רכבת העמק

תחנת צמח

מגישות: אור, אורי, תאיר, עמית , אגם .פ.

תעודת זהות לישוב

שם: תחנת הרכבת צמח / סמח'


תאריך שהוקמה: מאי 1906


מטרתה: לקשר את העיר דמשק עם חוף הים התיכון.

Big image

רקע היסטורי

עד הקמתה של התחנה היה זה כפר קטן, שכלל בתי חימר דלים, אשר יושביהם, רובם מהגרים מאלג'יריה בשלהי המאה ה-19, התפרנסו אך בקושי מגידול תבואה ודיג בכנרת. בהשפעת הרכבת החלו ניכרים באזור ניצני צמיחה כלכלית ותיירותית – בעיקר של תיירות צליינית, שביקשה לבקר במקומות הקדושים לנוצרים שלחוף ימה של הכנרת. בתחילה נסעה הרכבת באופן סדיר רק שלוש פעמים בשבוע, אך מ-1908 החלה להגיע פעם אחת בכל יום.

תחנת הרכבת בצמח הייתה תחנת שירות חשובה של אזור טבריה ועמק הירדן וההתיישבות היהודית המתפתחת בו: הרכבת הביאה נוסעים ודואר ליישובי העמק והובילה חלב מרפתותיהם. התחנה ופעילותה עודדה באופן מיוחד את פיתוחו של הכפר סמח',

Big image

המשך...

אחרי קום המדינה לא שבה עוד "רכבת העמק" לצמח. בראשית שנות ה-50 היא נסעה עד אזור עפולה עוד מספר פעמים, ולאחר מכן הופסקה פעולתה כליל. במתחם הגדול של תחנת הרכבת בצמח שכן מחנה צבא. לאחר 1967, כשהתרחק הגבול הצפוני, פינה הצבא את המתחם, ועם הזמן החל לשמש את המועצה האזורית עמק הירדן כאתר תפעולי. במשך כל אותן שנים נותר בניין התחנה ההיסטורי מוזנח ופרוץ לכל רוח. אחדים ממבני התפעול בשטח התחנה נותרו בשלמותם, אולם מוסך הקטרים, שעוד עמד על תלו בשנות ה-50, נהרס, וממחסן הסחורות נותרו רק היסודות. דודי המים הגדולים העשויים מתכת פורקו ונלקחו, אולם מבנה הבזלת המרשים ששימש מחסה לדודים, נותר כמעט ללא פגע. בסיסו של סובבן הקטרים נותר במקום בשלמותו, כשהוא קבור בחלקו הגדול בתוך האדמה

במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה תחנת הרכבת אתר אסטרטגי בעל חשיבות רבה בשל היותו נקודות מפתח השולטת על מסילות הברזל האזוריות

- במלחמת השחרור, במהלך קרבות עמק הירדן, נהרסו חלק מהמבנים שסביב התחנה. מאז קום המדינה היו מבני התחנה שנותרו חלק ממחנה צבאי. המועצה לשימור מבנים ואתרים מתכננת לשקם את המבנה ולהפכו למוזיאון.

- בתקופת המנדט הבריטי היוותה התחנה נקודת גבול בין ארץ-ישראל לבין סוריה שהייתה תחת מנדט צרפתי. הגבול בין שני שטחי המנדט היה 7 ק"מ מזרחית לסמח', המכס היה בדלהמייה ובגשר ומעבר הגבול עצמו בסמח'. בסמוך לתחנה הקימו הבריטים מחנה צבאי.

- תחנת הרכבת הייתה צומת מסחרי מרכזי של כל יישובי האזור, שדרכו עברו יבולים מכפרי הסביבה, דגים שנדוגו בכנרת, וכן חלב ממחלבות הקיבוצים אשר נשלחו לחיפה ולדמשק.

התחנה בצמח

תחנה ראשונה – התקופה העותמאנית
אזור צמח הועלה על מפת הרכבות המזרח התיכונית בראשית המאה ה-20 כתוצאה מהקמת המסילה החיג'אזית המפורסמת מדמשק לערים הקדושות, מכה ומדינה, אשר כללה גם בניית שלוחה לחיפה דרך נהר הירמוך, עמק הירדן ועמק יזרעאל. פרויקט המסילה השאפתני, שעליו הכריז הסולטן העותמאני עבדול חמיד השני בשנת 1900, נועד לסייע במצוות החאג' וכמובן גם להגדיל את השליטה האסטרטגית על מרחבי האימפריה. היוזמה והמימון היו עותמאניים, והביצוע בניהולו של המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר. הקמת המסילה והפעלתה השוטפת חייבו מוצא כלשהו לים התיכון, שממנו ניתן היה "לשתות" חומרי בנייה וערימות פחם אשר יובאו מאירופה. מייסנר החליט על הנחת מסילה לעיר הנמל המתפתחת חיפה, החלטה שהייתה עתידה להיות בעלת השפעה גדולה של ההיסטוריה של צפון הארץ.

השלוחה החלה להיבנות מחיפה מזרחה באפריל 1903, והנחת המסילה עד אזור צמח הושלמה בראשית 1905, שהוא הזמן שבו הרכבת הגיעה לראשונה לעמק הירדן. ב-1 בספטמבר, לרגל יום עלייתו לשלטון של הסולטן, הוכרז באופן חגיגי על השלמת הקו כולו וחיבור אזור צמח לקטע המסילה החיג'אזית שבין מזריב לדרעא. אולם העבודה ההנדסית המורכבת על גשרי הירמוך עדיין לא הושלמה לגמרי. רק במאי 1906 החל הקו לפעול באופן סדיר ונחנכה התחנה.

בניין התחנה בצמח הוא אחד משמונת המבנים המקוריים שהוקמו לאורך הקו בתחומי ארץ ישראל. הוא נבנה אבן לבנה והיה בעל שתי קומות וגג רעפים, מה שאפיין את מבני התחנות במסילה החיג'אזית באזור הצפוני (מבנים דומים לו יש כיום גם בסוריה ובירדן). בנוסף לבניין התחנה המרכזי היו בסמוך מחסן סחורות עם רציף פריקה באורך 30 מטר; מוסך קטרים שבו ניתן היה להעמיד לטיפול שני קטרים; משטח העמסה של פחם; מגדל מים למילוי דודי הקטרים, המורכב ממבנה אליפטי חסר גג מאבן בזלת ובתוכו שני דודי מתכת גדולים שאליהם נשאבו מים מן הכנרת הסמוכה; ארבע מסילות מקבילות באורך 300 מטר לצורך העמדת קרונות נוסעים וסחורות במקביל בשטח התחנה; וסובבן המאפשר לסובב קטרים בכיוון ההפוך מזה שאליו הגיעו. סובבן כזה היה קיים רק בתחנות גדולות או תחנות שעמדו בקצה של קו, מה שמלמד שהתחנה תוכננה לטפל גם ברכבות שמטרת נסיעתן הייתה לאזור צמח בלבד.