קותימן
קותימן (אופיר קותיאל)
הוא נולד בירושלים, בשנת 1982, לזוג פרופסורים לביולוגיה ולגיאוגרפיה אבל קותי נמשך אחר המוזיקה.
כבר בגיל שש החל לנגן בפסנתר ומאוחר יותר בתופים וגיטרה. בגיל צעיר מאד החליט להתרכז רק במוזיקה ועזב את לימודיו בתיכון כדי שיוכל להקדיש את עצמו לה.
אחר כך למד בבית ספר רימון (בית ספר גבוה למוזיקה בעיקר ג'אז, מוזיקה קלה, ומודרנית).
היה בלהקת "אניקוקו" שם פגש את רונן סאבו.
המפגש הזה היה מאד משמעותי בהתפתחותו המוזיקלית של קותי.
רונן וקותי הפיקו כמה להיטים לדוגמא:
"אל תשחק איתי" של נועה פארן.
סאבו חשף בפניו את מוזיקת הפאנק והאפרוביט, ב2003 שניהם נסעו לג'מיקה מולדת הרגאיי (סגנון מוזיקלי פופולרי), שם השתלבו בתעשיות המוזיקה ועבדו עם שניים מהבנים של בוב מרלי, שנחשב עד היום, שנים רבות אחר מותו, מלך הרגאיי.
כאשר חזר הביתה קותי הסתגר בביתו כמה חודשים.
בזמן הזה הקשיב לזמרים כמו ג'יימס בראון ממציא הפאנק ופלה קותי ממציא האפרוביט.
בעקבות זה התחיל קותי לכתוב סקיצות בסגנונות אלו, שהיוו את הבסיס של האלבום "Kutiman".
להקלטות הוא צירף אומנים נוספים שהידועים בהם הם הזמרת קרולינה ושלומי אלון מהדג נחש.
הכול בזכות האינטרנט
מפיק מוזיקה גרמני שמע את יצירותיו של קותי התפעל מהם, יצר איתו קשר, החתים אותו על חוזה וכך בשנת 2007 יצא לאור האלבום "kutiman".
השיר הידוע ביותר מתוכו הוא Music Is Ruling My World ששרה קרולינה.
פרויקט thruyou
ב2009 קותי פרסם את הפרויקט "thruyou" בפרויקט זה קותי שילב עשרות קטעים של יוטיוב ויצר מהם שבעה סרטונים מוזיקליים.
היופי בדבר, שכל אחד מהסרטונים מופיע בפני עצמו. אנשים ששרים לבד, מנגנים למצלמה, מלמדים אקורד או סולם על כלים שונים וקותי חיבר את כולם, כמו פאזל, ליצירה אחת. עד כדי כך שנדמה שהם שרים יחדיו או לפחות התכוונו לנגן את אותה יצירה.
התוצאה מרשימה, יפה ומקורית מאד. קותי הוא הראשון בעולם שעשה דבר כזה.
התגובות בעולם המוזיקה הבינלאומי היו נפעמות ביותר.
פרויקט "ThruYOU" נבחר בטיים מגזין כאחד מ-"50 ההמצאות של השנה" הפרויקט משך תשומת לב רבה לא רק בשל התוכן המוזיקלי, אלא בשל פריצת הדרך בתחום של שימוש בעקרונות תוכן חופשי ביצירה והפצה של אומנות.
בשל זה בחרתי בקותי כחלוץ של שנות ה- 2000.
מוזיאון גוגנהיים
אומנים צעירים רבים מכל העולם הושפעו מפריצתו המוזיקלית של קותי.
בשנת 2010 נערך טקס משותף של גוגל ומוזיאון גוגנהיים (מוזיאון אומנותי מודרני יוקרתי בניו יורק) שמטרתו להראות שיוטיוב יכול להיות זירה אומנותית לכל דבר.
קותימן נבחר להתחיל את טקס הפתיחה בתערוכה בת 125 סרטונים מכל העולם.
יצירתו של קותי, שפתחה את הטקס, היא ביצוע חי של חמישיית כלי מיתר ליצירה הקלאסית "ריקוד הונגרי" של ברהמס לבין עבודת וידאו שצילם קותימן עם מצלמת הכיס שלו ובה גם שילב קטעי יוטיוב שונים.