ייחודיותה של ירושלים

האם הדתות שמתקיימות בירושלים משפיעות על ייחודיות העיר?

ייחודיות העיר

אחד המאפיינים העיקריים והחשובים של העיר ירושלים הוא שמתקיימים בה שלושת הדתות (יהדות,נצרות ואסלם).

יהדות

יהדות- המקומות הקדושים של היהדות הם: הר הבית והכותל המערבי. אבל בעיני היהודים, בכל הדורות ירושלים אינה רק עיר שיש בה מקומות קדושים אלא העיר עצמה קדושה והיא בעלת מעמד יהודי גם בעיני מי שלא רואה את עצמו כדתי. בירושלים נמצא המקום הקדוש ביותר ליהודים: הכותל

נצרות

נצרות-המקומות הקדושים הם: האתר המרכזי והחשוב ברובע הוא כנסיית הקבר הקדוש.

2 כיפות אפורות, אחת גדולה והאחת קטנה. שם לפי האמונה הנוצרית נצלב ונקבר ישו ושם גם קם לתחייה.

אסלאם

אסלאם- המקומות הקדושים הם: מסגד אל- אקצא, המשמש כמקום תפילה בימי שישי וחגים , וכיפת הסלע (קובת אלחצרה), שאינו מסגד אלא הוא נועד לתפילה בציבור והוא הבניין החשוב ביותר מבין השניים.

ירושלים מקודשת לאסלאם, ליהדות ולנצרות כי...

אסלאם- ירושלים מקודשת לאסלם כי: עפ"י אחת ממסורות האסלאם, יצא מוחמד למסע לילי להר הבית בירושלים ושם עלה השמיימה. לפי המסורת מוחמד הגיע באחד הלילות רכוב על בהמת הפלא "אל בורק" לירושלים. הוא קשר את הבהמה לטבעת שבקיר ויצא לסייר בהר הבית. מוחמד מצא סולם מופלא עשוי זהב כסף ואבנים טובות ובעזרתו עלה לשמיים.במשך הזמן התקבל מסע זה כאירוע היסטורי ולא כחיזיון לילה וכך הייתה גם קדושת ירושלים לאסלאם לעובדה היסטורית.

היום הקדוש לאיסלאם-יום שישי בשבוע, המכונה "יום ההתכנסות" (בערבית: יום אל-ג'ומעה يوم الجمعة), הוא היום המוקדש לתפילה ציבורית חגיגית במסגד.

נצרות- ירושלים מקודשת לנצרות כי:הנוצרים ראו בירושלים עיר קדושה. במקומות רבים בירושלים התרחשו אירועים חשובים מאז התפתחות הדת הנוצרית. הולדת ישו בבית לחם, התפתחות תורתו וצליבתו בירושלים.

אתרי קודש רבים נבנו בירושלים בדרך הייסורים ( ויא דולורוזה), הוקמו כנסיות במסלול צעידתו האחרונה של ישו וכך גם עלייתו בפסגת הר הזיתים.

עם התפשטות הדת הנוצרית באימפריה הרומית החלו התבססות ובנייה נוצרית בירושלים.

לפי האמונה הנוצרית בכנסיית הקבר נצלב ונקבר ישו ושם גם קם לתחיה. כיום נחשבת ירושלים אתר קדוש בעיני כל העדות הנוצריות, וביקור בה (הנקרא צליינות) נחשב לזכות גדולה.

ההיום הקדוש לנצרות-על-פי הברית החדשה והאמונה הנוצרית, ביום ראשון קם ישו לתחייה. כל עוד היו רוב הנוצרים יהודים, היה "יום האלוהים" (יום התפילה הנוצרי) מצוין בשבת, ורק במאה השנייה לספירה, כאשר המתנצרים מקרב האוכלוסייה האלילית באימפריה הרומית הפכו לרוב, עברו ההתכנסות והתפילה ליום ראשון.


