מרכז פסג"ה לוד

למידה משמעותית במסגרות הפיתוח המקצועי -חודש סיוון תשע"ה

ערכה וכתבה : אתי ליבוביץ-רכזת פדגוגית לפיתוח מקצועי בחינוך היסודי

השותפים לכתיבה: מנהלת מרכז הפסג"ה, הגב' חשובה אלקיים והצוות הפדגוגי של מרכז הפסג"ה


הניוזלייטר מציג את הלמידה המשמעותית והנעשה במסגרות השונות בפיתוח המקצועי, מהתאוריה לשדה, הצגת החדשנות בחינוך ובשדה,תיאור מהנעשה בבתי הספר בעקבות הפיתוח המקצועי, המלצות וטיפים לקידום למידה משמעותית.

הצוות הפדגוגי מברך את אתכם ובני משפחתכם בברכת:

Big image

במרכז הפסג"ה בפיתוח המקצועי -מהטמעה ליישום במסגרות :

מודל להעצמת רכזות שפה בית ספריות במסגרת הפיתוח המקצועי

ביום ראשון 10.5.15 התקיים מפגש מרגש של רכזות שפה. המפגש התקיים כחלק מהתגייסות והיערכות ייחודית לסגירת 5 השתלמויות בחינוך הלשוני בעקבות האירוע הטרגי - מותה המפתיע של המרצה אילנה פפיר ז"ל.

בתחילת המפגש הרכזות סיפרו על אילנה, על השפעתה, התייחסותה המקצועית והאישית והשפעתה על הפיתוח המקצועי של כל אחת. הרכזות הגדירו את תפקידן בבתי הספר כרכזות בחינוך הלשוני.הדגישו את מורכבות התפקיד וחשפו את העוצמה שקיימת בקבוצה זו של רכזות השפה.

במפגש הוצגה תכנית חלופה להמשך ההשתלמויות המתוכננות בחינוך הלשוני עד סוף השנה. על פי תכנית זו,רכזות השפה יובילו את הפיתוח המקצועי בתחום זה ,על פי דרכה של אילנה פפיר ז"ל . התכנית גמישה ומתקיימת במרחבי זמן ומקום שמתאימים לרכזת ולמורות בקבוצתה. תכנית ההמשך מתוכננת בהלימה לתכנית הפיתוח המקצועי שנקבעה, על פי ההמטרות, אפשרויות ליישום הנלמד בכיתה.

התכנית מאמינה ביכולת ובמקצוען של הרכזות כמומחיות ומובילות את מורות השפה בשכבות שונות ובמסגרות המגוונות במרכז הפסג"ה בתחום החינוך הלשוני. כל רכזת הסכימה לקבל על עצמה את האחראיות על המשך הפיתוח המקצועי של קבוצת מורות מבתי הספר שלהן ואף מביה"ס שונים. היה זה מרגש לראות את שיתוף הפעולה והנכונות מצד הרכזות לתרום ולהיתרם.

המפגש תוכנן והועבר ע"י השותפות: חשובה אלקיים מנהלת מרכז פסגה לוד, מדריכה מחוזית לשפה לימור לויט, מדריכות הפסג"ה: תמי סלמה ויהודית לרנר והמנחה המקצועית שתוביל בפועל את המשך ההשתלמויות –ענת ממן.

מצורף המודל שמציג את תכנית המשך הפיתוח המקצועי שפיתחה יהודית לרנר, מובילת התקשוב במרכז פסגה לוד.

Big image
Big image

מהנעשה בבתי הספר בעקבות הפיתוח המקצועי בשדה:

