סביבתון

עלון מקוון למורים למדעי הסביבה גיליון מספר 13, יוני 2019

Big picture

אנו שמחים לשתף אתכם בגיליון יוני 2019 של הסביבתון תשע"ט – עלון המרכז הודעות ומידע עדכני ושימושי שיכול לסייע לכם בהוראת המקצוע בכיתה ומחוצה לה.

הודעות מפמ"ר... על קצה המזלג...

עוד שנה הסתיימה, אנו שמחים לפרסם את הסביבתון -העיתון המקוון החמישי והאחרון לשנה"ל תשע"ט.

נושא הסביבתון המרכזי הוא הים התיכון שכולל אסטרטגיית הוראה, שימוש בכלים מקוונים ופעלות בכתה לתחילת השנה הבאה.


למתארגנים לשנה הבאה – אתגרו את התלמידים שלכם להפיץ את הבשורה הסביבתית דרך התקשורת ועודדו אותם להשתתף בתכנית בינלאומית Young reporters for the environment

פרטים באתר המפמ"ר


ראו את הכתבה על כתבי סביבה צעירים בהמשך הסביבתון.

אני שמחה לעדכן כי בשנה הבאה יהיה מגוון רחב של השתלמויות ונמשיך בהשתלמות "הערכה פנימית לחדשים" אשר מתמקדת בנושא הערכה בית ספרית (40%) במסגרת תוכנית הלימודים, ומיועדת למורים חדשים. ההשתלמות נתנה מענה לשאלות והתלבטויות של מורים חדשים. השתלמות התקיימה בשני איזורים בארץ, בצפון - בתיכון הגליל בנצרת ובמזרח ירושלים. ההשתלמות הייתה מיועדת למורים החדשים בצפון, ולמורים מבתי ספר במזרח ירושלים שחלקם זו השנה הראשונה שמגישים תלמידים לבגרות במדעי הסביבה.

בהשתלמות, נחשפו המורים לחומרי למידה הקשורים ליחידת האקוטופ והסדנא הסביבתית, הטמעת ההבנה של מושגים בתוכנית הלימודים, על ידי המחשה של מושגים אלו והדגשת הדרך בה הם באים לידי ביטוי בסביבה. המורים קבלו סיוע בתכנון שלבי החקר "האקוטופ" , בנוסף לקבלת כלים להנחיית התלמידים לארגן תהליך החקר בצורה נכונה. המטרה לחזק את היכולת האישית של המורה החדש להתמודד עם האתגרים בהנחיית התלמידים בעבודות החקר.

אלה נושאים שראוי להמשיך לעסוק בהם גם במהלך השנה הבאה במסגת הפיתוח המקצועי בנוסף לעוד מגוון של השתלמויות שנמשיך בהם כמו קהילת מורי מדעי הסביבה שהתקיימה בבית ברל ובשנה"ל הבאה מתוכננת לפתח קהילה נוספת בטכניון (את פרטי ההשתלמויות נפרסם בחוזר מפמ"ר).


זו הזדמנות להגיד תודה לכל המורים אשר לקחו חלק פעיל בהשתלמויות השונות שהתקיימו במהלך השנה, אם זה השתלמויות מקוונות איחוד מול ייחוד, או השתלמויות מרכז המורים והשתלמויות מפמ"ר.

עם סיום שנת הלימודים תשע"ט, צוות ההדרכה והפיקוח על הוראת מדעי הסביבה מאחל לכל המורות והמורים חופשת קיץ נעימה ומהנה, ולמעריכים לבחינת הבגרות הערכה מהנה וקלה.

להתראות במרב"ד בשבוע הבא בישיבת התדרוך למעריכים.

סאמיה

קהילת המורים למדעי הסביבה

ביום רביעי ט' בסיון, תשע"ט 12.6.19 התקיים מפגש קהילת מורים בתיכון מוסינזון בהוד השרון. חברת הקהילה, יערה בן עמי, הזמינה את חברי הקהילה למפגש למידה וסיור בתיכון מוסינזון בהוד השרון.

במסגרת הסיור למדו המורים על מגמת האגר ואקולוגיה העירונית אשר העמידה במרכז הלמידה את החקלאות העירונית כתחום משמעותי להטמעת עקרונות הקיימות בעולם המפותח. למדו על אפשרויות מגוונות ומרתקות ליצירת מרחבי למידה משמעותיים בשטחים קטנים ובנויים, דוגמת גגות, מרפסות וקירות, על בנייה של בתי בוץ.

