מיתוס
עריכה :רני בן זאב
טוב למות בעד ארצנו
אולם מה קורה כאשר מנסים לדייק את העובדות שבבסיס המיתוס? העניינים מסתבכים. האם המילים המדויקות היו "לא נורא, כדאי למות בשביל ארץ-ישראל", תשובתו של טרומפלדור לאברהם הרצפלד שדרש בשלומו, או דווקא מילותיו לרופא ד"ר גרי, שטיפל בטרומפלדור, המתעד את המילים "אין דבר, כדאי למות בעד הארץ". רק שנים לאחר האירוע, צצה גרסה אחרת: טרומפלדור כלל לא אמר את המילים הללו, אלא פלט אנקה וקללה ברוסית לפני מותו.
כך או אחרת, המיתוס קיבל חיים משלו והוא המשיך להדהד גם במלחמת העצמאות, כאשר, למשל, אנשי הקיבוצים מסדה ושער הגולן חשבו שלא טוב למות בעד ארצם סתם כך ללא תגבור צבאי והחליטו לנטוש את עמדותיהם. הם זכו לבוז ולהוקעה מצד הציבור. המיתוס השתלט על השיח, ולא אִפשר לאנשי מסדה ושער הגולן להשמיע את גרסתם.
כיום ישנה מגמה מסוימת להכריז כ"מיתוס" גם על הדברים שעד לא מזמן היו בעיני כל עובדות היסטוריות. כך למשל, יש שיגידו שיוסף טרומפלדור פלט בשעת מותו קללה, ולא את המשפט המפורסם "טוב למות בעד ארצנו", זאת על אף שנשתמרו שלוש עדויות מפורשות המעידות על אמירת המשפט, והעובדה שנהג לומר דברים ברוח דומה עוד קודם לכן.
"טוב למות בעד ארצנו", מילים אחרונות. כן או לא קילל טרומפלדור ברוסית, או אולי כלל לא אמר את המשפט המפורסם שמיוחס לו, זה ממש לא משנה. הסלוגן הגאוני – ארבע מילים בסך הכול – מחברים יחד מוות ולאומיות כתמהיל המושלם לאידיאל הציוני. הכפילות החיובית של "טוב" ו"בעד" מחזקים את המסר. אפשר להתייחס אל המילים הטעונות בציניות, אך הם נתנו מענה אמיתי וכן למצוקת החיים החדשים בארץ ישראל. גם בגלות למות מתו יהודים על קידוש השם, אך למות למען ארצנו זהו כבר חידוש שמטעין במשמעות את שבריריות החיים במולדת הישנה-חדשה
בעידן של מיתוסים מתנפצים, ולמרות ניסיונות ארוכי שנים לפגוע ולהשחיר את ההיסטוריה של תל-חי בכלל ושל יוסף טרומפלדור בפרט – המיתוס שרד. המאבק על הארץ לא הסתיים ואנחנו עדיין זקוקים לגיבורי על לאומיים; כאלה שייתנו טעם לשכול ולכאב, לתודעה בהירה של גבול המחרשה. (מתוך -מקור ראשון)