מפגש למידה חוץ בית ספרי בעקבות יוזמה "בית הפרפרים"-ביה"ס רבין שוהם

התקיים מפגש בביה"ס "רבין" בשוהם, במסגרת הפיתוח המקצועי "מורה יוזם" שנה א'. במפגש נחשפו המשתלמות ליוזמה ייחודית של מורה מביה"ס הקמת חוות פרפרים . בסיור הציגה מנהלת ביה"ס אביבית קליין את האני מאמין שלה על פיתוח הוראה רלוונטית ומגוונת המאפשרת למורים ולתלמידים ליישם יוזמות שונות בביה"ס. המורות והתלמידות שליוו את הסיור, הסבירו שהרעיון המרכזי בהקמת גינה וחוות פרפרים זו יהיה שיחזור מערכות אקולוגיות טבעיות במתחם הקרוב לילדים ולבני משפחתם דבר שיזמן הזדמנות להחזיר לתלמידים את האפשרות למגע עם העולם הטבעי באזור המגורים העירוני. שימור מגוון מיני בר בשטחים עירוניים הוא פעילות בתחום הקיימות שתסייע לשמור על מגוון המינים גם לדורות הבאים. לאחר הסיור נערך דיון ותובנות על האתגרים בפיתוח יוזמה בבית הספר וחשיבותה להעצמת המורים כחלק מתרבות בית הספר.

חשוב לדבר גם על....

ראיון אישי עם מנהלת מרכז הפסג"ה על מתודולוגית:" למידה מסרטי ווידאו וסימולציות לטיפוח מומחיות בהוראה"


ראיון אישי עם מנהלת מרכז הפסג"ה לוד :

הגב' חשובה אלקיים מתארת:"כחלק מן השינוי בתפיסות ובפרקטיקה שמוביל האגף לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה הורחב השימוש בווידאו במסגרות הפיתוח המקצועי. הצפייה בשיעורים מצולמים הינה מתודולוגיה רפלקטיבית בעלת עצמה והיא טומנת בחובה עקרונות פעולה המאפיינים פיתוח מקצועי משמעותי. תהליך הפיתוח המקצועי מבוסס בין היתר על מתן משוב בעזרת תיעוד ועדויות.

בתצפית בשיעורים מצולמים ישנה חשיבות רבה לשפה, לדיוק ולאופן שבו ניתן המשוב על צילום השיעור. בהתאם לכך, תהליך צילומי השיעורים מאפשר פיתוח מקצועי עם המורים במקום עבור המורים. ההתבססות על נתונים המתועדים בצילומים תורמת למקצועיות הלמידה.

מהי חשיבותו של כלי זה?

קבלת משוב חיובי על התנהגות המורה בשיעור, זיהוי של המשגה במציאות המצולמת , היכולת של הצופים ושל המורה המשתתף בצילום להצביע על קשר סיבתי בין פעולותיו בשיעור לבין תוצאות השיעור, לעורר חשיבה והצעה לחלופות.

כיצד הטמעת השנה את מתודולוגיה זו כבר בפיתוח המקצועי במרכז הפסג"ה לוד?

השנה נערך פיילוט במרכז הפסג"ה לוד יחד עם פרופ' ברכה קרמרסקי והמנחה יפית מורדוף מאוניברסיטת בר אילן. שתיהן הובילו השנה תכנית חדשנית :"וידאו וסימולציות לטיפוח המומחיות בהוראה". תכנית זו מציעה מודל ייחודי לטיפוח מומחיות המורה בהוראה .מודל פיתוח מקצועיות באמצעות הכוונה עצמית בלמידה.

מהי החדשנות בתכנית זו?

התכנית מדגישה את ביסוס ההיבטים הנכללים במיומנות היסוד של "התבוננות".מיומנות ההתבוננות היא חסרה אצל מרבית המורים המתחילים והוותיקים. מודל זה מלווה בשאלות הכוונה עצמית מטה קוגניטיביות המכוונות את המשתלמים: להבחין, לפרש, להעלות אסטרטגיות חלופיות בהוראה ולבצע ריפלקציה על התהליך. התכנית מזמנת מגוון של התנסויות בשימושי ווידאו ובשימוש ייחודי של סימולציות ייחודיות עם שחקנים מקצועיים (התבוננות בעצמי ובאחר) שהן בעלות פוטנציאל לפיתוח המקצועי ועדיין לא נוסו ונחקרו. ייחודיותה של התכנית הנה בסינרגיה בין השימוש בסרטוני וידאו: של מומחים ושל עצמם בשילוב שימוש בסימולציות עם השחקנים המקצועיים. שילוב זה מאפשר יישום מיידי בכיתה.

מה הלאה?

