צ'לו

משפחת כלי הקשת

קצת על הצ'לו:

הצ'לו הוא חלק מהתזמורת הסימפונית. תזמורת זו כוללת כעשרה נגני צ'לו. הצ'לו ממוקם בשמאל הבמה (מימין לקהל) בחזית. לקבוצת הצ'לנים יש נגן עיקרי, שתפקידו לנגן את הסולו (אם יש). הנגנים העיקריים תמיד יושבים קרוב יותר לקהל.

הצ'לו הוא חלק בלתי נפרד ממוסיקה תזמורתית- כל יצירה סימפונית מערבת את הצ'לו, ויצירות רבות כוללות בתוכן חלקי סולו לצ'לו. יש גם קונצרטים לצ'לו, שהם יצירות שכוללות צ'לן סולו בליווי תזמורת שלמה.

Big image

מבנה הצ'לו:

בצמרת הכלי ישנם מפתחות כיוון.

מתחת למפתחות הכיוון נמצא הצוואר, ועליו יש "שחיף".

הגוף- מתחת לצוואר מתחילה תיבת התהודה, שתפקידה להגביר את הצליל ולהוסיף לה נפח.

בין שני החתכים, נמצא הגשר, עליו מונחים המיתרים.

המיתרים מסתיימים בחלק הנקרא מִשְחָל. חלק זה צר בתחתיתו, והולך ומתרחב, ובמעלה ישנם 4 ברגים, 'בורגי כיוון' אליהם מחוברים המיתרים.

בתחתית הצ'לו ישנה רגלית, שנועדה להשענתו לצד הצ'לן.

מבנה הקשת:

Big image

טכניקת הנגינה:

גודלו ומשקלו של הצ'לו אינם מאפשרים את הנחתו על הכתף כמו בכינור, ולכן מנגנים עליו כשהוא מונח על הרצפה, והצֵ'לָן יושב מאחוריו כשהכלי בין ברכיו או לצידו. בַּנְגינה יד שמאל לוחצת על המיתרים בעזרת ארבע אצבעות, כשהאגודל מאחור, ויד ימין מחזיקה את הקשת. בכלי קשת ניתן גם לפרוט על המיתרים. פעולה זאת נקראת "פיציקטו". הצליל של הפיציקטו נשמע דק, ומשתמשים בו בעיקר בקטעים החלשים והמהירים במהלך היצירה, מכיוון שקשה להפיק צליל חזק בפיציקטו. בצ'לו נהוג לעשות "ויברטו", הגורם לצליל להישמע רך ונעים לאוזן. ויברטו הוא הרעדה של הצליל, ונגרם משילוב של הזזת האצבעות אחורה וקדימה, למעלה ולמטה.

Mischa Maisky plays Bach Cello Suite No.1 in G (full)