בימה ודעת 3
ארגז כלים דיגיטלי למורה לתאטרון בסימן סיכום תשע"ז
דבר המפמ"רית
בסיכומה של שנת לימודים תשע"ז, בימים חמים של קיץ וחופשה, נכון יהיה להתבונן, לסכם במעט את השנה שחלפה ולסקור כמה מהאירועים והשינויים שחווינו.
ראשית, לציין כי השנה התקבלה החלטה חשובה: שינוי בתקצוב של לימודי התאטרון בחטיבה העליונה ושינוי הסטטוס וסמל המקצוע.
השנה חוויתם את הרפורמה בבחינות הבגרות באופן מלא, התנסיתם בהנחיה ובהערכה של הבחינה בהפקה על פי תפיסת ה-PBL, הנחתם אירועי הערכה חלופית וכתבתם והערכתם את הבחינה העיונית.
הייתה זו שנה של למידה וחשוב לכולנו לבחון וללמוד מהמסקנות של תהליכים אלה.
זוהי אכן רק תחילתה של דרך והיעדים החשובים איתם אנחנו מבקשים להתמודד מאתגרים עבור כולנו. אחד היעדים קשור גם בהבנה העמוקה כי תפקידנו כמורים להנחות את התלמידים, לתת להם את הכלים ולפתח אצלם את היכולות, כיצד להפוך את המידע לידע, כיצד להעמיק תהליכי חקר ויצירה, כיצד לשכלל מיומנויות בהיבטים קוגניטיביים, רגשיים, פיסיים וחברתיים.
כידוע, מהפכת האינטרנט השפיעה ומשפיעה גם על תהליכי ההוראה /למידה והערכה. זהו עידן בו הלמידה מתרחשת ומתחוללת במרחבים שונים ובקצב אחר, הגישה למאגרי מידע דיגיטליים, לחומרים מצולמים הנגישים כל כך הופכים את מרחב הלמידה לבלתי מוגבל כמעט.
אין ספק, כי השינויים הללו והרפורמה הם משמעותיים, מאתגרים ומעוררי עניין. כל שינוי הוא לא פשוט ודורש מכולנו זמן של למידה, השקעה, מחויבות ומאמץ.
אני מבקשת להודות לכם על העשייה והשותפות בהובלת התהליכים הללו.
שתהיה לכולנו חופשת קיץ מרעננת ושלווה,
אפי וישניצקי-לוי
רשמים ראשונים מפי מורים מנחים של הפקת הבגרות בתאטרון בתפיסת למידה PBL
השנה, ניגשו תלמידי יב' לראשונה לבחינת הבגרות המעשית בהפקה בתאטרון על-פי תפיסת למידה מבוססת פרויקטים (PBL). שאלנו מספר מורים כיצד חוו את תהליך ליווי ההפקה השנה?
אושרית רז-חנין, בית חינוך גאון הירדן דרכא, עמק המעיינות
"העבודה מתוך שאלה פורייה מפתחת ומעשירה מאוד- במיוחד החלק של הרפרנס והמקורות: ישנה העמקה של החומר, וחשיבות להנגשה למקורות מידע שלא היו מוכרים ולא בטוח שללא הבקשה להכיר אותם - התלמידים היו נחשפים אליהם.
בהתמודדות התלמידים עם ספר ההפקה, חוויתי קושי בקרב תלמידים לקויי למידה, הזקוקים להרבה ליווי במקביל לעבודה העצמאית הרבה הנדרשת. מצאתי את עצמי פורטת את ספר ההפקה להרבה מטלות ביצוע קטנות.
כמו כן, מצאתי כי הבחירה להתחיל מהשאלה הפורייה בפרק הראשון של ספר ההפקה, מבנה את תהליך העבודה ומרבית התלמידים מתחילים ממחזה, חוקרים אותו ואז מגבשים את השאלה הפורייה".
