הנשים במלחמת העולם הראשונה

יובל אוז ומאי אליאס

מבוא

המלחמה מזוהה עם "אחוות גברים", כך עשו נשים שימוש באחוות נשים כדי להתנגד לה. את ההתנגדות למלחמה הן ראו כחלק מהפמיניזם שלהן. כך הן תבעו לאפשר לנשים להשמיע את קולן בשאלות של שלום ומלחמה וחרגו מן התפקיד המסורתי, שיועד לנשים בעת מלחמה: הקרבת הבנים והבעלים ללא תלונה, שמירה על הבית והעורף, הולדה וגידול בשר התותחים למלחמה הבאה וקבלת תפקידים נוספים בזמן מלחמה.

בזמן המלחמה

רוב תנועות הנשים באירופה אינן ראו את עצמן כמייצגות אינטרסים של נשים מול הסדר הפוליטי והחברתי הקיים, אלא כגוף בשירות המדינה.

בהתגייסותן למען המאמץ המלחמתי ראו הנשים הזדמנות להשתלב כחלק בחברה ודרך להוכיח כי הן ראויות לקבלת זכויות.

השירותים שהחברה ציפתה לקבל מנשים בעת מלחמה, תאמו את התפיסות שאימצו גם רוב הפמיניסטיות, כלומר, הרחבת תפקידיהן מתחום הבית אל כלל החברה. עם זאת, יש לציין, כי הן לא קיבלו שוויון זכויות כמו הגברים, ההשתתפות הפעילה במלחמה צריכה להיות אך ורק על ידי הגברים, ואילו נשים נועדו למלא תפקיד פסיבי בלבד, כלומר – לסבול מתוצאותיה.

הנשים חיפשו לעצמן תפקיד פעיל במסגרת התפיסות המקובלות בדבר תפקידיהן בחברה: הן קיבלו את ההפרדה בין חזית לעורף כמקבילה לחלוקה גברים-נשים ולקחו על עצמן, במסגרת זו, תפקידים של ארגון עבודה וחיזוק המורל וראו בעצמן חלק מן המשימה הלאומית של חיזוק החזית הפנימית וגייסו לשם כך את האיפיונים "הנשיים" של אמהות ונכונות להקרבה.

השפעת המלחמה על מעמד האישה

לאחר תום המלחמה שוב לא יכול היה להיות העולם שהיה. העולם המדיני, החברתי, והכלכלי עבר שינויים מרחיקי לכת לרע ולטוב. בנקודת זמן זו התרחש גם שינוי במעמד הנשים באירופה ולאחר מכן בעולם כולו. נשים באנגליה נאלצו לצאת לעבודה כדי למלא את מקום הגברים המגוייסים. נשים גם התגייסו לצבא ליחידות עורפיות. לאחר המלחמה נשאר דור שלם של נשים אלמנות, מטופלות בילדים וללא יכולת למצוא בן זוג, שכן רבים מהגברים נהרגו במלחמה. אישה עובדת מפרנסת הייתה גם לאישה עצמאית. דבר זה השפיע על מגזרים נוספים השייכים לעולם האישה. כמו, אופנה, תסרוקת, לימודים והשכלה, תרבות ואמנות, חברה וכו'.

הנשים במלחמת העולם הראשונה