המלצה לספר "פלא"

כתבה רוני פלג

אוגוסט נולד עם עיוות נדיר בפנים.

בתחילת הסיפור הוא מספר על עצמו בקצרה.

איך שהוא מרגיש רגיל, ועושה דברים רגילים בדיוק כמו כל שאר הילדים-"אני אוכל גלידה, אני רוכב על אופניים, אני משחק בכדור, יש לי X box".

אבל האם הוא באמת ילד רגיל?

הוא בעצמו אומר שלא "...מילדים רגילים לא בורחים בצרחות ממגרשי משחקים".

הסופרת לא לתאר את מראהו של אוגוסט ולהשאיר זאת לדמיונו של הקורא: "אני לא מתכוון לתאר את עצמי, איך שלא תדמיינו אותי, רוב הסיכויים שזה יותר גרוע".

בגלל כל הניתוחים שעבר (2-3 בשנה) אוגוסט למד כל חייו בחינוך ביתי עם אמו.

בחופש הגדול שלפני כיתה ה', אמו מחליטה לשלוח אותו לבית ספר פרטי.

הספר עוסק בכניסתו של אוגוסט לחטיבת הביניים, בקשיים בהם הוא נתקל, באכזריות שמופנית כלפיו- איך שבגלל מראהו הוא לא מקובל, וכמעט כולם (חוץ מילד ושמו ג'ק וילדה ושמה סאמר) דוחים אותו, ולא מוכנים לגעת בו, משאירים לו פתקים מכוערים בלוקר, וממציאים עליו שמועות מגעילות.

מצד שני אוגוסט הוא ילד חזק והוא מצליח בסופו של דבר להתמודד עם הקשיים, הוא מתחבר עם ילדים חדשים, מצליח בלימודים ובסוף אפילו מקבל מדלייה על התנהגותו.


הסופרת (ר"ג פלאסיו) מתעדת כל אירוע בספר מכמה צדדים: מהצד של אוגוסט, מצד של חבריו, מהצד של אחותו אוליביה ומהצד של ג'סטין, החבר של אחותו.

בכל חלק חדש של הספר(שמראה צד אחר) יש משפט, הקשור לאותו פרק, למשל: בחלק הראשון (מהצד של אוגוסט) "הגורל חייך והמזל צחק כשהיא ניגש אל העריסה שלי", בחלק השני (מהצד של סאמר): "אתה יפה, לא משנה מה אומרים, מילים לא יוכלו לדכא אותך, אתה יפה בכל דרך אפשרית, כן, מילים לא יוכלו לדכא אותך".

הספר מרגש עד דמעות ומומלץ גם למבוגרים.

Big image

על הסופרת

במשך שנים הייתה ר"ג פלאסיו מעצבת גראפית וחלמה להיות סופרת

יום אחד, כשהיא ושני בניה בילו בגלידריה, נכנסה למקום ילדה עם עיוות קשה בפנים. דמותה לה הרפתה מפלאסיו גם כאשר עזבו את המקום, ועוד באותו לילה היא התחילה לכתוב את ספרה הראשון.



הספר זכה להצלחה מסחררת, כיכב במשך שנה שלמה במקום הראשון ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס, ועטיפת הספר נבחרה לאחת העטיפות היפות של מגזין"ווייר"