למדו על צמחי תבלין ומרפא, כיצד ניתן לשלב לימודים ופעילות קהילתית שמגלמת בתוכה תרומה לקהילה.

מפגש מסכם קהילת מורים לומדת מדעי הסביבה התקיים ביום ראשון כ' בסיוון, תשע"ט 23 ביוני. מפגש הסיכום התקיים באשדוד, במסגרת והתנסו המורים המשתתפים בסדנא סביבתית בנחל לכיש, למדו על מאפייניו הייחודיים, על המינים השוכנים בו ובעיקר על יחסי הגומלין המרתקים שמתקיימים בסביבת הנחל בין האדם לנחל.

המורים נחשפו לתהליך המרתק של שינוי חשיבה והתייחסות תכנונית ותפעולית שהופכת מטרד (נחל מזוהם), למשאב שחיוני וחשוב לקיומה של עיר.

בהמשך סיירו המורים במרכז הדולפין והים, המרכז החינוכי של עמותת מחמ״לי ( מרכז חקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל), ובו פגשו את עושר המינים של ים תיכון, למדו על דולפינים ולוויתנים ישראלים ועל הפעולות הרבות שנעשות על מנת לאפשר את קיומם באזורנו.

לסיום, סיכמו המורים שנת פעילות בקהילה, ושיתפו ברגשות החיוביים ובתחושות הטובות שלהם לגבי תרומתה של קהילת מורים לפיתוח הזהות המקצועית ולפיתוח איכות ההוראה שלהם.

כל המשתתפים מחכים לפתיחת הפעילות של השנה הבאה.

כתבי סביבה צעירים– תחרות בינלאומית


כתבי הסביבה הצעירים מדרכא רמון בגדרה כבשו את העולם

בטכס שנערך בפארק אריאל שרון ביום שני האחרון הוענקו 4 פרסים על זכייה בתחרות בינלאומית לתלמידי מגמת מדעי הסביבה מתיכון דרכא רמון גדרה בהובלתו והנחייתו של המורה מאיר מלכה.

הטכס נערך בהשתתפות מנכ"ל עמותת אקואושיין אריק רוזנבלום המנהלת את המיזמים הבינלאומיים וראש המחלקה החופית הגברת תמר טננבאום ונציגת משרד החינוך מטעמה של הגברת חני פלג המנהלת את כל תחום הקיימות בנשרד החינוך

לפני כשבוע נתבשרו התלמידים שהשתתפו בתחרות הבינלאומית שנערכה בדנמרק ובה השתתפו למעלה מ40 מדינות כי זכו בארבע קטגוריות שונות ובמקום השני בעולם בכל אחת מן הקטגוריות.

בטכס השתתפו 18 תלמידים ממגמת מדעי הסביבה מתיכון רמון שחלקם זכו בתחרות הארצית .

מנהלת בית הספר הגברת חנה כהן בירכה על ההישגים המרשימים ועל הייצוג ההולם של מדינת ישראל על ידי תלמידי תיכון רמון גדרה

אכן הישג מרשים וחסר תקדים מבחינה בינלאומית וגאווה לגדרה ומדינת ישראל.



הזוכים והקטגוריות :

אהרוני רעות ואדווה סלוטקין מקום שני בקטגוריה של שיתוף פעולה בינלאומי ( yre)( עם פורטוגל ) כתבה בנושא השלכות סביבתיות ובריאותיות של צריכת בשר אדום.

https://yrecompetition.exposure.co/f47006772729dc6343ea863b28b119fa


במקום השני בקטגורית כתבות (LLC) זכו עמית שני , עמית צאן , יערה גוס , חמו אלונה ועידו ווילדרוף

כתבה בנושא פסולת אורגנית : " החום זה הירוק החדש "

https://yrecompetition.exposure.co/israel-28


במקום השני בתחרות סרטוני וידיאו (LLC) : עופרי שלמה , שחף אטיה , נזר יערה ופלג משה

הסרטון עוסק במחזור וטיפול בפסולת אלקטרונית : " מה אתם עושים עם הפסולת האלקטרונית שלכם ?

https://yrecompetition.exposure.co/israel-23


במקום השני בתחרות סרטוני וידיאו (YRE) זכו יונתן קיים , יובל דניאל , יובל נונה ופלג משה

