ספר שופטים-יפתח הגלעדי
מגישות: שחר ציונית ,ליאן אברהם, טל סומך
רקע כללי
1. מי היו השופטים ומה היה תפקידם העיקרי:
השופטים הם מנהיגים שנבחרו וצמחו מתוך שבטי ישראל, לכן מנהיגותם אינה עוברת בירושה לבניהם.
השופטים היו מנהיגים שונים שפעלו בתקופה של אחרי מות יהושוע. השופטים מוצגים כגיבורים כריזמטיים –הם מקבלים אותו מהאל ופועלים מכוחו. לשופטים אין צבא קבוע, אלא צבא מתנדבים אשר מתפזר כאשר מסיימים את תפקידם העיקרי של השופטים להושיע את העם והגנה על גבולות ההתנחלות של השבטים מפני העמים השכנים אשר חיו לצידם.
2. מה מאפיין את התקופה מבחינת המשטר בארץ?
מאפייני תקופת השופטים:
תקופת השופטים מתאפיינת בהתנכלויות של העמים השכנים אשר חיו לצידם של שבטי ישראל כלפי שבטי ישראל.
תקופת השופטים מאופיינת במעגליות:
· העם חוטא : בנ"י עוזבים את ה', עובדים את הבעל והאשרה ומשתחווים לאלוהים אחרים מאלוהי העמים שבסביבתם.
· ה' מעניש את העם : ה' נותן את בנ"י בידי שוסים – אויבים שישעבדו אותם.
· העם זועק לה' : בנ"י שרויים בצרה ובמצוקה – "ויצר להם מאוד" – יש פרשנות שמפרשת את "ויצר" מלשון להצטער, להתחרט על מעשיהם.
· ה' מקים שופט המושיע את העם : ה' מקים לבנ"י שופטים המושיעים את בנ"י מיד אויביהם.
· תקופת שקט.
א.
1. מצאו בציר הזמן את תקופת השופטים:
תקופת השופטים נמצאת 1040 לפני הספירה.
2. איזו תקופה קדמה לשופטים, ואיזו תקופה באה אחריה?
התקופה שקדמה לשופטים: תקופת יהושוע וההתנחלות בארץ.
התקופה שבאה אחרי תקופת השופטים: תקופת המלוכה- בית ראשון
3. איזה עם נוסף עיקרי פעל באותה תקופה באזורנו:
עם נוסף שפעל באותה תקופה באזורנו הוא העם הפלישתי (גויי הים ).
4. מבחינת ההיסטוריה הכללית- כיצד מכונה התקופה:
התקופה מכונה כ-תקופת ההתנחלות והשופטים.
תעודת זהות יפתח הגלעדי
שם השופט: יפתח .
משפחה: הגלעדי.
שבט: מנשה.
מקום מגורים: ממזרח לנהר הירדן.
השופט שהיה לפניו: תולע בן- פואה
השופט שהיה אחריו: שמשון הדני
כמה זמן פעל: 6 שנים
תכונות מיוחדות: נאמן לה', ישר, כריזמטי.
פעילותו של השופט
מי הוא העם הכובש : בני עמון.
כמה זמן נמשך השעבוד : לא מצוין.
רקע כללי על העם הכובש : השם "עמון" מְצַיֵין עַם ואֶרֶץ בעבר הירדן המזרחי, בדרך כלל בצירוף "בְּנֵי עַמוֹן".
היחסים בין ממלכת עמון לבין עַם ישראל היו רצופים סכסוכים ומלחמות, מאז ימי הכניסה לארץ כנען, תקופת השופטים וכיבושי דוד. על אף הצלחותיהם וכיבושיהם - לא הצליחו העמונים לגרש את שבטי ישראל שישבו בעבר הירדן המזרחי (גד, ראובן וחצי המנשה). מימי דוד הפכו העמונים משׁוּעֲבָּדִים לישראל. מדי פעם הם מרדו, ושוב הִשְׁתעבדו למלכי יהודה וישראל.
שרידים היסטוריים : לא מצוין.
תרשים זרימה
שאלת החקר
שאלת החקר שאנו בחרנו היא:
באיזה אופן היו חייו של האדם יוצאי דופן או ראויים לציון?
חייו של יפתח היו יוצאי דופן מכוון שהוא נולד לאמא זונה וחיי עם אביו ועם אחיו מאימא אחרת, לאחר מכן גירשו אותו מבית אביו והוא ישב בארץ ואנשים ריקים שדדו אותו.
מסלול טיול
מכוון שיפתח היה גלעדי (מחצי שבט מנשה שישב בעבר הירדן המזרחי )
האזור שבו פעל הוא עבר הירדן
הטיול באזור עבר הירדן- טבריה,הכנרת והעמקים
מסלול טיול זה הוא אחד מתוך 17 מסלולי סיור הנוגעים בנושאי מים ודו קיום של קהילות ישראליות, ירדניות ופלסטיניות סמוכות, החולקות בינהן משאבי מים משותפים.
המסלול מציג את נפלאות האזור ונועד להגביר את המודעות הציבורית להידרדרות המתמשכת של המערכת האקולוגית הקרבה אל נקודת האל חזור. במהלך הסיור עומדים על הסדרי המים בין ישראל וירדן בעבר ובהווה ובנוסף צופים אל הקהילה הירדנית השכנה מואז בין ג'בל. השאיפה של המקום להפיח חיים חדשים בנהר .
