שטפי - דם

מגישה: גלי בן שושן

מידע על שטפי הדם.

חבלה גורם לקריעת כלי דם קטן. תוצאה היא זליגה של דם לאיזור חבלה, מתחת לעור. דם ממשיך לזלוג, האיזור מתנפח, לוחץ על סיב עצב אחראים על תחושת כאב ואתם מרגישים הכי מסכנים. שטף הדם הזה אגב, נקרא בשפה רפואית המטומה.

מידע על צבעי שטפי הדם:

על צבעו האדום של דם אחראי מולקולה בשם המוגלובין, שאמונה על קליטה ומסירת חמצן מן הריאות אל רקמות, והוצאת פחמן דו חמצני מרקמות אל ריאות. כשההמוגלובין קולט חמצן, מטענו חשמלי משתנה וצבעו הופך אדום. אולם כשההמוגלובין נושא על גבה פחמן דו חמצני, צבעו משתנה והוא הופך סגלגל.

ובחזרה לאיזור חבלה: דם כאמור זולג מכלי דם שנקרע, ומתחיל להצטבר מתחת לעור. מולקולות ההמוגלובין שבדם המצטבר עני בחמצן, מה שהופך את צבען לסגלגל. מבעד לעור, צבע נראה לנו כחול. אם תדקור את איזור פציעה, נראה שצבע דם מצטבר הוא אדום כהה או סגלגל.

בחלוף ימים, צבע שטף דם ממשיך להשתנות, מאחר שההמוגלובין מתחיל להתפרק לתוצרים חדשים כחלק מתהליך ספיגה של דם. תחילה הופך ההמוגלובין לפיגמנט בשם ביליוורדין שנראה בגוון ירוק. פיגמנט זה נמצא גם בכיס

מרה והוא זה שמעניק לנוזל המר את הצבע ירוק.

לבסוף מתפרק הביליוורדין לפיגמנט אחר בשם בילירובין. פיגמנט זה גורם גם למראת צהבת בחולי דלקת כבדה, והוא אחראי גם על צבע חום של צואה, ועל הצבע צהוב של שתן. הבילירובין מעניק לשטף דם את צבע חום-צהוב. בשלב זה, שטף דם נמצא בשלבי הספיגה האחרון שלו, ועתיד להיעלם.