לקראת היערכותנו לשנה"ל תשע"ו,נמשיך ונקדם את המתודה במספר מסגרות בפיתוח המקצועי ובשכבות הגיל השונות. אני ממליצה מאד על השתלמות זו, להרחבת "ארגז הכלים" של כל אחד ואחת מעו"ה.

יוזמות ייחודיות במסגרת הפיתוח המקצועי :"מורה יוזם שנה א'"

אנחנו מזמינים אתכם לעיין ולהתרשם מהיוזמות שמתוכננות ליישום בבתי הספר ובגני הילדים בשנה"ל תשע"ו

מה חדש?

רצינו לשתף אתכם...

מפגש למידה משותף בנושא:" "ירושלים כמוקד הזיקה לארץ ישראל" יוזמה חינוכית משותפת בעיר לוד

ביום רביעי 13.9.15 התקיים מפגש למידה בנושא: "ירושלים כמוקד הזיקה לארץ ישראל" במתנ"ס גני אביב בלוד. מפגש זה הוא ביוזמת הגב' ירדנה אלון-רפרנטית" התחדשות יהודית ישראלית " ובשיתוף הפיקוח של החינוך הממלכתי, הממלכתי דתי והרשות המקומית שהוא חלק מהמיזם העירוני "יחד שבטי ישראל". למפגש הגיעו מנהלי בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, עם הצוותים החינוכיים,שלום עזרן-מחזיק תיק החינוך, יוסי הרוש-מנהל מחלקת החינוך,המפקחים של העיר: הרב אלחדד, הגב' כוכבה ברק, והגב'רדה אופיר, ואורחים נוספים. בחלקו הראשון של המפגש ברכו ועסקו בנושא יום ירושלים וניתנה הרצאתו של הרב שרון שלום שסיפר על מסעו כילד מאתיופיה לארץ ישראל ולירושלים. בחלק השני התנסו כל המשתתפים בלמידה בחברותא על פי מקורות יהודים ישראליים על "מהי ירושלים שלי", בסוף המפגש התקיים דיון מעניין בין הקבוצות וסיכום. המפגש היה מרגש, מפרה ומעניין , בו בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה והלמידה של כל המשתתפים מהמגזרים המגוונים של העיר.

כנס ארצי בנושא:"תכנית אקדמיה-כיתה" ב"מכללת לוינסקי"

התקיים כנס ארצי בנושא:"תכנית אקדמיה-כיתה" ב27.4.15 ביוזמת אגף א' להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך. "תכנית אקדמיה-כיתה" מבקשת לחזק את השותפות בין האקדמיה לבתי הספר ולתת מענה לשלושה אתגרים מרכזיים; קידום למידה משמעותית בכיתות על ידי שילובם של שני מבוגרים העובדים בו-זמנית בכיתה; שיפור ההכשרה של הסטודנטים להוראה ופיתוח מקצועי של מורים מנוסים; פיתוח של מסלולי קריירה החל מהסטודנט, דרך המתמחה ועד למורה המכשיר סטודנטים ולמדריך הפדגוגי מטעם המוסד האקדמי.
Big image

למידה משמעותית- "חקר בעין עיתונאית"

רוצים לבצע פעילות חקר מקוונת בנושאים הקשורים בעם היהודי ובארץ ישראל?

מוזמנים להיכנס לספרייה הלאומית,למאגר עיתונות יומית השומרת את כל העיתונים היומיים שיוצאים לאור בארץ ולמאגר עיתונות יהודית היסטורית השומרת עיתונים של הקהילות היהודיות בארץ ובתפוצות. שאלות הקשורות בערכים, במוסר, בהיבטים יהודיים שונים ניתנים לחקירה דרך העיתונות של אז והיום.