בסרטון העוסק בתרבות צריכה נבונה – אדם נבון =צרכן נבון


https://yrecompetition.exposure.co/israel-22

עדכוני מרכז המורים

בשנה זו התמקדנו בפיתוח חומרים שישרתו אתכם המורים בפעילויות עם תלמידכם – עיבדנו מחדש מאמרים קיימים מאתר אקולוגיה בסביבה מתוקשבת (נמלת הקציר כמהנדסת סביבה וממשק תנים) וכן פיתחנו מאמרים חדשים ויחידות הוראה. להלן קישור לתיקיה המכילה את החומרים שפותחו בשנה זו ע"י המרכז הארצי – שלושה מאמרים מעובדים (לא מתוקשבים) בעברית ובערבית כולל תשובון למורים, כל הפעילויות שפותחו במסגרת פינת אקטואליה בכיתה בסביבתונים וכן יחידות הוראה שעובדו על בסיס פיתוח של מורים ופרחי הוראה, כולל מצגות נילוות . חלק מהחומרים יתווספו בקרוב לתיקיה וכן יעלו לאתר המפמר.

המרכז הארצי למורי הביולוגיה ולמורי מדעי הסביבה מבקש לאחל לכם חופשה מהנה וקיץ קל ונעים.

מקווים שאתם מביטים בשביעות רצון על השנה שחלפה ובציפייה לשנה הבאה.

אקטואליה בכיתה

סוגיות סביבתיות הן עניין שבשגרה, ופעמים רבות אנו נתקלים בהן במדיה התקשורתית. מעבר לרצון להשאיר את תלמידינו מעודכנים ולהישאר בעצמנו רלוונטיים, עיסוק בסוגיות סביבתיות אקטואליות בכיתה מהווה מצע פורה ללמידה משמעותית. בכל סביבתון נביא לכם רעיון לפעילות של למידה משמעותית בכיתה, על רקע של סוגיה סביבתית. כל פעילות תהיה מבוססת על אסטרטגיית הוראה המכוונת ללמידה משמעותית. בנוסף, נביא רעיונות לכלים מקוונים, אשר יכולים לשמש בפעילות המוצעת. והפעם הים התיכון כמוקד של מגוון סוגיות סביבתיות.

אסטרטגיית הוראה –למידה שיתופית

שיתופי הפעולה הם הבסיס ליצירה ולחדשנות בכל תחום ומהווים חלק מהתרבות ובסיס לעשייה יומיומית. הטמעת למידה שיתופית בשילוב אמצעי באורח החיים השגרתי של בית הספר הוא יעד חשוב ומרכזי להעצמת מסוגלות בוגרי מערכת החינוך לשיתופיות בעולם גלובלי דינמי ושיתופי.למידה שיתופית היא למידה יחדיו, בקבוצת למידה תוך שיתוף פעולה בעבודת צוות, נתינה וסיוע הדדי באווירה של אמון מלא בין החברים. אמון כזה מאפשר שיתוף פעיל של כל השותפים בהתאם ליכולות ולחוזקות של כל חבר.

מקור וקריאה נוספת: למידה שיתופית, משרד החינוך, הענן החינוכי

כלים מקוונים תומכי פעילות - כלים ללמידה שיתופית

הלמידה השיתופית יכולה להתקיים בחלקה או כולה באופן מקוון, והיא מתנהלת באינטראקציה וביוזמה עצמית של הלומדים כחלק פעיל מתהליך הבניית הידע בלמידה. ניתן לקדם למידה באמצעות מסמכים משותפים בGoogle Docs,במצגות שיתופיות כגון Google Slides, Preziלוחות משותפים כגון Deekit, Realtime board ואפילו בניית אתר שיתופי בעזרת Google Sites. כל הקישורים מובילים להנחיות כיצד להשתמש בכלים אלו.

סוגיה סביבתית אקטואלית – הלחצים על הים התיכון

הים התיכון הוא ים בעל חשיבות אקולוגית רבה. יש בו עולם שלם של טבע ייחודי שרובו אינו מוכר – גני ספוגים, שוניות אלמוגים של מים קרים, שוניות סלעיות, דיונות חול ימיות, דולפינים, ריכוזי כרישים, רבייה והטלה של צבי ים ועוד. הים התיכון מספק שירותי מערכת רבים כגון: חמצן לנשימה, מיתון שינויי אקלים וקליטת גזי חממה, חומרי טבע לתרופות, דגה, פוטנציאל לחינוך ותיירות אולם, הלחצים על הים התיכון הולכים וגוברים – הרס בתי גידול, דיג יתר (כ-40% דעיכה בדגה בישראל בעשורים האחרונים), זיהום ופסולת, קידוחים ימיים, נמלים, כלובי דגים, מתקני התפלה, צינורות תשתית, שינויי אקלים, מינים פולשים (מאות מינים שפלשו לים התיכון) ועוד. במשך שנים נתפס הים כמשאב טבע אינסופי, שניתן לדוג בו ללא הגבלה, להזרים אליו פסולת, לבנות בו תשתיות ללא התייחסות להשלכות ולהשפעות של הפעילות האנושית על הים.

