עבודה במוטב
מחלת הדבר
לאחרונה קראתי את המאמר הבא...
האם מחלת הדבר חוזרת להכות?
מגפת "המוות השחור", שהועברה ממכרסמים חיסלה בעבר כמחצית מאוכלוסיית אירופה ואסיה. מחקר חדש: החיידק, מחולל המחלה, עשוי לחזור
כינו אותה "המוות השחור" והיא חיסלה בשתי התפרצויות היסטוריות כמחצית מכל אוכלוסיית אירופה ואסיה. כעת מחקר חדש מצא כי שתי מגפות העל נגרמו בידי שני זנים של אותו חיידק אלים, שגרסאות חדשות שלו, ייתכן אפילו אלימות יותר, עלולות להגיח לפתע ולגבות מחיר חיים כבד מאוד גם בימינו. מדובר במגפת הדבר הבובוני הקטלנית, שהגורם לה הוא חיידק המועבר בידי עכברים, עכברושים, חולדות ומכרסמים. המחקר פורסם אתמול בכתב העת הרפואי לחקר מחלות מידבקות מבית ההוצאה "לנצט". הוא נערך בידי צוות בינלאומי בהובלת מדענים מאוניברסיטת "מקמאסטר" הקנדית.המחקר מבוסס על אנליזה של הדנ"א, החומר הגנטי, מתוך שיניים של שני שלדי אדם, קורבנות מגרמניה של מגפת הדבר הראשונה, שהתפרצה לפני למעלה מ-1,500 שנה , ב-541 לספירה . במגפת העל מתו תושבים באירופה, אסיה, המזרח התיכון וצפון אפריקה.
לפי החוקרים, אותו חיידק בגרסה אחרת, תתזן שונה שעבר מוטציה, עשה שמות גם באירופה של אמצע ימי הביניים במאה ה-14 (החל מ-1348 ובמשך ארבע שנים). במגפת העל הקטלנית הזו נספו עוד למעלה מ-50 מיליון בני אדם.
"תוצאות המחקר מראות כי החיידק מחולל הדבר עבר ממכרסמים אל בני אדם בשתי הזדמנויות שונות, בריחוק של 1,000 שנה , והשתולל וקטל ללא רחמים. זה אומר כי המעבר מבעלי חיים שאחסנו אותו לבני אנוש אינו מסובך וקשה עבורו. אירוע כזה עלול לקרות גם בעתיד", אמר פרופ' תום גילברט מדנמרק, שכתב מאמר פרשנות נלווה לדיווח המדעי.
"מי שחשב כי מחולל הדבר הושמד ונעלם - טעה", הדגיש המדען הראשי במחקר, פרופ' הנדריק פוינאר, מומחה לגנטיקה אבולוציונית. לא מכבר, בהתפרצות של דבר בובוני באי מדגסקר מתו 20 בני אדם בשבוע אחד בכפר אחד.
דבר
דבר
צילום מיקרוסקופי (פי 200) של חיידק Yersinia pestis בצביעה זרחנית
דבר
ראיון עם דוקטור אינבום
אחרי שראיתי מודעה זו החלטתי להפגש עם דוקטור אינבום, המומחה המפורסם ביותר בתחום זה. הינה לפניכם מוצג בראיון כפי שהוא.
אני- שלום דוקטור איבום.
דוקטור אינבום- שלום וברכה.
אני-הרשה לי לשאול את השאלה המתבקשת, מה זה בכלל "דבר"?
דוקטור אינבום- דבר הוא מחלה הנגרמת על ידי חיידק הנמצא בדרך כלל באוכלוסיית מכרסמי הבר.
אני- אם החיידק נמצא בגופם של מכרסמי הבר איך הם לא חולים בדבר?
דוקטור אינבום- לרוב חיידק זה לא גורם למחלה בגופם של מכרסמי הבר אך לעיתים החיידק גורם למחלה קלה בלבד. ע"י כך המכרסם מצליח להגן על עצמו מפני אותו חיידק (=מפתח חיסון טבעי).
אני- מגניב, אבל איך החיידק הזה מגיע בכלל מאוכלוסיית מכרסמי הבר לבני האדם??
דוקטור אינבום- תהליך זה הוא קצת ארוך אני אנסה לקצר. כאשר מכרסמי הבר מתערבבים עם אוכלוסיית חולדות הבית המחלה מתפרצת. היא מועברת על ידי פרעושים העוקצים מכרסם או חולדה נגועה בחיידק ולאחר מכן עוקצים חולדה/ יונק אחר.
אני- רגע, אם המחלה עוברת דרך היתושים אז מסוכן להיות ליד אדם חולה כי יתוש שעקץ אותו יכול לעקוץ גם אותך ואז גם אתה תהיה חולה, נכון?
דוקטור אינבום- מסוכן להיות ליד אדם חולה מסיבה אחרת. באדם חולה, בניגוד לחולדה חולה, אין ריכוז מספיק גדול של חיידקים ולכן הפרעוש לא יכול להעביר את המחלה מאדם לאדם. מסוכן להית ליד אדם חולה מכיוון שכאשר המחלה פורצת החיידק מועבר גם באמצעות דרכי הנשימה.
אני- נשמע ממש מפחיד, אז איך אפשר לזהות את המחלה?
דוקטור אינבום-בהתחלה כאשר החיידק נכנס למערכת הדם הוא גורם לדלקות וכאבים חזקים וקשרי הלימפה מאדימים ומתנפחים. בנוסף הוא גורם צמרמורות, חום וכאבי ראש. בהמשך ישנן הקאות עם דם בלתי פוסקות ומופיעים כתמי דם בעור.