אורטל שחר, אורט אלון בן-גוריון, עפולה
"ניסוח השאלה הפורייה ויציאה לתהליך יצירה מתוכה, מאלצת את התלמידים לחדד את האמירה שלהם וליצור מתוך הכרח ולהט אישיים. השאלה הפורייה מהווה מצפן לאורך כל הדרך מתחילתה ועד סופה בכל אחד מתפקידי ההפקה ובשפה הבימתית. ההנחיה סביב ניסוח השאלות הפוריות היא מאוד חשובה וכדי שתהליך היצירה יהיה משמעותי והשאלה באמת תהווה מצפן או לב ליצירה- צריך לנסח שאלה טובה ושבאמת תהיה פורייה (מערערת, רלוונטית, ישימה, שהתשובה לה אינה חד משמעית) וזאת- הסתבר לי- משימה לא פשוטה.
בנוסף, המושג קונספציה בימתית צריך לקבל במה יותר משמעותית להכוונה, ביחס לשאלה הפורייה. לא הייתה בזה מספיק נגיעה מבחינת ההשתלמות שעברנו, וזה מושג שמשפיע על ההחלטות העיצוביות של כל תפקידי ההפקה, של ההפקה כולה.
מסקנה נוספת היא כי יש לתת אחריות קונקרטית בידיים של התלמידים ולתת פרספקטיבה משותפת למנחה ולתלמידים בלוח הזמנים. ציר הזמן מאפשר לתהליך באמת להיות תהליך שמרובד ביעדים והגשות ותרגילים בדרך.
המחוונים הם כלי מרכזי שקשור בקיום תהליך מרובה טיוטות. כשהצלחתי לדייק את הפרמטרים עליהם אני בוחנת אותם - לתלמידים היה קל יותר לבצע את המשימה ולי היה קל יותר לבדוק אותם ולהעריך אותם באופן מבוסס ביחס לפרמטרים ולאפשר להם להיות מוערכים בתהליך מתמשך ולא רק במבחן התוצאה.
כתיבת מחוונים היא עבודה קשה, שדורשת הרבה זמן אך היא מאוד משחררת כאשר מגיעים למחוון מדויק וברור עבור המנחה ועבור התלמידים.
ספר ההפקה- מצד אחד, האוגדן הברור, בצורתו ובסדר הפרקים והעבודה עליו מתכתב עם ביצוע תהליך מתמשך. כך למשל, התחלנו את העבודה בפרק א' ובפרק ב'.
פרק א' ופרק ב' חשובים מאוד ומאפשרים בסיס רחב ועמוק כדי לצאת ליצירה, לתהליך חקר, שם גם הכנסתי את העבודה על לוח השראה שהייתה מאוד משמעותית לעיצוב התפקיד ההפקתי ולחיבור האישי של כל אחד למחזה ולשאלה הפורייה.
לאחר שהתלמידים כתבו את שני הפרקים הראשונים עצרנו ופנינו לעבודה בחדר החזרות ועיצוב התפקידים ההפקתיים ורק לאחר שהעמקנו בחזרות, בעבודת דמות והתלמידים התקדמו מבחינת העבודה המעשית, הם ישבו לכתוב את פרק ג' וד'. פרק ה' נכתב אחרון ובמידה שהיה תהליך משמעותי גם הכתיבה שלו משמעותית ומאוד אישית. עם זאת, ההתייחסות לימ"ה הייתה מורכבת ולא ידעתי איך ללמד אותם את המושגים האלו בתוך התהליך בלי להעיק מידי מבחינה מושגית אינטלקטואלית, בעיקר בכל מה שקשור לבלבול בין ידע ומיומנויות, ההרגלים יותר מובנים וברורים כי הם מתייחסים לכישורים ויכולות חברתיים שהתפתחו אצל היחידים ואת זה הם מרגישים באופן מאוד אישי וקריטי על עצמם ועל הקבוצה.
הכתיבה וניסוח הרעיונות והדעות דורשים יכולות גבוהות של הבעה בכתב ושל ניסוח המחשבות שהם לא פשוטים עבור חלק מהתלמידים, ההנחיה שלנו את התלמידים קריטית, ולכן הרבה מהעבודה הזאת נעשתה השנה ביחד איתי בזמן השיעורים.
לסיכום, אני חושבת שתהליך pbl בתיאטרון הוא הכרחי ומאפשר לתלמידים לגדול, לחשוב, לקחת אחריות על בחירותיהם בלי להשאיר אותם חסרי הכוונה וכלים. ולנו כמנחים ניתנים הכלים להנחות אותם לתהליך יצירה כזה".