המסלולים תוכננו במהלך 2007 במסגרת פרויקט "מים ושכנות טובה" של ארגון ידידי כדור הארץ המזה"ת ובשתוף עם נציגי קהילה ושלטון מקומי. הסיורים נועדו להעלות מודעות ציבורית לנושאי המים והסביבה המשותפים לקהילות, לקדם שיתוף פעולה חוצה גבולות בפתרון בעיות סביבתיות ולפתח את הפוטנציאל המקומי לתיירות אקולוגית.
אין זמן מומלץ לבוא לאתר הוא פתוח כל ימות השנה
משך המסלול: כ-שלוש שעות
אורך המסלול: 15 ק"מ
דרגת הקושי של המסלול: קל
מאפייני הטיול: ברגל\ברכב
המסלול מותאם :לילדים, נכים, מבוגרים.( את הטיול אפשר לעשות גם ברכב ולכן גם נכים יכולים ליהנות מהנופים המרהיבים של המקום.)
המסלול
תחנה 1 – סכר דגניה
החניה במגרש החניה של אתר הטבילה ירדנית.
סכר דגניה נבנה על ידי פינחס רוטנברג (הזקן מנהריים) בתחילת שנות השלושים של המאה ה 20, במטרה לווסת את זרימת מי הכנרת אל תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהריים. לאחר הפסקת פעילות תחנת הכוח ב- 1948 שונה ייעודו של הסכר ומטרתו הוגדרה כצמצום זרימת מי הכנרת לירדן הדרומי.
תחנה 2 – טיול לאורך הירדן מ"ירדנית" לסכר אלומות
מאתר הטבילה "ירדנית" נצא לטיול רגלי דרומה, לאורך קטע נחל בו נמשכת עדיין זרימת הנחל וסביבת הטבעית נשמרה. לאחר כמה מאות מטרים נגיע ל "רוב רוי" אתר המציע שייט קסום בסירות קאנו אינדיאניות אמיתיות, בסבך צמחייה עשיר לאורך הירדן הדרומי. מ"רוב רוי" נמשיך בהליכה רגלית מהנה או בשייט קאנו לאורך הירדן אל סכר אלומות. זוהי הנקודה הדרומית ביותר בו זורם נהר הירדן.
תחנה 3 - תצפית ממוצב סורי נטוש במורדות הדרומיים של רמת הגולן
נחזור לרכבים. מכביש 98 נפנה בצומת חמת גדר צפונה למורדות רמת הגולן. זהירות כביש מפותל במעלה ההר (4 ק"מ). ירידה מהכביש שמאלה לדרך כורכר לבנה המגיעה עד המוצב.
נהר הירמוך שלמרגלותינו זורם ממזרח למערב ומהווה גבול טבעי בין הרי הגלעד שמדרומו לבין הגולן שמצידו הצפוני. הוא מתחיל את זרימתו בחורן שבסוריה ומהווה גבול בינלאומי בין סוריה לירדן ובהמשך בין ירדן וישראל. בנהריים, נשפך הירמוך אל נהר הירדן. בעבר היווה הירמוך את אחד מיובליו המרכזיים של נהר הירדן, אולם עקב תפיסת מימיו בסכרים סוריים והטייתם ע"י הירדנים לתעלת המלך עבדאללה, אין הירמוך מזרים אלא חלק קטן אל נהר הירדן.
תחנה 4 - מצפה אבנר אלתר
נחזור לצומת צמח, ומשם נמשיך דרומה על כביש 90 עד הכניסה לאשדות יעקוב איחוד. נצא מהשער המזרחי (הירוק) של הקיבוץ ונמשיך ישר מזרחה. נגיע אל תעלת מים ישנה מבטון ונחנה. מעבר לכביש (ליד בית הקברות) נמצא המצפה.
מצפה אבנר משקיף על נוף מדהים ובלתי מוכר לקהל הישראלי – אפיקו המורחב מאד של נהר הירמוך, הז`ור בערבית, והרי הגלעד. שביל קצר בתוך חורשה צעירה של עצי ארץ ישראל מוביל לעמדה ולשולחנות פיקניק מעוצבים העשויים חלקי מכונות שחוברו להם יחדיו ביד האומן אברהמיק חזן, חבר הקיבוץ.
תחנה 5 - תצפית מגבעת כוכבה על נהריים
נמשיך על כביש 90 דרומה. מול מנחמיה נפנה שמאלה (מזרחה), לכיוון נהריים (תל אור), נעבור את מגרש החניה הפנימי ונעלה על דרך סלולה העולה בתוך גן פסלים עד לתצפית.
מתצפית גבעת כוכבה נראים רמות סירין ממערב, הרי הגלעד ממזרח ובניהם מפגש הנהרות הירדן והירמוך ושרידי מפעל החשמל של רוטנברג. מכאן ניתן לצפות גם באתר ההנצחה גבעת הבנות אשר הוקם לזכר שבע תלמידות בית ספר, מבית שאן שנרצחו ע"י חייל ירדני בפיגוע ירי במרץ 1997. מומלץ לבקר ב"אי השלום" בגבעת הבנות וב"שביל הסכרים" שלאורך הירמוך. תחילת הביקור במרכז המבקרים שלמרגלות הגבעה.