הזכות לשיויון במדינה
מגישה הדס שרייבר
הזכות לשוויון- הגדרה
משמעות הזכות לשוויון במדינות הדמוקרטיות היא שוויוניות החוק ושוויון באכיפתו, ללא הבדל: גזע, מין, שפה, לאום, דת, השקפה פוליטית ואידאולוגיה. במדינות רבות קיימות מחלוקות פוליטיות ומשפטיות לגבי רשימת הקבוצות שהזכות לשוויון מגנה עליהן. גם במדינות שבהן קיימות חובות שכאלה, היקפן שנוי לא פעם במחלוקת.
קיום הזכות לשוויון במדינות הדמוקרטיות משמעותו קיום התנאים הבאים:
- בחקיקה - חוקי המדינה יקבעו יחס זהה ושווה לכל אדם ללא משוא פנים, כך שלא תהיה העדפה או פגיעה של החוק באדם או קבוצה כלשהי, בשל גורמים בלתי רלוונטיים כמו: גזע, מין, דת, השקפה פוליטית או אידאולוגיה.
- באכיפת החוק - את החוק יאכפו רשויות השלטון כך שהשוויון המובע בחוקי המדינה ימומש הלכה למעשה, כלומר בעת מגע בין האדם לרשויות השלטון יעניקו האחרונים לכל אדם יחס זהה, כך שבמקרים זהים, מבחינת הגורמים הרלוונטיים, יינתנו זכויות. חובות ופסקי דין זהים.
הזכות לשוויון משמעה שיש לתת יחס שווה לאנשים בעלי תכונות רלוונטיות זהות. יחס שונה לאנשים בעלי תכונות שוות על רקע שאין לו קשר ענייני (כגון על רקע גזעני) אסור על פי חוק ומכונה אפליה פסולה לא רק לרשויות השלטון, אלא גם על גופים פרטיים חלה החובה להתייחס באופן שוויוני לאנשים. כך לדוגמה, אי קבלת אדם לעבודה על רקע מין, גזע ודת כאשר נתוניו מתאימים לעבודה - אסור על פי החוק.
הסברת הזכות עפ"י האתר טקסטולוגיה
שוויון כידוע הוא מהעקרונות החשובים ביותר של המשטר הדמוקרטי ומשמעו האמונה כי כל בני האדם נולדו חופשיים ושווים מבחינת הערך שלהם ומבחינת הזכויות שלהם. הזכות לשוויון משמעותה שבמדינה ישנה התייחסות שווה לכל אדם ואדם, ללא הבדלי גזע, לאום, דת, מין, שפה או השקפה.
הזכות לשוויון באה לידי ביטוי בחקיקה ובעקרון של שוויון בפני החוק, דהיינו העיקרון לפיו כל אדם, בכל מעמד או הקשר, הוא שווה בפני החוק והחוק חל עליו באותה מידה כפי שהוא חל על אנשים אחרים. לעקרון של שוויון בפני החוק יש שני מובנים עיקריים: במובן המהותי השוויון בפני החוק קובע כי חוקים אינם יכולים להיות מפלים ואינם יכולים להתנות זכויות בחובות בכדי למנוע מצב שבו הוא מעניק זכויות לאדם אחד ומונע אותן מאחרות. ההיבט השני של שוויון בפני החוק הוא כאמור שהחוקים נאכפים בצורה שווה ושוויונית (למעט על חברי כנסת שלהם יש משום מה חסינות)
עם זאת, הזכות לשוויון אינה אומרת בהכרח כי כל מקרה ומקרה יזכו לטיפול דומה, ולעיתים ישנם מקרים בהם צריך לסטות מעקרון הזכות לשוויון כאשר יש לכך סיבה מוצדקת כמו למשל אפליה מתקנת או תקצוב של אוכלוסיות מוחלשות.
הזכות לשוויון אמורה למנוע אפליה פסולה, כלומר התייחסות בלתי שוויונית אל בני אדם מסיבות לא מוצדקות כמו למשל אי קבלה לעבודה מסיבות שאינן קשורות בעבודה עצמה
אפליה פסולה: התייחסות לא שווה לבני אדם מסיבות שאינן מוצדקות. למשל – אי קבלה לעבודה.
הזכות לשוויון כאמור אינה נשמרת תמיד ואחד ההקשרים שבהם היא מופרת הם הקשרי העדפה מתקנת – מדיניות שבאה לתקן את מצבן של קבוצות חלשות או מקופחות, זאת על מנת לתקן ולפצות על עיוותים כלכליים וחברתיים היסטוריים ולהביא לצמצום פערים. לעיתים נשמעים קולות כנגד הפגיעה בזכות לשוויון בשם ההעדפה המתקנת בטענה כי העדפה כזו יוצרת תלות, מסכנות ותחושת אפליה בקרב קבוצות אחרות.
הגדרה לזכות עפ"י "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם"
"כל בני [ה]אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה."
"כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי, קניין, לידה או מעמד אחר."
מתוך: "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", סעיפים א ו־ב
מקרה בו היתה פגיעה בזכות השוויון:
עתירה: ילדים אתיופים מופנים לשווא לחינוך מיוחד
מספר עמותות הגישו עתירה בשמו של ילד ממוצא אתיופי, שיעלה בשנת הלימודים לכיתה ו' - אך בבית ספר לחינוך מיוחד. העותרים טוענים: יש הפניית יתר של אתיופים למסגרות מיוחדות. נתונים ממחקר שנערך בכנסת תומכים בטענה
האם תלמידים ממוצא אתיופי מופנים למסגרות של חינוך מיוחד ללא צורך?
הקליניקה לזכויות בחינוך במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, עמותת טבקה ועמותת הלה עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים נגד משרד החינוך ועיריית ירושלים בשם ילד ממוצא אתיופי העולה לכיתה ו'. העותרים טוענים כי החלטה להעביר בשנת הלימודים הבאה את הילד לבית ספר לחינוך מיוחד "התקבלה בניגוד לכללי הצדק הטבעי ולהוראות הדין, ותוך פגיעה בזכויותיו". לטענתם, "ישנה הפניית יתר של תלמידים בני העדה האתיופית למסגרות של חינוך מיוחד".
היחס לילדי העדה האתיופית היה יחס של סוג של זלזול- על רקע מגזרי וצבע עור החליטו שהם מתאימים לבתי ספר לילדים עם מוגבלויות למרות שהם היו מתאימים למסגרת רגילה.