשרות ממשלת ישראל (קטע קצר מתוך הפרק)
ישראל עומדת במקום ה-11 בדירוג העוצמה הצבאית העולמית על פי האתר globalfirepower. בדירוג מרכזי נוסף (businessunsider), ישראל מדורגת שוב במקום ה-11. בדירוג מנומק היטיב, שמביא האתר rantlifestyle, ישראל מדורגת במקום השישי, אחרי ארה"ב, סין, רוסיה, הודו ובריטניה בלבד.
נתוני הצבא הישראלי: (הנתונים על פי האתר globalfirepower)
כוח אדם זמין לצבא - 3,511,190
צבא סדיר ומילואים - 790,000
חלק מהציוד הצבאי:
14,000 כלי נשק רכובים
800 מטוסים
18 כלי שיט גדולים
80 ראשי נפץ גרעיניים (פצצות אטום, על פי מקורות זרים)
מספר הפעילים בארגון חמאס נאמד בין 20 אלף ל-25 אלף.
מספר הפעילים בארגון חיזבאללה נאמד ב-10,000.
בהתאם לנתונים ולדירוגים המובאים לעיל, האם חמאס וחיזבאללה מהווים איום על ישראל? האם העוצמה שבה השליטים "מרעישים" את התודעה שלנו, האזרחים, באמצעות הארגונים הללו תואמת את הנתונים?
אויבי העם (קטע קצר מתוך הפרק)
הטרור הוא גורם קלאסי להפחדת שווא של הציבור: הוא מזערי והיכולת שלו להתרחב מאוד מוגבלת. לראיה, כל ארגוני הטרור ה"איסלאמיים" יחד לא מצליחים להתרחב מעבר לכמה עשרות אלפי פעילים, לאחר יותר מ-40 שנות פעילות. זאת ועוד, הסיכוי להיפגע בפעולת טרור פחות מהסיכוי לזכות בפרס הגדול בלוטו (החישוב המפורט בספר השלם). למרות זאת, ניתן להציג את הטרור בעזרת הכלים וההטיות שהזכרתי (המידע המפורט בספר השלם) כענקי וכמאיים. לכן, כפי שיחסי הכוחות מעידים וכפי שאוכיח כאן ובפרק הבא, השליטים המערביים לא רוצים לחסל את הטרור. יתרה מכך, אראה שהשליטים הישראלים והאמריקאים הם אלה שיצרו את אירגוני הטרור.
******************************
אהבת את התקציר? שתפ\י אותו בפייסבוק!
******************************
לצפייה בביקורות על הספר:
http://nuritha.co.il/he/node/51135
*****
לרכישת הספר ב"צומת ספרים":
http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=92776#.WWYUdojyuM8
לרכישת הספר ב"סטימצקי":
כמו-כן, ניתן להשיג את הספר בחנויות הספרים הפיזיות של "צומת" ו"סטימצקי"
ובחנויות הספרים המובחרות ברחבי הארץ.
*****
רשימת המקורות של הספר:
(הרשימה מאורגנת בהתאם לספר המודפס)