בנימין זאב תיאודור הרצל

ערכיו של חוזה המדינה- חירות במדינת ישראל

העבודה של אורן חכימי, נועם ונגל ונועם מעודד

חזונו של הרצל?

כשנה וחצי לפני התאספות הקונגרס הציוני הראשון, בינימין זאב הרצל הוציא ספר, ״מדינת היהודים״. בספר זה תיאר הרצל את מדינת ישראל ואת חברתה לפרטי פרטים, אפילו את כמות שעות העבודה במדינה. בנוסף לכך הזכיר ותיאר הרצל בספר זה, ובספרו השני ״אלטנוילנד״ (אשר הוצי בשנת 1902), ארבעה ערכים שצריכים להיות בחברה המתוקנת במדינת היהודים. ערכים אלו הם שוויון, אחווה, חירות וקדמה. ערכים אלו כיום מהווים בסיס לתפיסות אידיאולוגיות ופוליטיות עכשוויות.

מה הרצל עשה?

בנימין זאב תיאודור הרצל נולד בבודפשט שבהונגריה בשנת 1860. כשהיה בן 18 עבר הרצל לוינה, בירת הממלכה האוסטרו-הונגרית. בהמשך חייו הוסמך הרצל כדוקטור למשפטים והמשיך בפעילותו הספרותית. באותה תקופה התחוללה בצרפת פרשת דרייפוס ושלחו את הרצל לפרסם את המשפט. אחרי שהבין הרצל שהתבוללות היהודים באירופה לא תעצור את האנטישמיות כלפיהם החליט הרצל לפעול להקמת מרכז מדיני ליהודים. הוא כתב חוברת בשם "מדינת היהודים" שבה קבע כי הפתרון היחיד לבעיות היהודים באירופה הוא הקמת מדינה יהודית עצמאית. בשנת 1897 כינס הרצל את הקונגרס הציוני הראשון בבאזל. אחרי ביקור בארץ ישראל, הרצל פרסם רומן עתידני הנקרא "אלטלוילנד"(ארץ ישנה חדשה) בשנת 1902.

חירות דתית ולאומית במדינת ישראל על פי חזיונו של הרצל

"כל אדם חופשי ובלתי מוגבל באמנותו או בכפירתו, כמו בלאומיתו. ואם יקרה שישבו בתוכנו גם בני אמונה אחרת, בני לאום אחר, נעניק להם הגנה מכובדת ושוויון זכויות חוקי. למדנו את סבלנות באירופה. הנני אומר זאת ללא שמץ של לעג. האנטישמיות הנוכחית, רק במקומות ספורים ניתן לזהותה של אי- הסובלנות הדתית הישנה..."


הציטוט הזה שנלקח מספרו של בנימין זהב הרצל, "מדינת היהודים" מדבר על שיוויון חברתי ולאומי של כל אחד המגיע למדינת ישראל. הרצל אומר שלכל אדם חופשי יש את הזכות החופשית להאמין באמונתו, בדתו ולאומתו. הוא מוסיף ואומר שאם יש מישו שמאמין באמונה אחרת או מגיע מלאום אחר, אנחנו נעניק להם את אותם זכויות והגנה שכולם מקבלים.

דוגמאות לחירות לאומית ודתית במדינת ישראל כיום

ישראל נחשבת לבין המדינות החופשיות והדמוקרטיות ביותר בעולם. אחד מחזינותיו של הרצל הייתה מדינה יהודית עם חברה מתוקנת המקיימת את ערכיו. הרצל האמין שחירות, שוויון, אחווה וקדמה הם ארבעת הערכים החשובים ביותר בחברה מתוקנת. הרצל חילק את ערך החירות ל2 קטגוריות שונות, חירות דתית ולאומית וחירות כלכלית. בדוגמאות הבאות נציג את החירות הלאומית והדתית.


דוגמא אחת לחירות לאומית ודתית במדינת ישראל היא החברה הישראלית בשנת 2016. כיום ניתן לא רק לערוך חתונה אורטודסקית ( חתונה על ידי רב מהרבנות ) , דרך שעד בפחות או יותר מ20 שנה הייתה הדרך היחידה להתחתן, מקובל וניתן לערוך גם חתונה רפורמית(חתונה על ידי רב שלא מהרבנות/ רב פרטי). החברה הישראלית יהודית כיום, מאפשרת את האפשרות לעבור לא רק חתונה רפורמית,אלא גם בר מצוות, גיור ועוד אירועים דתיים יהודים שונים.


עוד דוגמא לחירות לאומית ודתית במדינת ישראל היא כיוםיש הרבה אורטודוסקים , שהיו בעלי קול חזק יותר בחברה הישראלית , אך כיוםאיבדו חלק מכוחם לטובת רבי הרפורמיה, וזה כולל גם את מקומות התפילה בכותל המערבי בירושלים. כיום בתי התפילה מופרדים בין מקומות התפילה, כלומר יש בתי כנסת שבהם מתפללים אורטודוסקים, ויש בתי כנסת בהם מתפללים רבני רפורמיה, חוץ מהכותל בו הרבנים צריכים לתפלל בשטחים נפרדים.

ביבליוגרפיה