ריו דז'נירו
ביבשת אמריקה הדרומית
האקלים בריו דג'נרו
אקלים
ריו היא בעלת אקלים טרופי כלומר, אקלים חם ורטוב שבו הטמפרטורה גבוהה (ממוצע שנתי של 23.1 מעלות צלסיויס) וכמות המשקעים רבה, בעקר בקיץ עם עונה אחת (חורף) קרירה ושחונה יחסית. מכוון שריו שוכנת במחצית הדרומית של כדור הארץ, עונת הקיץ חלה בין החודשים דצמבר ומרץ ואילו עונת החורף בין יוני לספטמבר, שהוא ההיפך ממה שמתרחש בישראל.
הלחות היחסית גבוהה בכל חודשי השנה, וזאת הסיבה לכך ששינויי הטמפרטורה לאורך השנה נמוכים יחסית.
אמצעי תחבורה
נמל התעופה - גלאו (Galeao) - נמל התעופה הבין-לאומי של ריו ממוקם 14 ק"מ צפונית לעיר, ושוכן במפרץ גואנברה. בנוסף משמש נמל התעופה גם לטיסות פנים ארציות.
נמל התעופה סנטו דומונט (Santos Dumont) - ממוקם ממזרח למרכז העיר, ומשמש בעיקר לטיסות פנימיות. מהנמל יוצא קו אוטובוס אל החופים העיקריים של העיר.
מעבורות ורחפות - מן המעגן אשר ב- Praca XV de Novembro, יוצאות מעבורות ורחפות אל כמה מן האיים הקרובים לחופי ריו.
אוטובוסים - התחבורה הציבורית זולה וגם יעילה, ומגיעה לכל פינה בעיר. משום כך לא כדאי לשכור רכב ולנהוג בעיר. יש בריו מעל ל- 300 קווי אוטובוס הפועלים בתדירות גבוהה עד חצות הלילה.
מטרו - המטרו הוא הפתרון האולטימטיבי לניידות בריו, אבל קווי המטרו אינם מפותחים דיים והם מוגבלים למקומות מסוימים בלבד.
מוניות -מוניות יש בריו משני סוגים: צהובות עם פס כחול, אשר תרות אחר נוסעים ברחובות העיר, ולבנות עם פס אדום או צהוב, שאותן מזמינים בטלפון בלבד, והן יקרות ב- 30 אחוז.
טופוגרפיה
לטופוגרפיה של ריו דה ז'ניירו תפקיד מכריע בהתפתחות העיר. בשטח ריו ישנם שלושה מסיבים. בצד הדרום-מזרחי של העיר ניצב "מסיב הטיז'וקה" (Maciço da Tijuca), הקרוי גם "מסיב הקריאוקה" (Maciço Carioca); הוא כולל את הר קורקובדו (704 מ'), הר הסוכר (395 מ'), סלע גבאה (842 מ') ופסגת טיז'וקה (1022 מ'). במרגלות מסיב טיז'וקה התחילה העיר ריו הצעירה סביב הנמל שבמפרץ גואנברה. בגלל המסיב, לא הייתה העיר יכולה להתפתח מערבה, ולכן במהלך השנים נע המעמד הגבוה של החברה כלפי דרום-מערב, והשכבות החלשות צפון מערבה, כאשר המסיב חוצץ בין שתי האוכלוסיות.
במרכז שטחה של ריו עומד "מסיב הסלע הלבן" (Maciço da Pedra Branca), בו נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר של העיר, "פיסגת הסלע הלבן" (1024 מ'). שלוחת המסיב כלפי מזרח מתחברת למסיב הטיז'וקה וכך מהווה חומה המפרידה את הצפון מהדרום. שלוחה נוספת של מסיב הסלע הלבן, לכיוון דרום מערב, מבודדת את האזור הצפון מערבי של העיר מצדה הדרומי.
בקצה הצפוני של העיר ישנו "מסיב ז'ריסינו" (Maciço de Gericinó). ביחד עם מסיב הסלע הלבן, הוא יוצר פרוזדור בכיוון מזרח-מערב בחלק הצפוני של העיר, בו נרשמות הטמפרטורות הגבוהות ביותר בריו.
משאבי טבע עקריים
לברזיל משאבי טבע רבים כאשר העיקריים שבהם: נפט, מינרלים ומחצבים שונים (כולל תעשיית יהלומים ענפה וכמו כן:manganese, nickel, phosphates, platinum, tin, uranium, petroleum), יערות גשם המשמשים את תעשיות העץ והנייר וכן משאבים גדולים לאנרגיה ירוקה כגון קני סוכר המשמשים לייצור תחליפי דלק כגון אתנול.
ענפי תעשייה עקריים
מדינת ריו דה ז'נרו היא אחת מהמדינות הקטנות ביותר בברזיל, אך מחזיקה בכלכלה השנייה בגודלה בברזיל והשלישית בגודל האוכלוסייה מבין שאר מדינות ברזיל. בנוסף, Galeão (GIG) , הידוע גם בתור נמל תעופה אנטוניו קרלוס זובין -נמל התעופה הבינלאומי בריו דה ז'נרו הוא השער הפופולארי ביותר בברזיל. קרוב ל 40% מהתיירים נכנסים למדינה דרך שדה תעופה זה הממוקם 20 ק"מ ממרכז העיר ריו דה ז'נרו. במרכז העיר ממוקם שדה תעופה נוסף הנקרא Santos Dumont שמיועד לטיסות פנימיות.