יהדות-ירושלים מקודשת ליהדות כי: קדושת ירושלים לעם היהודי נובעת מהאמונה הדתית שזהו המקום בו בחר הבורא לשכן את שכינתו ושמו. כמו כן היא נובעת מהעובדה ההיסטורית של קיום בית המקדש הראשון ששכן בה בתחילת האלף הראשון לפני הספירה ובית המקדש השני שהתקיים בירושלים מן המאה הרביעית לפני הספירה עד המאה הראשונה לספירה.

העם היהודי היה העם הראשון שהתייחס לירושלים בתוכן ומשמעות דתיים ולאומים וגם כשנשלטה בידי זרים ראה בה כבירתו היחידה.

במסורת היהודית, אצל הנביאים ובספר תהילים ירושלים וציון נעשו לסמל של הדת היהודית ושל העם היהודי. ירושלים היא סמל של חורבן העם היהודי, אבל גם סמל לתקווה, לשיבת ציון ולחידוש עצמאותו הלאומית והדתית.

היום הקדוש ליהדות-יום השבת, היום השביעי בשבוע, הוא היום הקדוש ליהודים. על קדושתו של יום השבת ואורחותיו, ועל אופייה של השבת בחברה החילונית.

חמש המצוות של האסלאם

מצווה ראשונה מצוות העדות -כל מסלם חייב להצהיר על האמונה בייחוד האל ועל האמונה בשליחותו של מחמד. נוסח השהאדה הוא: אַשְהַדֻ אַןַّ לא אִלַה אִלַّא (אל)לַّה ומֻחַמַّד רַסוּל (אל)לַّה – אני מעיד, שאין אל חוץ מאללה, ומחמד הוא שליחו. משפט זה נאמר ע"י כל מסלם מספר פעמים ביום בזמן הקריאה לתפילה ובזמן התפילה עצמה, אך גם במקרים מיוחדים, כמו בזמן התאסלמות, נישואים, חתימה על חוזים ועוד.

מצווה שנייה- מצוות התפילה-יש שני סוגי תפילה באסלאם: תפילה יומית אישית ותפילה בציבור בימי שישי ובחגים במסגד. כל מסלם חייב להתפלל 5 פעמים ביום. כנראה, שמספר זה של תפילות נקבע כפשרה בין מספר התפילות ביהדות (3) לבין מספר התפילות בנצרות (7), לאחר שמחמד הבין, שהיהודים והנוצרים לא ממהרים להתאסלם. הקבלה (כיוון התפילה) הוא למכה, והיא מסומנת ע"י המִחְראבּ – גומחה בקיר.


התפילות הן בזמן הבוקר, הצהריים, מנחה, מעריב ולילה. כל מסלם יכול להתפלל לבד ובכל מקום, וכל תפילה כוללת היטהרות וסדרה של סגידות, עמידה והרמת ידיים.

מצווה שלישית- מצוות הצדקה- מטרת המצווה הזו, בדומה ליהדות היא קודם כל עזרה לעניים, אך גם להזכיר למסלמים שעליהם להיטהר מהחומריות ולהוכיח את אמונתם. כל מסלם חייב להפריש צדקה מתבואת פירות, מעדרים, מכסף, מזהב ומסחורות. שיעור המס שיש להפריש קבוע ומוגדר, כמובן בהתאם לכמות.

מצווה רביעית- מצוות הצום לאלוהים. הצום מראה על קביעת גורלם של בני האדם לטוב או לרע ע"י האל, כמו יום כיפור ביהדות. בהתחלה קבע מחמד צום של יום אחד, בדומה ליהדות, אך כשהבין שהיהודים לא מתאסלמים כפי שציפה, שינה את הצום ל-30 יום בחודש רמצ'אן. במשך 30 יום כל מסלם חייב לצום מזריחה עד שקיעה. צום זה מציין את תחילת הורדתו של הקראן אל מחמד באמצעות המלאך ג'בריל. לפי האמונה המסלמית זה אירע ב-27 ברמצ'אן, וארוע זה מצוין כלילה (א)לקדר – ליל גזירת הגורל – האל חורץ את גורלו של כל מסלם. לכן נחשבים עשרת הימים האחרונים של חודש זה ימים בעלי משמעות מיוחדת, ומסלמים רבים שוהים במסגדים שעות רבות.

