רפלקציה ענבר פריד

3 ציפיות מההפקה והאם הם התממשו

1.ליצור קבוצה מגובשת, שעובדת נכון, ומכבדת- אני חושבת שעם כל המריבות הקטנות, הלחץ, הקשיים, הצלחנו ליצור קבוצה שנהנת, צוחקת, ומכבדת אחת את השנייה, וכל זאת למרות שלא היה לפני חיבור אמיתי אחת עם השנייה. החיבור נוצר, וגדל, והיינו קבוצה מעניינת ומגוונת, והסתדרנו ביחד. לכל אחת היה את המקום שלה והדברים שהיא תרמה לקבוצה.

2.שאני בעצמי אוכל להבין את הדמות, לחיות בתוכה, להגיב כמוה, ובאמת להיות היא- אני חושבת שהגעתי לחיבור עם ענת. כל תגובה של ענת, לחקור ולהבין מאיפה היא מגיעה, ומה היא רוצה להגיד, ואיך היא אומרת את זה], ולמה.

3.להגיע לתוצר הכי טוב שניתן, לתת את כל כולנו, ולעשות את מה שנצרך מאיתנו- כל אחת נתנה מעצמה את הכי הרבה שהיא יכולה, והעלנו ביחד דבר שביטא והראה את העבודה ביניינו, ולהגיע להתרחשות נכונה על הבמה, שנראית טוב.

קשיים ואכזבות

קושי מאוד גדול היה החוסר שעות שינה, עבודה מתמדת מסביב לשעון, וגם כאשר אני מגיעה הביתה, עדיין יש עבודה לעשות, ומוזיקה למצוא, ועוד דברים לעשות. אכזבה שהייתה לי מעצמי הייתה כשלא הצלחתי עקב החוסר זמן והלחץ לשלב בין העבודה על ההפקה לבין חברות, הזנחתי קצת קשרים, והתרחקתי קצת מאנשים שחשובים לי, ועכשו כשיש לי יותר זמן, אני מנסה להחזיר את העניין למצב הקודם.

נקודת אור

נקודת האור הייתה כשהצלחתי להגיע אל הדמות שלי, ולבטא אותה הכי טוב שיכולתי. רק כשהבנתי אותה, נכנסתי לראש שלה, מה היא חושבת, איך היא מרגישה, והכל, רק אז הצלחתי לשחק אותה, ולהרגיש איתה, ולהתרגש, להתאכזב, לקוות, להכשל. וממש להיות ענת. אני חושבת שזאת נקודת השיא שלי.

לוקחת איתי לחיים

אני לוקחת איתי את האמירה שלנו, להקשיב אחד לשני, לכבד, לאהוב, להראות אהבה.

לתת תקווה, להאמין שהמצב לא חייב להשאר כמו שהוא, ואפשר לשנות, ענת הייתה בסדר, גם עכשו היא עדיין בסדר, אבל היא לא מפסיקה לקוות, ולנסות, והיא לא מתייאשת מזה, היא תמיד מנסה, ותמיד תמשיך לעשות את הכל על הצד הטוב ביותר שהיא יכולה.

אני לוקחת איתי לחיים את התקווה, הרצון לשנות את הדברים שאני לא שלמה עם איך שהם ב100%, ולתת מעצמי את הכי טוב שאני יכולה.

לנסות לתת את היחס לכל אחד, ואת המקום, ולתמוך ולהקשיב, ולהיות שם בשביל מי שצריך.

Big image