כמעט מחצית מכלכלת ריו בא מהמגזר התעשייתי (כימיקלים, נפט, מזון מעובד, תרופות, טקסטיל, הלבשה וריהוט), ואחריו ענף השירותים, תיירות וכריית מינרלים, בעיקר נפט. ריו הוא גם המרכז של יבשת דרום אמריקה לחיפושי נפט וגז, תעשיות יצירתיות, וחלק מימון וקרני הון סיכון.
בנוסף לכך שהיא מחזיקה בכלכלה השנייה בגודלה בברזיל, ריו ידועה גם כבירת התרבות של ברזיל. החופים המפורסמים של איפנמה וקופקבנה, הפסל של ישו, הקרנבל המפורסם בעולם וחגיגות השנה החדשה הם רק חלק מהאטרקציות התרבותיות האינסופיות שיש למדינה להציע. הבחירה של ריו כמארחת עבור המונדיאל של 2014 ואולימפיאדת 2016 רק מוסיפה לתערובת של המדינה העשירה בתרבויות וכלכלתה הפורחת.
פריסה אתנית ודתית של האוכלוסייה ואופייה
בריו מספר קבוצות אתניות בחלוקה הבאה: לבנים 70%, שחורים 20%, אחרים 10%.
קריוקה -
יליד ריו מכונה "קריוקה" (Carioca), מילה שמקורה בטופי עתיקה. ישנן מספר תאוריות באשר למקורו של שם זה. לפי אחת מהן, מקורו בצירוף המילים kari ("אדם לבן") ו-"oka" ("בית"), כלומר בית האדם הלבן. התושבים הילידים של ברזיל השתמשו במילה kari, שפירושה המקורי הוא שם של דג המצוי בברזיל, לתיאור הפורטוגלים שהגיעו לארצם, מאחר שהשריון שעטו הזכיר להם את מראהו של הדג. לפי תאוריה אחרת, נקרא המקום על שם שבט kariîó, ופירוש המילה הוא ביתו של שבט זה. תאוריה נוספת גורסת כי במקום בו שוכנת כיום שכונת גלוריה היה בעבר כפר בשם Kariók או Karióg, והוא שהעניק לעיר את הכינוי.
ניגודים בין העושר והעוני -
בריו קיימים פערים חברתיים משמעותיים ביחס למערב. קרוב לשליש מתושבי ריו חי בפאבלות ברמות איכות חיים שונות. על פי מדד HDI (מדד הפיתוח האנושי) השכונות באזור דרום (זונה סול) כמו איפנמה, גבאה או לבלון נהנים מאיכות חיים גבוהה מאוד (מעל 900) לשם השאווה איכות החיים דומה ואף גבוהה מזו של נורבגיה (955). קומפלקסו דו אלמאו היא בעלת איכות החיים הנמוכה ביותר ביותר מבין שכונות ריו, מדד הפיתוח שלה הוא 711 ודומה לזו של אלג'יריה ותוניסיה. בשנים האחרונות קיים שיפור במעמד השכונות ועליה באיכות החיים. באזורים רבים בעיר התפתחה אכלוסיה של מעמד ביניים שמשנה את הריבוד החברתי הקיים בעיר.
מנות אוכל פופולריות
המטבח הברזילאי מגוון, והמאכלים בו משתנים מחבל ארץ אחד לאחר. בריו דה ז`נרו ניתן למצוא מבחר גדול של מאכלים ומסעדות ובהן אוכל מצוין המוגש בשפע.
מנות פופולריות:
1. צ'ורוס - מאכל מתוק שמקורו בספרד, העשוי מרצועות של בלילה מתוקה המטוגנת בשמן עמוק. המאכל פופולרי בספרד, אמריקה הלטינית, ארצות הברית וצרפת. מקובל לאכול את הצ'ורוס לארוחת בוקר ולטבול אותם בשוקולטה חמה. להכנת צ'ורוס מוזרקת הבלילה ממכונה בעלת משפך בצורת כוכב היישר אל תוך סיר בו שמן רותח, לטיגון קצר של מספר דקות, עד הזהבה. בדרך כלל מקובל לאכול את הצ'ורוס מייד לאחר הכנתם כדי שלא יאבדו את פריכותם. כיוון שרצועות הצ'ורוס חלולות, יש הממלאים אותן בריבת חלב. לעתים מפזרים עליהן אבקת סוכר או סוכר קינמון או מזליפים עליהם שוקולד, סירופ מייפל או ריבת חלב.
2. מוקקה- Moqueca - מרק דגים בשמן דנדה-Dende ובחלב קוקוס.
3. פז`ואדה- Feijoada - תבשיל קדרה של שעועית ובשר.