בחודש זה אמורים המסלמים לנהוג באיפוק גם לאחר השקיעה, אך יש שהופכים כל ערב לחגיגה משפחתית גדולה.

בסוף הצום נערך עיד (א)לפטר, בו נערכות ארוחות גדולות וחגיגיות, ומאכלים רבים נתרמים לנזקקים.

מצווה חמישית-מצוות העלייה לרגל העליה לרגל לכעבה שבמכה היתה נהוגה עוד לפני האסלאם, שכן הכעבה נחשבה מרכז פולחני אלילי וכן מרכז מסחרי חשוב.

החג' כולל את הכעבה, את הר ערפאת ליד מכה ואתרים נוספים בסביבות מכה. עלייה לרגל שלא במועד החג' נקראת עמרה, וכל מסלם יכול לבצע עמרה גם מספר פעמים בשנה. את החג' חובה לערוך לפחות פעם בחיים.

כל המסלמים והמסלמיות, שמגיעים לסביבות מכה בימי החג', חייבים להיכנס למצב של אחראם – קדושה, כלומר עליהם להיטהר, ללבוש בגדים לבנים ללא תפר, להיות יחפים או עם סנדלים ולהסיר כיסוי ראש.

תחילת הטקסים בכעבה שבמכה. הכעבה היא מבנה גבוה דמוי קוביה בחצר מסגד. בקיר המזרחי של הכעבה נמצאת האבן השחורה, שקוטרה כ-30 ס"מ. עולי הרגל מקיפים את הכעבה 7 פעמים ומשתדלים להתקרב לאבן השחורה כדי לנשקה. טקסים נוספים הם ריצה בין שתי גבעות (צפא ומרוא) כדי לציין את ריצתה של הגר בחפשה מים לה ולאסמאעיל (ישמעאל), לאחר שגירש אותם אברהם מביתו וכן זריקת 7 אבנים במנא על ערמות אבנים שמצויות שם ושמסמלות את השטן. טקס חשוב נוסף נערך לרגלי הר ערפאת, שם תכנסים כל עולי הרגל לשמוע דרשה.

בסוף החג' חוגגים המסלמים את חג הקורבן – עיד (א)לאצ'חא במשך 4 ימים, כשרוב הקורבנות נתרמים לנזקקים.

613 מצוות היהודים

סך הכל 613 מצוות, שרק שישית מהן מהוות נקודות זכות מוסריות לדת היהודית. כל השאר מתחלקות בין ציוויים פולחניים, נוהלי בית דין שאינם עניין לאזרח מן השורה, הוראות גזעניות מתבדלות ומפלות, וציוויים מרושעים ובלתי חוקיים בעליל.

מצוות הנצרות

הדת הנוצרית אינה דורשת קיום מצוות, אלא עשיית מעשים טובים ואמונה בישועה על ידי בן האלוהים – ישו. הנצרות מחלקת את ציבור מאמיניה לשני חלקים: הרוב, שהם המאמינים מן השורה, מחויבים בחובות מעטות; ואילו המיעוט, אנשי הכנסייה, מקדישים את כל חייהם לעבודת האל ונושאים בחובות רבות, שביניהן תיווך בין עדת המאמינים לבין האל.

לוח השנה העברי, הנוצרי והמוסלמי

הלוח העברי- הוא לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי). כל שנה בלוח מקבילה פחות או יותר למחזור השמש, ומכילה 12 או 13 חודשים, המתחילים כל אחד במולד הירח ונגמרים במולד הירח הבא.

לוח השנה הנוצרי-הלוח הנוצרי הוא הלוח הנפוץ ביותר בעולם. לוח זה מבוסס על שנת החמה (שמש) - שנת חמה, כזכור, היא הזמן הדרוש לכדור הארץ להקיף את השמש הקפה שלמה.

לוח השנה המוסלמי- הלוח המוסלמי הוא לוח ירחי - הוא נקבע על פי הירח.