אני- וואו ממש מזעזע
דוקטור אינבום- אכן
אני- תודה רבה לך דוקטור
דוקטור אינבום- תודה
הבנתי שיש פה מגפה שהיתה קשה ולכן פתחתי ספרים ולמדתי
הדבר - סקירה הסטורית
כמו מגפות אחרות, התפרצויות גדולות של הדבר היוו גורם חשוב במהלך ההיסטוריה של האנושות, משום שהן גרמו להתמעטות האוכלוסייה ושינוי הרכבה. לא ידוע אם מחלת הדבר המוכרת לנו כיום הייתה קיימת בבני אדם בעת העתיקה. כל הדיווחים הקיימים בעניין הם חלקיים ושנויים במחלוקת.
בתנ"ך: בספר שמות מוזכר הדבר כמכה החמישית מבין עשר מכות מצרים. הדבר במצרים פגע רק בבהמות ולא בבני אדם, ולכן נראה שמדובר במחלה אחרת . בשמואל א' מוזכרת מגפה שפגעה בערי הפלשתים ושהייתה קשורה גם לעכברים, יתכן שהיא הייתה דבר.
ביוון, מגפה שקטלה רבים מבני אתונה ושייתכן שהביאה לניצחונה של ספרטה נחשבה במשך שנים למגפת דבר, אבל ייתכן שהייתה זו מחלה אחרת כמו טיפוס, אבעבועות שחורות או חצבת.
ברומא, 166-167, נספה חלק ניכר מתושבי האימפריה הרומאית, בשל מגפה שנחשבה כדבר. כיום מעריכים שזו הייתה מגפת אבעבועות שחורות, או אולי חצבת.
באמאוס, 639, פרצה מגפה שהובילה למספר רב של נספים בקרב הצבא האסלאמי והתושבים המקומיים, האטה את התפשטותה של ח'ליפות ראשידון וגרמה לחורבן ונטישת המקום.
באירופה, "המוות השחור" – המגפה שהתפשטה על פני אירופה כולה במאה ה-14, קטלה 25 מיליון בני אדם, כרבע מן האוכלוסייה המיושבת דאז. המגפה גם גרמה לאחד הפרקים הטראגיים בתולדות עם ישראל: בין הנוצרים נפוצה השמועה כי היהודים הרעילו את בארות המים. עלילה זו גרמה למהומות ופרעות ביהודים.
בסין, במאה ה-14, מעריכים שהדבר כילה כשליש מהאוכלוסיה. אותה מגפה לא פסחה גם על המזרח התיכון וארץ ישראל.
באנגליה, בשנים 1665/1666 פרצה מגפת הדבר בלונדון וקטלה חמישית מן האוכלוסייה ומשם התפשטה גם לאזורים הכפריים. בכפר אים נערכו מחקרים גנטיים מתוך הנחה שצאצאי השורדים נושאים גנים המקודדים חיסון טבעי כלשהו למגפת הדבר.
בישראל, 1799, הוכה צבאו של נפוליאון במגפת דבר קשה. רופאי צבאו הניחו את הבסיס לרפואה הצבאית המודרנית.
בבגדד, 1831, פרצה מגפת דבר ואנשים מתו בהמוניהם.
במזרח הרחוק, 1894, התרחשה מגפת דבר. משם התפשטה המגפה לפורטוגל, לסקוטלנד וכן לאמריקה.
המלצה לספר
" הדבר"/אלבר קאמי
הדבר (בצרפתית: La Peste) הוא רומן של הסופר הצרפתי יליד אלג'יריה, אלבר קאמי, שפורסם בשנת 1947 ואשר זיכה אותו בפרס נובל לספרות לשנת 1957.
עלילה-הספר נכתב לאחר מלחמת העולם השנייה והוא מציג אלגוריה לתחלואי החברה האנושית "הנגועה בחיידק" השאננות, הרוע, ההרס וההרג (מחלת הדבר). הסיפור מתרחש בעיר אוראן, עיר רגילה באלג'יריה הצרפתית, בה מתפרץ הדבר באמצעות עכברושים המתפשטים מהשכונות העניות אל השכונות היוקרתיות - עד שהמגפה פושטת בכל ועושה שמות בהמונים הנכנעים לגורלם. גיבורי הסיפור, הד"ר רייה וחברו טארו, מנסים להלחם בנגע, תוך הזדהות והגשת עזרה כנה לקורבנות החולים. אותם גיבורים הנאבקים בדבר, הם "המורדים" בחברה החולה ובתכתיביה והם מייצגים את הזרם האקזיסטנציאליסטי, שקאמי היה אחד ממפיציו בשנות ה-40 של המאה העשרים. לפי קאמי, "האדם המורד" האקזיסטנציאליסטי ניחן במספר תכונות: חמלה אמיתית ואהבת הזולת, אומץ לב, אותנטיות ובדידות. ד"ר רייה הוא המשמש כדוגמה לאדם המורד, על מנת שלא להיטמע בהמון הנכנע לדבר, בוחר בדרך שלו לעזור ולרפא כמה שיותר חולים, להזדהות בסבלם מבלי לשפטם, וגם אם הוא יודע שהדבר חשוך מרפא, ממשיך לעזור כי דרך העזרה לאחרים הוא מציל, למעשה, גם את עצמו. גם כשהייתה לרופא אפשרות לעזוב את העיר, הוא בחר להישאר ובחירתו מגלה על אומץ לב ונאמנות לעצמו ולזולתו. האקזיסטנציאליזם שם דגש על הדרך ולא על התוצאה, כך שגם אם נדע או לא נדע שפעולתנו תישא פרי בסופו של דבר, אין זה משנה. העיקר הוא התהליך.