לקריאה נוספת: עולם הולך ונעלם,זווית, 12.1.17

מאות צמחים ובעלי חיים בסכנת הכחדה צורפו לרשימת המינים המוגנים בחוק, הארץ, 17.10.18

הפעילות בכיתה


פעילות המוצעת כוללת שלושה חלקים:

א. היכרות עם המערכת האקולוגית של הים התיכון – עולם של טבע לא מוכר. עבודה בקבוצות להכרת בתי הגידול ומינים מרכזיים, חלקם בסכנת הכחדה

ב. היכרות עם האיומים על הטבע הימי – הרס בתי גידול, דיג יתר, זיהום (הזרמות מהים ומהיבשה, זיהום אור, פלסטיק, זיהום פסולת), מינים פולשים וגם לחצים גלובליים (התחממות, התחמצנות, עליית פני הים) - מצגת

ג. פתרונות: חוק לשמירה על הסביבה הימית– התלמידים ינסחו הצעת חוק חדשה וכן יציעו פתרונות נוספים שאינם תלויים בחקיקה שיכולים לסייע לשמירת הסביבה הימית. ניתן לערוך דיונים בדילמות רלוונטיות כמו הקמת מרינות חדשות, בניית זולות בחוף הים.


חלק א: הכרת המערכת האקולוגית של הים התיכון

נחלק את הכיתה ל 13קבוצות (אפשר גם יותר). על כל קבוצה להכיר בית גידול ימי או מיני בעל חיים הנמצאים בים.

ארבע קבוצות יכירו 4 בתי גידול של הים:המצע הרך, הים העמוק, שוניות סלעיות, שוניות ספוגים.כל קבוצה תציג: מה מאפיין את בית הגידול, אלו אורגניזמים נמצאים בבית גידול זה, מה מאיים על בית הגידול ומה ניתן לעשות להצילו. מידע על בתי הגידול של הים ניתן למצוא באתר החצי הכחול של ישראל הכולל מידע, סרטונים וחוברות.

כל שאר הקבוצות יכירו את הדיירים של הים התיכון (לחיצה על שם המין תפתח דף מידע מפורט. ניתן ורצוי להיעזר גם במקורות נוספים ברשת). כל קבוצה תספר מעט על מאפייני המין. לגבי מינים בסכנת הכחדה יש לציין מדוע בסכנת הכחדה ומה נעשה לשם הצלתם.

· הדולפינים

· לוויתנים

· כלב הים הנזירי

· כרישים

· בטאים

· צבי הים – מינים בסכנת הכחדה

· דגים – סוסון הים וטווסון הים, דקר הסלעים (לוקוס) – מין בסכנת הכחדה, טונה כחולת ספיר – מין בסכנת הכחדה

· כפן גושמני– מין בסכנת הכחדה (מכונה גם לובסטר, סיגלית או צרצר הים)

· חסרי החוליות - רכיכות , קווצי עור, צורבים

בתום הלמידה, על הקבוצות להציג את הנושא שהכירו לשאר המשתתפים. ניתן לעשות זאת באמצעות הכלים המקוונים המפורטים לעיל.


חלק ב: היכרות עם האיומים על הטבע הימי–הרס בתי גידול, דיג יתר, זיהום (הזרמות מהים ומהיבשה, זיהום אור, פלסטיק, זיהום פסולת), מינים פולשים וגם לחצים גלובליים (התחממות, התחמצנות, עליית פני הים)


נציג לתלמידים מצגת ובה עיקרי האיומים על הים התיכון. את המצגת ניתן למצוא בקישור.

המצגת מבוססת בעיקר על המקורות הבאים ומשם נלקחו התרשימים והתמונות:

שמורות טבע ימיות, תיבות האוצר של הים התיכון, עמודים 123-137, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, 2018.

ים יבשה, חיים בסביבה הולכת ומצטופפת, הסביבה הימית, החברה להגנת הטבע,2018.

חלק ג: חוק לשמירה על הסביבה הימית.