מספר התפילות של היהודים, הנוצרים והמוסלמים ביום

מספר התפילות של היהודים ביום- ביהדות יש לכל הפחות שלוש תפילות ביום. תפילת הבוקר שנקראת תפילת שחרית וזמנה מעלות השחר ועד חצות היום (לכתחילה זמנה מהנץ החמה ועד שליש היום). תפילת הצהריים שנקראת תפילת מנחה וזמנה מאחרי חצות היום ועד שקיעת השמש, ותפילת הערב שנקראת תפילת ערבית וזמנה מצאת הכוכבים ועד עלות השחר.


בשבתות, בחגים ובראשי חודשים ישנה תפילה נוספת אחרי תפילת שחרית שנקראת תפילת מוסף, וביום כיפור נוספה תפילה חמישית, תפילת נעילה.

מספר התפילות של הנוצרים ביום- יש לנוצרים 5 תפילות ביום

התפילות הם-

תפילת הלילה אלעשאא


תפילת הערב אלמגרב


תפילת אחר הצהריים אלעסר

תפילת צהריים אלדוהור

זריחת השמש

תפילת הבוקר

מספר התפילות של האסלאם ביום- כל מוסלמי חייב להתפלל חמש תפילות ביום, ואלו הן:


ט'הר (צהריים, 4 רכעות): מהרגע בו השמש באמצע השמים ומתחילה תנועתה מערבה ועד הרגע בו העצם וצילו שווים באורכם.

עצר (מנחה, 4 רכעות): מתום תפילת אלט'הר,כלומר, ברגע שהעצם והצל שווים באורכם ועד שאורך הצל הוא כפליים מאורך העצם.

מע'רב (ערב, 3 רכעות): מעת שקיעת השמש ועד מועד סוף היום (רגע קצר מאוד)

עשאא' (לילה, 4 רכעות): מחשיכה מוחלטת ועד תום אשמורת ראשונה של הלילה.

פג'ר (השחר, 2 רכעות): מעלות השחר ולא יאוחר מזריחת השמש.

הקִבְלַה (כיון התפילה) היא לכיוון מכה, כלומר על המתפלל לעמוד ופניו לכיוון הקיבלה, המסומן במוסדות דת באמצעות גומחה בקיר הקרויה מִחראב

המקום המקודש לנוצרים בירושלים

המקום המקודש לנוצרים בירושלים- בכל אזור בעולם, כמו גם בירושלים, ניתן להבחין בהבדלים הפיזיים (והתאולוגים) בין הכנסיות השונות בנצרות. לדוגמא, בכנסיה הקתולית המערבית, ייתכן ונמצא עוגב, ולעומת זאת באורתודוכסית נמצא תמונות, איקונות, בשפע. בירושלים נמצאת אחת הכנסיות הבודדות בעולם ובה חיים יחדיו עדות נוצריות שונות במבנה כנסייה אחד. זו אחת הכנסיות החשובות והוותיקות בעולם – כנסיית הקבר הקדוש ברובע הנוצרי המכונה גם כנסיית התחייה.


על פי האמונה נוצרית, כאן נקבר ישוע מנצרת וכאן גםקם לתחייה ביום ראשון, שלושה ימים לאחר צליבתו על גבעת הגולגולתא שגם היא כאן במתחם הכנסיה הענק. אל הכנסייה הנמצאת ברחוב המוריסטן שבלב הרובע הנוצרי, ניתן להגיע משער יפו דרך רחוב דוד (השוק) או משער ציון שבכניסה אל הרובע היהודי.


המקום הקדוש ליהודים בירושלים- המקום הקדוש ליהודים בירושלים הוא הכותל המערבי.

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה.

לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים - בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

המקום הקדוש לאסלאם בירושלים- המקום הקדוש לאסלם הוא מסגד אל אקצא.

הוא המסגד השלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא במדינה. על פי המסורת המוסלמית זהו המקום אליו הגיע מוחמד במסעו הלילי ממכה לירושלים. מהר הבית עלה השמיימה עם המלאך גבריאל.

Big image
Big image