על אם הדרך

נתן אלתרמן

Big image

"העץ בוער באש, והעץ איננו אוכל"

השיר מתאר שני דורות המתוארים לילד ע"י סבתו, בעת נסיעתם בספינת מעפילים לארץ ישראל. הסבתא מתארת עץ בודד שעמד על אם הדרך. אל העץ הגיעו הסב והאב, הראשון להתפלל והשני נעקד עליו, כשהמשותף לשניהם הוא המבט הסופי לירושלים.

שלושה דורות: תפילה, שריפה ותקומה.

לילד, המתואר כאן בשיר, אין אבא, כי הוא נשרף על קידוש ה' על עץ. סבא שלו גם נעקד על עץ. העץ של הסבא היה עמוד תפילה שבו נשפכו תפילותיהם של בית ישראל בציפייה לחזור הביתה, לירושלים. אבל הדור של הסבא הגיע לעץ בתקופה קשה מאוד ("צל ערבית") והם לא ניסו לעשות משהו בנוגע לעלייה לארץ-ישראל. בדורות שאחריו, העץ שימש דווקא כחומר בעירה לשריפתם של ששה מיליון יהודים. צעקות ה"שמע ישראל" שצעקו הנטבחים בדרכם האחרונה הייתה מכוונת לשני מקומות הקשורים זה בזה: כלפי שמיא, כשבדרך הצעקה עוברת בארץ, בירושלים.

הדור השלישי, זה של הילד, משתמש גם בעץ, אבל כאן רק בדרך קוממיות. העץ כאו הוא התורן של ספינת המעפילים, שמביאה אותו לחופי "שער התהילה" = לנמליה של ארץ ישראל. כאן עמוד התפילה הוא גם מזבח, רמז לחזרה לארץ הסופית והיציאה מהגלות. נתן אלתרמן כותב כאן, שאותו העץ שנשרף קודם, הוא הוא התורן של הספינה. כביכול אם לא העץ ש"הכחיד" אותנו דור אחד לפני, לא היה את הרצון העז, להפוך את העץ לאמצעי שיקים אותנו מחדש בארץ אבותינו, ארץ ישראל.

השיר נכתב בסוף השואה, כשהאודים המוצלים מאש מגיעים על ספינות מעפילים לארץ ישראל, ומקימים את המדינה.

על אם הדרך - חיה ארד סולנית להקת חיל הים 1972

על המשורר נתן אלתרמן:

נולד ב 14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע. נפטר ב-28 במרץ 1970, כ' באדר התש"ל.

היה משורר ומחזאי ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו על זרם שירה זה הייתה ניכרת.

חתן פרס ישראל לספרות לשנת 1968.

נולד בעיר ורשה שבפולין, כבנם הבכור של בלה לבית ליבוביץ ויצחק אלטרמן.

ב-1914 משפחתו עברה למוסקוה,ו ב-1918 נדדה לקייב שבדרום-מערב רוסיה. שנה לאחר מכן ברחה ממנה והתיישבה בעיר קישינב, שם למד נתן במסגרת הגימנסיה העברית "מגן דוד", והחל לכתוב שירים, שפורסמו בעלון הגימנסיה.

בשנת 1925,בהיותו בן 15, עלה עם משפחתו לישראל. המשפחה התיישבה בתל אביב, ואלתרמן למד בגימנסיה הרצליה.

חלק משיריו עוסקים בכתיבה אקטואלית:

עם פרוץ מלחמת העולם השניה עסקו שירים רבים במלחמה זו ובשואה, ונימתם הייתה של עידוד ונחמה.

שיריו האקטואליים הופיעו בעיתון "דבר" במדורו ,"הטור השביעי" שהתפרסם אחת לשבוע במשך 24 שנים.

רבים משירים אלו הביעו מחאה נגד הבריטים וביטויי תמיכה בפלמ"ח וב"הגנה" שלחמו בהם. בחלק מהשירים הוקיע את מעשי האצ"ל והלח"י.

אחד משירי "הטור השביעי" הידועים ביותר הוא ,"מגש הכסף" שהודפס ב"דבר" ב-19/12/1947 עם פרוץ קרבות .מלחמת העצמאות השיר מתאר את הקרבתם של הלוחמים להקמת המדינה ואת מחיר הדמים שנדרשה המדינה לשלם.

FDGJHFSTGHFT