היכל הספר

שם התלמידה; מליסה ליפשיץ

היכל הספר

היכל הספר הוא אגף במוזיאון ישראל המשמש מקום משכן לכמה מהתגליות ארכאולוגיות החשובות של ה-120 בניהן כתבי-יד עתיקים ונדירים כגון מגילות מדבר יהודה וכתר ארם צובה. היכל הספר מוקדש ברובו לאורחות החיים של כתות יהודיות קדומות.


תכנון המבנה;


במקור תוכנן המבנה להוות חלק מ הספרייה הלאומית על קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית הסמוכה.

המבנה תוכנן על ידי האדריכל ארמן פיליפ ארטוס( 1910-2005 ) אשר נבחר בשנת 1995 על ידי מממן הפרויקט, דוד שמואל גוטסמן ( 1885 - 1956), אשר רכש ארבע מהמגילות עבור המוזיאון והסכים לממן את המבנה להצגתן. האדריכל בארטוס נבחר בשל נישואיו לסלסט רות, ביתו של גוטסמן. עם בארטוס שיתף פעולה בתכנון המבנה האדריכל פרדריק גון קיזלר( 1890- 1965).

בחירת האדריכלים עוררה התנגדות רבה בקרב אדריכלים ישראלים אשר טענו כי למבנה בעל חשיבות זה יש לבחור אדריכלים מקומיים. הביקורת הועלתה בעיקר נגד ה נפוטיזם וכן נגד ההשכלה הארכיטקטונית של קיזלר אשר לא סיים את לימודי האדריכלות שלו (אותם עשה בו ווינה וברלין) והיה חסר תואר רשמי (אף שהיה לו רישיון של מדינת נו יורק לעסוק באדריכלות).

למרות הביקורות שליוו את הקמת המבנה, נחשב המבנה מיד עם חנוכתו לאחד מהמבנים בעלי רמת הגימור הגבוהה ב ישראל. כמו כן, נחשב המבנה ליצירה האוונגרדית היחידה שנוצרה בישראל.


חלקי המבנה;

הכיפה:
מזכירה בצורתה קבר קדוש או מכסה של כד הדומה לצורות של מכסי הכדים שבהם נמצאו המגילות הגנוזות. היא מוצבת בתוך בריכת מים רבועה, כך שבמבט-על רואים שתי צורות הנדסיות מושלמות: ריבוע ובתוכו עיגול. הכיפה מכסה מבנה ששני שלישים ממנו חפורים באדמה כסמל לצורך המדינה הצעירה להכות שורשים ולהיאחז בקרקע. בנויה מבטון ומחופה באריחים של חרסינה לבנה.

מים:
מזרקות המים מסביב לכיפה מסמלות את הטהרה והטבילה אשר היו חלק מרכזי בחיי אנשי קומראן. המים נזרקים, כמתואר בפסוק: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם" (יחזקאל , ל"ו, כ"ה). הבריכה, הנמצאת מתחת למזרקות, מסמלת את צורת מקווה הטהרה.

קיר הבזלת:
מסמל את הגלות ואת הנטל שרבץ על עם ישראל במשך 2000 שנה. צבעו מנוגד ללובן הכיפה, צבע המסמל את התחדשות העם בארצו.

מדרגות הכניסה:
אל המפלס התחתון יורדים במדרגות חיצוניות הנמצאות בסמוך לקיר השחור. המדרגות מוגנות באמצעות מעקה הבנוי מעמודי אבן גבוהים ונמוכים לסירוגין. הירידה בהן משולה לירידה למקווה טהרה, כדי ליצור אצל המבקר תחושה שהוא עובר מעין טקס טהרה לפני כניסתו להיכל.


תצוגת היכל הספר;

מרבית המגילות אינן מוצגות במוזיאון על מנת לאפשר את שימורן. על מנת להגן על המגילות מוצג קטע ממגילה בין 3 ל-6 חודשים, ולאחר מכן מוחזר לשימור ומוחלף במקטע אחר. בקומה התחתונה של האולם מוצג כתר ארם צובא


רפלקציה:

היכל הספר בנוי מכיפה,מים,קיר הבזלת,מדרגות הכניסה.

רוב המגילות לא מוצגות במוזיאון מיפני שלאפשר לשמור הלהן

ובקומה התחתונה של האולם מוצג כתר ארם צובא.

היכל הספר במוזיאון ישראל