עמית מאוטנר, רכז מגמת תאטרון בתיכון דרכא ע"ש בגין, גדרה
"הנחיתי השנה ארבע הפקות בשכבה י"ב בתיכון דרכא גדרה, לפי פורמט pbl שהוטמע השנה. כתוצרי במה וכאירועי תאטרון מסורתיים בבית הספר לא נראה לי שניתן היה להבחין בשינוי מהותי שחל למן הפורמט הקודם, ואולי טוב שכך. הדבר מעיד על כך שהפקות דרשו מאז ומעולם להטמיע בחובן תהליך של חקר פעיל ומשמעותי, רצוף חובות הוכחה לפי קווים מנחים כלשהם וצורך בהרחבת דעת בטרם בוקעים עם רעיונות אי אלו ואחרים.
העיסוק בשאלה הפורייה נפלא בעיניי. עצם ניסיון הניסוח של השאלה הפורייה יוצר בקרב התלמידות/ים חיבוריות מודעת יותר לנושאים ולקונפליקטים העולים בטקסט, ומקרב אותן/ם מאוד, לתחושתי, לחומרי המחזה, יותר ל"היכן המחזה פוגש אותנו" על-פני "למה התכוון המשורר".
הייתי ממליץ למורה המנחה להתעקש על ניסוח השאלה הפורייה, שזו אכן תהיה שאלה פורייה, הקרובה ללבן/ם של התלמידות/ים, שנחוש בה גלעין של מחלוקת ושלא תהיה לה תשובה מידית, המנוסחת בסופו של חשבון בפשטות.
השאלה היא נקודת מוצא חשובה, שאם יהיה ספק לגביה או אלמלא יתחברו אליה התלמידות/ים, המשך החקר הפעיל יכול להתנכר לה, לעקוף אותה, להפוך אותה לפסאודו-שאלה, לא לבטוח בה כציר מוביל ולהתעסק ברעיונות אחדים.
נוכחתי לדעת שברגע שמתעקשים, הן המורה המנחה והן התלמידות/ים עצמן/ם, להיות מובלים נכון עם השאלה הפורייה, תוך איתור מקורות ידע רלוונטיים בעקבותיה – יש סיכוי שייווצרו אירועים תאטרוניים ממוקדים, חריפי כיוון (גם אם לא תינתן תשובה אחת קונקרטית לשאלה), שהרעיונות בהם יחוגו כלוויינים סביב כדור השאלה הפורייה, לא יחרגו משדה המשיכה שלה. אני מציע לא לפחד לייצג על הבמה את הידע הרב שנסקר במהלך החקר, הדבר יכול להרחיב את מנעד השימוש ברכיבים הבימתיים, לייצר דימויים בימתיים מעניינים ובכל מקרה לגרום להפקות להיות מהודקות ומגובשות מבחינה רעיונית"
סיכומי אירועים והשתלמויות
סיכום ימיי שיא בתאטרון
מאת: בנצי פבר, מדריך ארצי
השנה התקיימו שני ימי שיא – האחד בנושא ירושלים והשני בנושא תהילים ותאטרון.
יום השיא בנושא תהילים ותאטרון, התקיים בתאטרון יפו בחודש אפריל והשתתפו בו שישה בתי ספר שהגיעו מכל רחבי הארץ ממגזרים שונים.
באירוע נוצר מפגש מרתק בין התלמידים, שהציגו את התוצרים בהם שולבו טקסטים דרמטיים ומזמורי תהילים. כמו-כן השתתפו התלמידים בסדנאות בהנחייתן של סיגלית בנאי ורחל קשת, אלתרו את מזמורי תהילים בספוקן וורד, בשירה ובנגינה.
המפגש היה מוצלח, מרתק ומרגש בעיקר כי נפגשו בו עולמות שונים הן מבחינה אמנותית והן מבחינה חברתית, באווירה מיוחדת ושונה.
יום השיא בנושא ירושלים נערך במסגרת שבוע האמנויות בירושלים לרגל החגיגות לציון 50 שנה לאיחוד ירושלים. ביום זה השתתפו כ-20 בתי ספר, וכ-500 תלמידים! במהלך היום, הציגו התלמידים סצנות הקשורות לנושא ירושלים, השתתפו בסדנאות בהנחיית יוצרי תאטרון האינקובטור", ובסיומו של היום צפו בהצגה "מקבת" של תאטרון "האינקובטור". הייתה זו הזדמנות חשובה לתלמידים לפגוש תלמידים ממגמות שונות ברחבי הארץ.
