מלחמת תעמולה

לוחמה פסיכולוגית

הסבר על תעמולה

מה זה תעמולה-

תעמולה היא צורת תקשורת בה נעשית הפצה של רעיונות פוליטיים בקרב הציבור הרחב במטרה להשפיע על התנהגותו או עמדותיו. במאה העשרים החלה התעמולה להפוך לנשק בעל חשיבות רבה בהתמודדותם של אישיים פליטים ומפלגות של דעת קהל.

המושג תעמולה התקבע בתור ניסיון זדוני לשטיפת מוח לאחר מלחמת העולם הראשונה.

תעמולה במלחמה- מטרתה של תעמולה במלחמה היא להגיע אל האזרחים ולהשפיע על דעתם, ביטחונם ואמונם. המדינה הנלחמת מנסה דרך התעמולה להשיג יתרון מוראלי (מורל) ולהיות מוצגת בצורה הטובה והחזקה ביותר בעיני האזרחים במדינה, המדינות הלוקחות חלק במלחמה ובעיני שאר המדינות. התעמולה שתציג המדינה לאזרחיה, תהיה של תקווה ואחדות, תרומם את רוח האזרחים על ידי הצגת חוזק ונחישות, ותגרום לאהדה ותמיכה מלאה במדינה.

תכני התעמולה- אופיה המניפולטיבי של התעמולה הוא ניסיון לעשות שימוש לא ענייני בצורה של התקשורת על מנת לשפר את קליטת הרעיון בציבור הרחב.

השילוב בין אופיה של התעמולה לאופיו ההמוני של הציבור הביא לשימוש בסמלים מקובלים בחברה, חיוביים(לדוגמא- אמן ידוע), או שליליים (לדוגמא- שליט כושל בהיסטוריה) והצמדתם ברעיון המובא.

העצמת החרדה- הגדלת נטיות חרדה המוניות על ידי אמצעים תקשורתיים שונים כגון שימת דגש על חוזקו של אויב חיצוני, כדי לשבש את שיקול הדעת של הציבור.

זלזול ושיבוח- הפגנת זלזול באמצעים שונים, כגון כינויי גנאי וציניות, על מנת לפגוע בדימוי של גורם שלילי, או שיבוח גורם חיובי.

אמצעי התעמולה- הגורם פוליטי אשר מפעיל את התעמולה משתמש בשיטות המוניות, כלומר - פונה בנפרד לכל פרט בקרב הציבור, בלא לאפשר לו לקחת חלק פעיל בעיצוב תוכנה של התעמולה או ברעיון המופץ. חלק גדול בשימוש בתעמולות מבוסס על שימוש בתקששורת המונים (טלוויזיה, רדיו, עיתונות) ובנוסף נעשה שימוש בפרסום פיזי של אמצעי פרסום (שלטי חוצות, הפגנות, תהלוכות וכו'), שימוש זה מבוסס על ריבוי וחזרה של המסרים המועברים, כדי להגדיל את חשיפת הפרט אליהם.

בשביל זה קיימים תועמלנים- מומחים בענייני תעמולה שאחראים על ניהול תעמולה המונית. שהם דואגים לעיצוב התעמולה או שהם מופיעים בעצמם באמצעי התקשורת.

מטרת התעמולה

-חיזוק העורף והאוכלוסייה האזרחית ועידודם, כדי שיתלכדו ויתגייסו למאמץ המלחמתי.

-חשיפת השקרים במסרים שמעביר האויב.

-הפניית שנאת היריב מאויבו הנוכחי לאויב חדש.

-פגיעה בכוח העמידה של החברה המותקפת במטרה להתיש ולייאש אותה.

-החלשת מורל הלוחמים של צבא האויב ונטיעת התחושה שהלחימה שלהם אבודה וחסרת סיכוי.

מלחמת תעמולה- מלחמה פסיכולוגית (מטרות,השלכות,הסבר)

מלחמת תעמולה- מלחמה פסיכולוגית

עם פרוץ המלחמה החלו המדינות הנלחמות לפרסם תעמולה שנועדה מצד אחד לחזק את הרגש הלאומי ולהצדיק את מטרות המלחמה וליצור הסכמה רחבה להקרבה ,זה היה ניסיון לשכנע את ההמונים שלמלחמה יש צידוק ולחזק שיתוף פעולה בין המדינות,מצד שני התנהלה מלחמה פסיכולוגית נגד האויב, המטרה הייתה למוטט את המורל והביטחון של האזרחים במדינה ואת הנלחמים בה.

השלכות מלחמת תעמולה

למלחמת התעמולה שהתנהלה במלחמת העולם הראשונה היו השלכות מרחיקות לכת על תפיסת התעמולה בגרמניה שהתגבשה לאחר המלחמה. גורמים בגרמניה טענו כי גרמניה לא הפסידה מבחינה צבאית משום שלא הייתה פלישה לשטחה. גופים שונים במדינה טענו כי גרמניה הוכנעה בזכות בגידה פנימית: פעילות התעמולה גרמה לנפילת המורל בעורף, וכך צבאות גרמניה "נדקרו בגבם" בשל בגידת היהודים והבולשביקים. בשנת 1919 נערכו מחקרים מקיפים בארצות הברית שעסקו בסיבות הצטרפותה למלחמה לצד לבריטניה. במהלך החקירות גילו האמריקנים את מידת ההשפעה של התעמולה הבריטית על ארצות הברית בין השנים 1917-1914. האמריקנים התוודעו לכוחה האדיר של התעמולה, והבינו את שיטות התעמולה שבאמצעותן גרמה בריטניה לארצות הברית להצטרף למערכה. עם התחלתו של השלום החליטו הבריטים לבטל את משרדי התעמולה שפעלו במהלך מלחמת העולם הראשונה, הייתה זו החלטה קשה.

הבריטים היו אלה שהוכיחו לעולם את יכולותיה האדירות של תעמולה בשעת מלחמה, ואלה שזנחו את התעמולה בזמן שלום.


התפתחות האמצעים להעברת מסרי התעמולה

במלחמת התעמולה הגרמנים היו הראשונים שהטילו כרוזים בסוף 1914. מ-1915 התנהלה "מלחמת נייר" של ממש בין חילות האוויר הגרמני והבריטי. הכרוזים הציגו "חדשות", מפות עם מסלולי "בריחה הביתה", תיאור מצבם הטוב של שבויי מלחמה. באחד המבצעים הטילו הבריטים על צבא גרמניה תפריטים של מסעדות בלונדון, כדי לייאש את הגרמנים שהיו תחת מצור ימי כבד וחשו מחסור במוצרי מזון. מלחמת העולם הראשונה הציגה את נקודת השיא בתולדות האנושות בגיוסו של תחום הציור למאמץ המלחמתי. המלחמה גרמה לשיתוף פעולה רב בין אמנים וציירים לבין נשי פרסום. הכרזות כונו "הנשק שעל הקיר". באותה עת היו הכרזות זולות להפקה, קלות להפצה ומקובלות על הציבור כאמצעי תקשורת. הכרזות שהופיעו במלחמה היו למעשה שיפור של הכרזות מעולם הפרסום שקדמו למלחמה.