נבקש מהתלמידים להתחלק לקבוצות ולבחור את אחד הנושאים שהוצגו במצגת כאיום על הטבע בים התיכון.

על הכיתה לנסח יחד הצעת חוק לשמירה על הסביבה הימית. על כל קבוצה לנסח סעיף בהצעת חוק שתיתן מענה לאיום שבחרה. מבנה הצעת החוק:

· שם הצעת החוק

· מטרת החוק

· הגדרות (הסבר למושגים המוזכרים בחוק)

· מה כולל החוק (סעיפי החוק השונים)

· עונשין (מהי הענישה על מי שעובר את החוק)


כדוגמה לחוק אפשר להביא את החוק לשמירת הסביבה החופית (חוק החופים) מ 2004. מידע על החוק בויקיפדיה.

יש לציין כי הצעת חוק אזורים ימיים נמצאת כעת בשלבי חקיקה. חוק אזורים ימיים, נועד להסדיר את הזכויות והחובות של המדינה בשטח המים הכלכליים, שנמצאים מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינה. בשטח זה מצויים משאבי טבע ציבוריים יקרי ערך, לצד סביבה ימית טבעית ייחודית ומופלאה. אולם לדעת הגופים הירוקים, החוק, במתכונתו הנוכחית, אינו נותן מענה לצורך בחיזוק ההגנה על המים הכלכליים ולכן יש להצעת חוק זו הסתייגויות רבות: של המשרד להגנת הסביבה, של הגופים הירוקים.



מה עוד ניתן לעשות?

נבקש מהתלמידים לחשוב על פעילויות נוספות שאנו יכולים לעשות ללא תלות בחוק –

למשל:

· הימנעות משימוש בפלסטיק בחופים – למשל איסור הפלסטיק בחופי הרצליה

· הימנעות מאכילת מיני דגים נדירים

דיון דילמה – סוגיות חופיות וימיות


חוף הים מזמן שלל סוגיות קונפליקטואליות שניתן להציג אותן דרך משחק תפקידים של בעלי עניין שונים או לקיים שיחה להבנת העמדות השונות. ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות של בעלי עניין שיחפשו מידע ברשת ויציגו טיעונים שונים. חשוב לעודד את התלמידים לנקוט עמדה וכמובן יש לכבד כל עמדה, גם אם שונה משלנו.



בניית מרינות חדשות: מנהל התכנון מגבש בחודשים האחרונים תכנית מתאר ארצית למעגנות (מרינות) לחופי הים התיכון – תמ"א 13/ב'/3, במטרה לתת מענה לצרכי ענף השיט בישראל ולטובת תכנון והקמה של אלפי מקומות עגינה על חשבון החופים הפתוחים. במסגרת התכנית מתגבשת מדיניות לפיתוח הרחבה והסדרה של מרינות קיימות ובניית חמש מרינות חדשות לאורך חופי נהריה, חיפה, חדרה, נתניה ותל אביב.

בעלי עניין: משרד התיירות המעוניין לעודד תיירות ימית, בעלי יאכטות, ראשי הערים (נהריה, חיפה, חדרה, נתניה ותל אביב), תושבי הערים, משתמשי החופים – מתרחצים, חובבי ספורט ימי וכו'

לקריאה נוספת: אתר החברה להגנת הטבע


זולות חוף הים: בשנים האחרונות השתרשה תופעה של הקמת מאהלים גדולים ולאורך זמן בחופי הים. למאהלים המכונים "זולות" יש השלכות רבות על זיהום פסולת, זיהום אור וזיהום רעש, כמו גם צמצום שטחי החוף למתרחצים.

בעלי עניין: משתמשי הזולות, חובבי הים האחרים, ראשי הרשויות המקומיות לאורך החופים, תושבי הרשויות המקומיות לאורך החופים, הגופים הירוקים, בעלי עסקים המשכירים אוהלים, רשות מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה

לקריאה נוספת: כתבה בעיתון מעריב, 2017, כתבה בעתון הארץ, 2016, כתבה בעיתון הגפן, 2015

אירועים

להתראות בשנה הבאה!!

כותבות ועורכת תוכן: נירית לביא אלון ושני צור

נשמח לקבל מקהל המורים למדעי הסביבה רעיונות לפעילויות, סיכומים, מצגות, מאמרים וכל חומר מקצועי אחר אשר יכול לתרום להוראת מדעי הסביבה.
את התכנים ניתן לשלוח למייל sani.zur@gmail.com