חלק ב': החלק המעשי- אזרחות פעילה
מגישות: שובל בן- יעיש וניצן נגר ט-2
שאלה: כיצד ניתן למצוא פתרון לפגיעה בזכות חופש התנועה של העצירים הזכאים לטיול יומי בחצר הפתוחה בבתי המעצר בישראל?
אקטיביזם חברתי
אקטיביזם חברתי – פעולה שמטרתה ליצור שינוי בחברה.
אקטיביזם הוא ביצוע שינויים חברתיים מתוך אמונה או תפיסה חברתית מסוימת, על ידי נקיטת פעולה ישירה – שלא באמצעות שליחים אלא על ידי האזרחים עצמם, מתוך אכפתיות ומעורבות ורצון להשפיע ולקחת חלק ממשי בעיצוב סביבת חייהם. זאת בשונה מפעולה עקיפה, כמו בחירת נציגים לכנסת או לרשות המקומית כדי שהם יפעלו, בבוא הזמן, בתקווה שייצגו את האינטרסים של הבוחרים שלהם. אקטיביזם יכול להתבטא בפעולות בודדות, מתונות או קיצוניות, אך גם בפעולות יומיומיות מתמשכות. אקטיביזם נועד לשנות נורמה קיימת בחברה ולייצר במקומה נורמה אחרת – הנתפסת כטובה יותר לכלל. אקטיביזם יכול להיות חברתי, פוליטי, סביבתי, ועוד.
מקורות: מצגת-אקטיביזם ואזרחות פעילה http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/A87F2AC9-F151-4AD2-AC33-BA1194364534/172935/activizem1.doc
פגיעה בזכויות האדם
חופש התנועה
חופש התנועה הוא זכות יסוד, הנובעת מעצם הגדרת האדם כבן-חורין ומהווה תנאי חיוני להגשמת חירויות וזכויות רבות אחרות. המדינה רשאית להגביל זכות זו רק כאשר מימושה מתנגש עם אינטרסים ציבוריים חשובים, כגון בטחון המדינה או הסדר הציבורי (לדוגמה, הסדרי התנועה בכבישים מגבילים את חופש התנועה כדי להבטיח את הסדר הציבורי) או עם זכויות אחרות (לדוגמה, איסור על הסגת גבול ועל כניסה לרשות היחיד מגביל את חופש התנועה על מנת להגן על חופש הקניין).
חופש התנועה מעוגן במסמכים בינלאומיים, העוסקים בזכויות האדם, אולם מלבד הזכות לצאת מהמדינה , לא זכה עד כה לעיגון בספר החוקים של מדינת ישראל. הצעת חוק יסוד: זכויות האדם, (שחלקים ממנה התקבלו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), כללה סעיף בדבר חופש התנועה אשר קבע, בין היתר, את זכותו של כל אדם, הנמצא בישראל כדין, לנוע בארץ כרצונו ואת זכותו של כל אזרח ותושב בישראל לבחור לו מקום מגורים בישראל. חלק זה לא נכלל בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
זכותו הבסיסית של כל אדם לנוע בארץ כרצונו ולבחור לו מקום מגורים, אינה מעוגנת בחוק הישראלי.