הקיץ של אביה

שם המגיש: נועם כהן ו'1

"הקיץ של אביה" -מאת גילה אלמגור מגיש: נועם כהן ו'1

ההיבט ההיסטורי בעלילת הסיפור:

1. התקופה בה מתרחשת העלילה: בתחיל שנות ה-50 של המאה ה20.

2. מושגים מיוחדים לאותה תקופה ונזכרים בספר: "פרטיזונכה"- כינוי שהצמידו לאמא של אביה בסיפור שהיתה בו נימת בוז " משהו כמו משוגעת"..


"בשכונה אמרו שכל הבעיות של אמא מהמלחמה ומהגרמנים ובגללן היא מתפרצת. אמא לא הרגישה שבזים לה.." עמוד 34 .

"מושבה"- המקום בו גרו אביה ואמה.

היא צורת התיישבות כפרית בישראל המבוססת על בעלות פרטית על הקרקע הבית והמשק.

"קולנוע קייצי"- אביה הלכה עם אמה לסרט בקולנוע הקייצי שהגג שלו פתוח ואפשר היה לראות את הסרט ואת השמיים זרועי הכוכבים.

"ואלס"- ריקוד סלוני בזוגות נעשה אופנתי לראשונה בווינה בשנות ה-80 של המאה ה- 18.

ריקוד יפה שאבא של אביה ואמה היו רוקדים בצעירותם.

אמא של אביה מספרת לה על כך.

ההיבט הספרותי:

תקציר עלילת הספר:

הסיפור מבוסס על סיפור ילדותה של גילה אלמגור בשנות ה-50 של המאה ה-20 .

אביה היא ילדה בת 10 יתומה מאב.

היא חיה בפנימיה כי אמה הניה ניצולת שואה הלוקה בנפשה ומאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי.

בטקס סיום הלימודים בפנימייה מגיעה אמה לשם ומוציאה אותה משם כי גילתה שיערה מלא בכינים.

אביה נמצאת בקושי רצונה להיות ילדה כשאר הילדים במושבה לבין התמודדות עם אמה הלוקה בנפשה וברחמים כלפיה.

אמה מספרת אותה כדי להתמודד עם הכינים והקרחת שיש לה הופכת ללעג בקרב הילדים.

ב. נקודת השיא בעלילה:

אביה רוצה להשתתף בשיעור הבלט של מיה אברמסון אך מאחר ואין לה בגדים יפים מיה לא נותנת לה להכנס לשיעור אביה מקללת את מיה ואמה שלה מיה.

אמה של מיה שופכת עליה מיםובתגובה אביה זורקת אבן בפניה של מיה וגורמת לה לעיוורון זמני.

אביה חוגגת יום הולדת 10 ואף אחד לא מגיע לחגיגה.

אביה עצובה ומאוכזבת.

אביה לא מאמינה שאבא שלה מת ויום אחד מגיע למושבה אדם בשם מקס גנץ ואביה מוצאת דמיון רב בינו לבין אבא שלה.

בסוף הסיפור הניה חוטפת התמוטטות עצבים ונלקחת חזרה למוסד.

ג. הניה-

הניה היא אמה של אביה.

ניצולת שואה חולה בנפשה ומאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי.

אלמנה שגידלה את אביה לבדה והיא לחמה לצד הפרטיזנים ובגלל המלחמה היא חולה במחלת נפש.

השכנים שיודעים על עברה ורואים את המספר על היד שלה מלגלגים עליה.

אנשי השכונה מביאים אליה בגדים לתיקון וגיהוץ.

בקיץ הזה כשאביה בביתה היא עוזרת לאמה לחלק את הכביסה.

הניהלא אוהבת לדבר על בעלה שמת לפני הולדת אביה.

הניה רוצה לעשות לאביה טוב בחיים גם אם זה לא מתאפשר.

היא לוקחת אותה לסרט, עורכת לה מסיבת יום הולדת, רוקדת איתה לצלילי נשף שלא הוזמנה.

ד. הסופרת-

גילה אלמגור היא שחקנית תאטרון קולנוע וטלוויזיה ישראלית.

היא נולדה בשנת 1939 בפתח תקווה וגדלה בכפר סבא.

ילדותה הייתה קשה ואביה נרצח מבמשטרה הבריטית לפני שנולדה.

אמה סבלה ממחלת נפש.

כשהייתה בת 13 התחתנה אמה בשנית והיא נשלחה לפנימייה בכפר הנוער הדסים.

הספר מבוסס על אוטוביוגרפיה האישית שלה.

הספר תורגם לשפות רבות ועובד לסרט שאף את תסריטו כתבה.

לפני היותו סרט קולנוע העלתה אותו כהצגת יחיד שזיכה אותה בפרס רובינא.

בחייה הפרטיים תרמה רבות למען הקהילה במיוחד בתחום הסיוע לילדים חולים.

נקודה אישית:

הסיפור מתרחש בתקופה של שנות ה-0 50 בארץ- מדינה צעירה שקולטת עלייה, יש ניצולי שואה רבים בין העולים.

נסיונות הקליטה לא תמיד מצליחים.

קשה להניה להשתלב בארץ, גם גנץ מהגר לאוסטרליה.

תקופה לא פשוטה מבחינה כלכלית קשה להתקיים ולהתפרנס בארץ.

הנשים היו לבושות שמלות מהודרות והכגברים בגדי אלגנטשהם חליפות מחוייטות עם עניבות.

הבתים במושבה מתוארים כצריפים ישנים בחודשי הקיץ היו סובלים בהם מחום רב.

השכונה של אביה סמוכה למושבה שהיו בה רחובות ראשיים עם חנויות נעליים, צלמנייה, חנות צעצועים וכמה קיוסקים.

הייתה חנות בגדים ענקית שהיו קונים בה בדים ותופרים שמלות לחגים ולארועים חשובים.

הבילויים העיקריים היו ריקודי ואלס בנשפים, וצפיה בקולנוע.

הספר ריגש אותי מאוד והעציב אותי באותה המידה.

ריגש אותי היחס בין אביה לאימה והדרך שלה לקבל אותה כמו שהיא למרות החולי שלה.

העציב אותי שאביה מנסה כל הזמן שלא להכעיס את אמה ואת הניסיון של הניה לחגוג לה יום הולדת שבסופו של דבר אף אחד לא בא.

הפתיעה וסקרנה אותי מאוד הדמות של מר גנץ שמעלה הרבה שאלות לא פתורות לאורך כל הספר ובסופו.

הקשר התמוה בינו לבין הניה והאם יש סיכוי שהוא אבא של אביה.

העציב אותי מאוד מקרה התספורת והצעקות והבכי של אביה עשו לי רע.

שהיא נאלצה להסתובב קיץ שלם עם קרחת כמו בן בגלל שהיתה מלאה בכינים וזה הפתרון שאמא שלה מצאה והיתה צריכה להתמודד עם העלבות של ילדי השכונה.

הספר מאוד מומלץ לקריאה כי הוא מתאר את תהליך ההתבגרות של ילדה בשנות ה- 50 במדינת ישראל והכל בצל השואה עם אמא חולה.

לצד הקטעים המרגשים והעצובים בסיור אפשר ללמוד הרבה על דרכי ההתמודדות של ילדה שהיא בת לאמא ניצולת שואה ומה שקרה באותה תקופה בארץ בשנות ה- 50 .

קוראים הספר "הקיץ של אביה" מאת גילה אלמגור בבית ספר עמקים תבור קיבוץ מזרע