הרצל- שיוויון בין עמים

מגישות: רומי אברהם ומאיה עמרי

קורות חייו של הרצל

בנימין זאב תיאודור הרצל נולד בשנת 1860 בעיר בודפשט שבהונגריה. הוריו היו יהודים והרצל הצעיר חונך ברוח תרבות ההשכלה היהודית-גרמנית של המאה ה - 18. בהיותו בן 18 עברה משפחתו לעיר וינה והרצל החל ללמוד משפטים באוניברסיטה, שם נתקל לראשונה בגילויי אנטישמיות והובהר לו כי יהדותו תמנע ממנו קבלת משרת שופט. הרצל הפך לעיתונאי. בתחילה סבר כי פתרון הבעיה היהודית יבוא עם התנצרותם הקולקטיבית של כל היהודים, אך פרשת דרייפוס, שהתרחשה בשנת 1894 הבהירה לו כי לא יכול להיות קיום יהודי בגלות וכי הפתרון היחיד לבעיית היהודים הוא פתרון טריטוריאלי, כך נולדה הציונות המדינית.
כדי ליישם את תוכניתו כינס הרצל בשנת 1897 את קונגרס באזל שם נקבע כי מטרת הציונות היא להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל באמצעות השגת צ'רטר מן המעצמות. הרצל פעל בתורכיה, גרמניה ובריטניה במטרה להשיג את הצ'רטר המיוחל אך לא זכה לראות את הגשמת חזונו.
האנטישמיות בעולם גרמה לו לתמוך בתוכנית אוגנדה, תמיכה שעוררה ביקורת נוקבת בתנועה הציונית. והרצל נפטר בשנת 1904, שנה לפני שהקונגרס הציוני הסיר את תוכנית אוגנדה מעל הפרק.

"תן לי לומר לך שחברי ואני לא מבדילים בין בני האדם. אנחנו לא שואלים את האדם מאיזה גזע הוא בא"

הרצל שאף וחזה חברה מתוקנת, שבה אין אפליה או אי שוויון זכויות בין דת גזע ומין. הוא לא האמין בשינוי היחס לבן אדם מסוים רק בגלל מוצאו.

שוויון זכויות בין עמים גורם לאחדות בחברה הישראלית.


רעיון זה, בא לידי ביטוי במגילת העצמאות- "מדינת ישראל.. תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".


רעיון זה בא לידי ביטוי גם במדיניות הממשלה בישראל- ערבים זכאים לשוויון זכויות- "ועדת החקירה הממלכתית

באוקטובר 2000) אוגוסט 2003) (להלן׃ דו״ח ועדת אור), 33 .המדיניות הרשמית של הממשלה היא, שיש לפעול לקידום המגזר הערבי".