שני המפגשים זימנו אפשרויות למפגש תלמידים ומורים חשוב ופורה.
אנו מקווים כי בעתיד נצליח לקיים מספר מפגשי מורים ותלמידים הן ברמה מחוזית וארצית.
אחד היעדים שהצבנו לעצמינו לשנים הבאות הוא לזמן למורים ולתלמידים הזדמנויות להיפגש, לשתף ולהציג את פרי עמלם, במטרה להעשיר את עולמנו התאטרוני, לפתח כלים דרמטיים ובימתיים ולצמוח כקהילות לומדות ומקצועיות.
השתלמויות וכנס חינוך ותאטרון
השנה קיימנו מספר השתלמויות שזכו להצלחה גדולה ואת חלקן נמשיך גם בשנה הבאה:
ההשתלמות בנושא- ה PBL, השתלמות בנושא החקר בהפקות הבגרות, השתלמות בנושא חשיבה מסדר גבוה בבחינות הבגרות, בהנחיית סגל ליאור, השתלמות בנושא פרפורמנס, השתלמויות שכוונו בעיקר למורי היסודי בנושא הצגות תלמידים: מופעים של non-actors והתאטרון כשפה בהנחיית נטלי צוקרמן.
בנוסף, התקיימה השתלמות בנושא עיצוב ללא מעצבים בתחילת חודש יולי (4-6.7). במהלך ההשתלמות נפגשו המורים עם יוצרים מרכזיים בתאטרון הישראלי. בין נושאי ההשתלמות: תהליכי חקר בגיבוש שפה בימתית, החומר והצורה כמייצרים משמעות, עיצוב שפת תאורה "פחות זה יותר", עיצוב הבגד - יצירת דמות מארון הבגדים המודרני ועוד.
לצפייה במצגת "דלות החומר" - לחצו כאן
לראשונה התקיים כנס בנושא "תאטרון וחינוך" בשיתוף האגודה לחקר התאטרון. הכנס התקיים בתאריכים 2-3.7.17 באוניברסיטת תל-אביב. המפגש של מורי התאטרון עם אנשי אקדמיה היה חשוב ומרתק, ועלו בו נושאים כמו: תאטרון כפדגוגיה, היבטי חינוך ואידאולוגיה בדרמה ובמופע, תאטרון לילדים - דרכי התקבלות ותיווך, פרפורמנס ופדגוגיה ועוד.
השנה, הושקה תכנית הלימודים בתאטרון לבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים הממלכתיים והממלכתיים-דתיים. (התכנית נגישה באתר המפמ"ר בקישורית המצורפת). זהו למעשה מגדלור מקצועי, המספק מענה בהבניית תכנית, רעיונות יצירתיים ומקורות ביבליוגרפיים, לטובת מורים העוסקים במלאכת הוראת התאטרון לכיתות א'-ט'.
אנו ממליצים לכולכם להציץ ולהתרשם, ומקווים כי היא תהיה לעזר רב לכל דורש.
להתרשמות מתכנית הלימוד - לחצו כאן
קול קורא: חשיפה לפרויקטים תאטרוניים בפני קהילת מורים לתאטרון בכנס פתיחת שנה"ל תשע"ח
בתחילת השנה הבאה, לאחר חופשת הקיץ בכוחות מחודשים, נתכנס כהרגלנו בכנס פתיחת שנה.
אחת ממטרות הכנס היא קיום שיח עמיתים מעורר ומפרה. אנו מבקשים ומציעים למורים/ות אשר מובילים/ות פרויקט תאטרוני ייחודי במסגרת הערכה חלופית, להציג את הפרויקט. כך קהילת המורים כולה תוכל ללמוד ממנו.
המעוניינים/ות לשתף את קהילתנו בפרויקט, מוזמנים ליצור קשר עם גילית - 052-4296441, ובמידה וימצא מתאים - נזמן את המורה להציגו בפאנל במסגרת כנס פתיחת השנה.
מחכים לכם/ן!