שוויון בין בני האדם
עבודה בתרבות ישראל - הרצל
חזונו של הרצל לחברה מתוקנת -
חזונו של הרצל להקמת בית לאומי, או בית מולדת לעם היהודי, כלל גם את רעיון החברה המתוקנת — לא סתם חברה או מדינה, אלא חברה מתוקנת שמבוססת על הערכים הנעלים ביותר של זמנו. ישנם ארבעה ערכים מרכזיים שעולים מתוך כתיבתו של הרצל על החברה המתוקנת — שוויון, חירות, אחווה וקדמה. ערכים אלה הם הערכים המרכזיים של המודרנה.
כל הערכים הללו מהווים בסיס לתפיסות אידיאולוגיות ופוליטיות עכשוויות ולכן חשוב להבין את בסיסן ואת השפעתן על חיינו היום.
ציטוט מפי הרצל - שוויון בין בני האדם:
"תן לי לומר לך שחברי ואני לא מבדילים בין בני האדם.
אנחנו לא שואלים את האדם לאיזה גזע או לאיזו דת הוא שייך".
(מתוך "אלטניולנד")
פירוש ציטוט :
ע"פ הרצל, כאשר פוגשים בן אדם, לאו דווקא צריך לשאול אותו לגבי הגזע שלו, או דתו. צריך לשפוט אדם רק אחרי הכרות איתו, ולהתייחס אל כל בני האדם כאנשים שווים.
ערך השוויון
למושג שוויון שתי משמעויות: במשמעות הראשונה יש הרואים בשוויון אידאל למדינתם ולעולם מטרה לשאוף לשוויון בהיבטים מסוימים של חיי האדם
משמעותו השנייה היא: השוויון הוא תיאור מצב בני האדם כבר שווים בהיבטים מסוימים של חייהם. כמה מהאידאולוגיות הדוגלות בשוויון כאידאל, מבססות את דרישתן זו על ההנחה ששוויון, במובנים אחרים, הוא תיאור מצב
מימוש השוויון בישראל
לדוגמה, יש מקומות עבודה ובתי ספר שלא מוכנים לקבל אליהם עובדים זרים, ודבר זה יכול לגרום לאנשים שדחו אותם להרגיש לא נעים לגבי עצמם.
אך גם מי שמעביד עובדים זרים ללא רשות ונתפס יכול להיכנס לכלא על כך שהוא מעביד ללא רשות, וכנראה יותר נוח לו להעביד עובדים זרים ולא ישראלים בלי לשים לב לרגשותיהם.
בישראל יש כמה צדדים:
בוס יכול לא להעביד עובד זר שצריך כסף כי הוא חושב על ההשלכות שיכול להיכנס לכלא, אבל מצד שני יש אנשים שחושבים להעביד שצריך להעביד עובדים זרים. ואז נוצר בלבול ובסוף מקבלים את העובדים הזרים לעבודות פשוטות מאוד, שלא באמת משמעותיות בחייהם (כגון- מנקי רחובות).