כיצד לצלם אדם שיש לי דעות לגביו?
טור שפרסם צלם עיתון "הארץ" שנשלח לצלם את חבר הכנסת שמחה רוטמן. הצילומים נעשים בהקשר לשינויים שמבקשת הממשלה לעשות במערכת המשפט שרוטמן הוא אחד התומכים הנלהבים ואחד המארגנים המרכזיים של תהליך החקיקה.
באותו הזמן נערכות הפגנות ענק ומחאות נרחבות נגד תהליך החקיקה – ונדמה שהצלם מזדהה עם הצד המוחה.
כדאי לקרוא בעיון את הטור שבו מפרט הצלם על השאלות שעולות אצלו: כיצד לצלם אדם שיש נגדו עמדה נחרצת? שיש לגביו רגש טעון (לחיוב או לשלילה)?
האם להציג את הדמות דרך נקודת המבט שלי? האם לנצל את הכוח שלי כצלם ולהעביר את דמותו באופן שיעביר אותו באופן שלילי לציבור? או לצלם באותו האופן בו הייתי מצלם כל חבר כנסת אחר ולתת לקוראים לשפוט?
חשוב להזכיר שמדובר בצילום מגזיני ולא בצילום עיתונאי.
אפשר לעשות פעילות על תלמידים על סמך הצילומים שהוא מספק: איזה נראה יותר אובייקטיבי ואיזה יותר מעורר רגש? פעילות שיכולה גם להיקשר לפענוח פוליסמי ומודל פיסק.
דילמה : כיצד לצלם אדם שיש לי דעות נחרצות לגביו?
יתרון – צילום "אמיתי", מעביר את נקודת המבט שלי. במצבים קיצוניים אפשר/צריך להשתמש בכוח שלי כצלם להשפיע על הציבור.
חיסרון – יכול לעורר חוסר אמון של הציבור כלפי. גם כלפי ההמשך. אבדן רייטינג של קהל התומך במצולם.
לצלם בצורה ניטרלית
יתרון – מעורר אמון, משאיר אותי, הצלם, בלי עמדה אידיאולוגית ולכן נגיש יותר לצילומים בהמשך. פונה לקהל רחב מעמדות אידיאולוגיות שונות.
חיסרון – במקרים בהם המצולם הוא דמות טעונה וההקשר קיצוני וטעון רגשית מתבקש צילום שונה, מתבקשת הבעת עמדה. צילום באופן ניטרלי יהיה "חלבי" מדי, פושר, לא יעורר רייטינג אצל הקהל ולא ימשוך תשומת לב.