סטריאוטיפים
סטריאוטיפ- הגדרה:
סטריאוטיפ הוא הכללה הנעשית על-ידי מספר אנשים או במוחו של אדם אחד לגבי קבוצת אנשים אחרת.
סטריאוטיפ מייחס תכונות לאנשים על-פי מאפייניהם החיצוניים ( צבע עור, לבוש, מראה חיצוני וכד'), המשייכים אותם לקטגוריה חברתית מסוימת.
הסיבות לשימוש בסטריאוטיפים בטקסט תקשורתי -קומי :
1. סטריאוטיפים גורם להצחקה משום שהסטריאוטיפ מבוסס על הקצנה והגזמה, שהם מרכיבים שיוצרים הומור.
2. הסטריאוטיפים מוכרים לצופה ויוצרים דמויות שטחיות שיותר מגוחכות/מעוותות ובשל כך מעוררות צחוק.
מדוע בכלל קיימים סטריאוטיפים?
מדי רגע אנו מוצפים באינסוף גירויים שונים. כדי להתמודד עם כל הגירויים ולארגן אותם במוח אנו זקוקים לסטריאוטיפים. לרוב הסטריאוטיפים שליליים (פרסי - קמצן, מרוקאי - סכין, בלונדינית - טיפשה)
מדוע יש סטריאוטיפים במדיה?
אמצעי התקשורת בכלל והטלוויזיה בפרט, מתבססים על השימוש בסטריאוטיפים. הסיבות:
הזמן המוקצב לתוכנית בטלוויזיה הוא קצר והמפיק רוצה לדחוס כמה שיותר פעולה (אקשן) לתוכנית.
על הטלוויזיה לעניין את הקהל בזמן קצר.
קיצור דרך בעיצוב הדמויות - אין מספיק זמן להציג את ה"אישיות" המורכבת של כל דמות, ולכן הדמות מעוצבת בצורה מוקצנת ותמציתית.
הטלוויזיה מציגה את המציאות באמצעות ניגודים: טוב ורע, יפה ומכוער, מצחיק ועצוב, חכם וטיפש, עשיר ועני.
הדמות הסטריאוטיפית משקפות רק צד מסוים בדמות מתוך כל האפשרויות הקיימות
(פרסי - קמצן).
הנושאים בטלוויזיה מובאים בצורת יחידות נפרדות (מקטעים קצרים). הדגש על התוצאה ולא על הפרטים האחרים, כאשר המסקנה היא סטריאוטיפית: מתומצתת, מוקצנת ושטחית.
מהמספרים למהות –פרסומות, כידוע, מהוות תמונת מראה לחברה שאנחנו חיים בה, ובעוצמה הרפטטיבית שלהן קיים הכוח לייצר נרמול של תופעות מחד, ולקבע וליצור הבניות חברתיות מאידך. גם בסיומה של 2021 הפרסומות בארץ ובעולם עדיין רוויות בסטריאוטיפים מגדריים. בסקר שביצעה יוניליוור לפני מספר שנים נמצא ש-40% מהנשים לא מזדהות עם נשים שהן רואות בפרסומות, רק 20% מהקריינות בפרסומות היא של נשים, ורק ב-3% מהפרסומות מופיעות נשים בתפקידים מובילים של ניהול, מנהיגות או השראה. אמנם ניכר שהייתה איזו התקדמות בשנים האחרונות, אבל הדרך ארוכה. אז איך נוכל לקצר אותה או להפוך אותה לקלה יותר?
סטריאוטיפ מוגדר כדעה קדומה ופשטנית, בעלת נימוקים לא מספקים, שקשה מאוד לשנותה. חשוב לומר שהסיבה שסטריאוטיפים קיימים בפרסום בשפע היא לא כי יש מישהו שרוצה חלילה לעשות רע לחברה שאנחנו חיים בה, אלא כי זו דרך מאוד נוחה לקצר את הדרך אל המסר בזמן קצוב. הבשורה הטובה היא שאפשר גם אחרת, מבלי שהקריאטיביות תיפגע.
בהכללה, קיימות 13 קטגוריות של סטראוטיפים מגדריים:
ברגשות :(אישה – בכיינות, מרמור, תלות, גבר – חזק, אדיש, חסין),
ביחס ללבוש :(אישה – עקבים, איפור, התייחסות לגיל, למשקל. גבר – מרושל, ללא דגש על יופי ואסתטיקה),
ביחס לצבעים :(בנות – ורוד, בנים – כחול),
ביחס למין :(אישה – משתמשת במיניות שלה כדי להשיג מה שרוצה, מרצה את הגבר. גבר – יעשה הכל בשביל “להשיג” סקס),
החפצה :(אישה שמייצגת אובייקט, שימוש באיבר או חלק מגוף האישה), במערכות יחסים (אישה – רומנטית, מתקטננת, עושה חשבונות, גרידית ורוצה מתנות. גבר – לא אכפת לו, רק רוצה את השקט שלו),
ביחס לכוח ולהשפעה :(אישה – לא מבינה, זוטרה ביחס לגבר. גבר – יודע הכל, המחליט בחדר, לא זקוק לעזרה והכוונה),
ביחס להורות :(אישה – מטפלת בילדים, מבשלת, דואגת. גבר – קלולס עם הילדים, פחות מעורב),
ביחס למזון :(נשים – סלט ומשקה דיאט, גברים – סטייק ובירה),
בתפקידים :(אישה – אמא, מנהלת מש”א, סבתא טרחנית. גבר – מנכ”ל),
ביחס לכסף :(אישה – מרוויחה פחות, עובדת בחצי משרה. גבר – מרוויח המון, עובד עד מאוחר במשרה בכירה),
ביחס ליכולות והצלחה :(אישה – לא יודעת לנהוג, לא טובה בספורט, לא שואפת גבוה. גבר – רוצה להיות המנכ”ל, טוב בספורט, מעולה בנהיגה).