תהנו, יהודית לרנר מובילת תקשוב מרכז פסג"ה לוד

ספר חדש: "הבנה בכוונה: תכנון שיעורים עתירי-הבנה "/ גרנט ויגינס וג'יי מקטאי

הספר רואה אור בעברית בימים אלה. הנה קטעים נבחרים ממנו.מתוך המבוא לספר:

כנרמז בכותרתו, הספר עוסק בתכנון טוב – תכנון טוב של תכניות לימודים, של הערכות ושל הוראה – המתמקד בפיתוח ובהעמקה של הבנתם של רעיונות חשובים. את מהות הספר אפשר לנסח כשאלה שתיבחן מנקודות מבט שונות לכל אורכו: כיצד נגדיל את הסיכויים – בעזרת תכנון נכון – שתלמידים רבים יותר יבינו באמת את מה שהם נדרשים ללמוד? לעתים קרובות מדי, התלמידים שמצליחים "לקלוט" הם אלה שמגיעים אלינו כשהם כבר בעלי יכולת ורהוטים – כלומר מבינים מתוקף מזלם הטוב. כיצד צריך לתכנן את ההוראה כדי שנוכל להשפיע השפעה אינטלקטואלית על כולם: על המנוסים פחות; על בעלי היכולות הגבוהות שחסרים מוטיבציה; על בעלי היכולות הפחותות; על מי שיש להם תחומי עניין מגוונים וסגנונות למידה שונים?

כדי לבחון שאלות כאלה עלינו להתעמק מן הסתם במטרת התכניות – ובמקרה שלנו, בהבנה. למה אנחנו מתכוונים, אם כך, כשאנחנו אומרים שתלמידים צריכים להבין ולא סתם "לקלוט" ואז לשחזר? כיצד יכול תלמיד לדעת הרבה דברים חשובים מבלי להבין את משמעותם – דבר שכולנו ראינו כמורים? ומנגד: כיצד יכול תלמיד אחר לטעות לגבי רבות מהעובדות – ואפילו לא להשלים את כל המטלות שקיבל – ואף על פי כן לתפוש את הרעיונות המרכזיים? על כן, אף שהספר עוסק בתכנון הלימודים כך שיאפשרו לתלמידים להתעמק ברעיונות גדולים, הוא גם מנסה להגדיר טוב יותר מהי הבנה, ובפרט לצורכי הערכה.

Big image

מה הבנתי השבוע? -רעיון של משוב מתמיד ללומד על תהליך ההוראה והלמידה שלו

מה הבנתי השבוע? ערכו של המשוב העקבי והשוטף מוכּר בכל התחומים כבעל חשיבות מכרעת לשיפור מתמיד. הוראה לשם הבנה מדגישה את החשיבות הרבה למורה של משוב מתמיד מצד הלומד על תהליך ההוראה והלמידה המתרחש בכיתה. תהליך קבלתו של משוב אינו צריך להיות פורמלי או תובעני מדי, וגם אסור לבלבל אותו עם הערכות פורמליות במהלך לימודי המקצוע. היעד הוא משוב תכוף, מתוזמן היטב, מועיל ובונה, המתייחס לתפקודה של תכנית ההוראה והלמידה מנקודת מבטו של הלומד. אפשרות אחת היא לשאול מדי שבוע שתי שאלות בלבד: 1. מה עבד מבחינתך השבוע? הסבר בקצרה מדוע. 2. מה לא עבד? הסבר בקצרה מדוע. שימו לב לניסוח השאלות: השאלה הייתה מה עבד ולא מה תלמידים אהבו או לא אהבו. התשובות לשאלות כאלה באופן מובהק מועילות בהרבה למורה-המתכנן כי הן מבהירות ש"אין שום דבר אישי" במשוב האנונימי (דבר שמפיג את חששותיהם של חלק מהתלמידים ומאפשר להם להיות גלויים יותר בתגובותיהם). בדיקה מעמיקה יותר יכולה להתבצע באמצעות שאלות הנקשרות ישירות לדילמות. בדיקה כזו ניתנת ליישום לא רק בקרב יחידים אלא גם לגבי קבוצת לימוד של מורים, צוותי מגמה, מחלקות שלמות במכללות או בתי ספר שלמים. את תוצאות השאלונים אפשר להציג בישיבות סגל ובתקשורת אלקטרונית או כתובה. הנה דוגמה לפורמט שעשוי לשמש לבדיקה כזו.

(מתוך: הבנה בכוונה: תכנון שיעורים עתירי הבנה, גרנט וויגינס וג'יי מקטאי, פרק 11)

Big image