אליעזר בן יהודה

נולד 7\1\1858 מת 16\12\1944

קורות חייו

  • נולד בליטא בשנת 1858 ונפטר בארץ בשנת 1922.
  • בן יהודה גדל בבית חרדי-חסידי להוריו יהודה לייב פרלמן ופייגה פרלמן לבית וולפסון. בן 5 נתייתם מאביו ונשלח על ידי אמו ללמוד בישיבה. בגיל 17 הוא התוודע לרעיון התחייה של עם ישראל בארץ ישראל והוא החליט להקדיש עצמו למטרה זו. הוא שינה את שמו לבן יהודה והחל בפעילות פוליטית. הוא פרסם בירחון "השחר", מאמר ראשון בשם "שאלה נכבדה".
  • בשנת 1878 נסע לפריס ללמוד רפואה, אך לאחר שלוש שנות לימוד נטש את לימודיו. בשנת 1880 נסע לאלג'יר כדי להירפא ממחלת השחפת. שם כתב שני מאמרים נוספים ל"שחר" ול"חבצלת", במאמרים אלו דרש להחליף את לשונות ההוראה הזרות ובמקומן ללמד בעברית. בשנת 1881 עלה לארץ. בארץ הוא למד בבית מדרש למורים "כל ישראל חברים".
  • בשנת 1881 נשא לאישה את דבורה לבית יונס. ביחד הם הקימו את הבית העברי הראשון שדובר עברית. בנם בן ציון, אשר לימים שינה את שמו לאיתמר בן אב"י היה הילד העברי הראשון כשעברית היא שפת אמו.
  • בן יהודה ומשפחתו חיו בדוחק ובדלות תקופה ארוכה. הם הוחרמו ונרדפו על ידי החברה האורתודוקסית, אשר ראו בניסיונותיו להחיות את העברית חילול הקודש. החרדים דיווחו לשלטונות התורכיים שבן יהודה מעודד בעיתונו למרד נגד השלטון, הוא נעצר וישב שנה במאסר. בן יהודה פעל כנגד רעיון "החלוקה" וטיפח את רעיון ההתיישבות והעבודה העבריים.
  • הוא כתב בכתב העת הספרותי "חבצלת" ובעיתון השבועי "הצבי". כדי לכתוב בעיתונים אלו נאלץ לחדש ולהמציא מילים בשפה העברית המדוברת. ייסד את עיתון הילדים "עולם קטון" יחד עם דוד יודלביץ ויהודה גור, וכן את העיתון "העברי הקטן" בשנת 1907.
  • אישתו דבורה מתה בשנת 1891 ממחלת השחפת, כשהיא מותירה אותו אלמן עם ילדים קטנים. ילדים נוספים מבני המשפחה מתו כתוצאה ממחלות. בן יהודה נותר רק עם שניים מילדיו. אחות אישתו, גיסתו חמדה (בשמה הקודם בילה/ פאולה) הציעה לו את עזרתה. היא הגיעה לארץ בשנת 1892 ונישאה לו. חמדה גם היא, דבקה ברעיון הציוני של תחיית העם בארצו ובשפתו. היא למדה עברית במהירות רבה ואף עזרה לו בכתיבה ובעריכה.

  • בשנת 1919 פנה בן יהודה לנציב העליון הבריטי בארץ, הרבט סמואל בבקשה שיכריז על השפה העברית כאחת משלוש השפות הרשמיות בארץ ונענה בחיוב. באותה שנה הוא ייסד את האגודה "שפתנו".