המחזוריות בספר אהוד בן גרא

שופטים פרק ג' פס' 12-30

מבוא לספר שופטים

ספר שופטים הוא הספר השני בספרי נביאים ראשונים.

ספר שופטים הוא המשך לספר יהושע.

הספר עוסק בתקופה שבה לא היה בישראל שלטון מרכזי, כי לא מינו מנהיג לעם לאחר מות יהושע.

בתקופות בהם נשקפה סכנה לעם ישראל מצד עמים אחרים, קמו בעם מנהיגים שנקראו שופטים. הם ריכזו תחת הנהגתם מספר שבטים והוליכו אותם לנצחון בימי מלחמה. משום כך נקרא הספר ספר שופטים והתקופה - תקופת שופטים.

תקופת השופטים מתוארת בספר כתקופה בה לא הלך העם, בדרך כלל אחרי ה' ונטה לעבודה זרה. בספר קיימת מחזוריות: חטאי העם גורמים לכך שאויבים מציקים לישראל: בני ישראל מבקשים סליחה, ה' היה שולח שופט לעזור להם, אחרי מות השופט, העם חזר לבצע חטאים, ושוב באה עליו פורענות מצד אויביו, ושוב חוזר העם בתשובה וה' שולח אליהם שופט להצילם מידי אויביהם וחוזר חלילה.

Big image

רקע

בני ישראל עושים את הרע בעיני אלוהים בכך שהתפללו לאלילים ולפסלים אחרים ובשל כך סייע ה' לעגלון מלך מואב להשתלט על שטחים בהם ישבו אחדים משבטי ישראל ולשעבד את יושביהם. במקרא עצמו מוזכרת "עיר התמרים"(עיר יריחו) כעיר שנכבשה על ידי המואבים,וכנראה השתלטו הם גם על שטחים קטנים מאוד בירדן,ועל אזור ההר בעבר הירדן המערבי. עגלון נעזר בעמלקים ובעמונים לשם כיבוש ישראל. על פי המסופר היו בני ישראל תחת שלטונו שמונה עשרה שנה. בני ישראל זעקו ל-ה' בבקשת עזרה "ויקם ה' להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימני" (שופטים פרק ג' פסוק טו)

המחזוריות

חטא: "ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה'"(פס' 12a)

בני ישראל עובדים עבודה זרה,את האל המואבי העם עובד עבודת אלילים ומפר את הברית עם ה'


עונש: "ויחזק ה' את עגלון מלך מואב על ישראל כי עשו את הרע בפני ה' ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל את ויירשו את עיר התמרים ויעבדו עגלון את מלך מואב שמונה עשרה שנה"(פסוק 12b-14)

ה' מעניש את העם ,ומוכר

" אותו לידי אויבו. כלומר,האויבים משעבדים את העם ושוללים ממנו את עצמאותו. העם המואבי מצרף אליו את בני עמון ועמלק להציק לבני ישראל,הם משתלטים על "עיר התמרים"(ירחו)ובני ישראל עבדו את עגלון מלך מאוב שמונה עשרה שנה


זעקה ל-ה':"ויזעקו בני ישראל אל ה'"(פסוק 15a).

העם זועק לה' ומבקש עזרה,הם רוצים מושיע(מנהיג)חדש ובכך מוכיח שבני ישראל חזרו להאמין ב-ה'


תשעה:"ויקם ה' להם מושיע את אוהד בן גרא" (פסוק 15b)

ה' ממנה שופט שינהיג את העם ויושיע אותו מידי אויבו,ה' שולח את אוהד בן גרא שיהיה המושיע שלהם


תקופת השקט:"ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה"(פסוק 30)

80 שנה בני ישראל לא חוטאים כל עוד אהוד חיי ובני ישראל עובדים את ה'

מידע חשוב על הדמות אהוד בן גרא

, על-פי הסיפור המקראי, היה השופט השני ששפט את ישראל, כמתואר בספר שופטים.

על פי הנאמר בשופטים ג טו, אהוד היה משבט בנימין - "אהוד בן גרא בן הימיני", וכך גם על פי דברי הימים א' ח ג. אהוד היה שמאלי, שנאמר: "איש איטר יד ימינו ".

תכסיסותיו ופעילותיו של אהוד בן גרא

אהוד מצליח להיכנס לארמון מבלי שיעורר חשד כך:

הוא קונה את אמונתו של מלך מואב בכך שהוא התייצב לפני המלך כנושא מנחה (מתנה) מבני שבטו המשועבדים.

מקום מסירת המנחה היה לא רחוק מן "הפסילים אשר בגלגל" כלומר ממזרח ליריחו, בקרבת הירדן. את המנחה

שהייתה בוודאי מפוארת הביא בלוויית משלחת, "ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה, וישלח את העם נשאי המנחה". הוא שלח אותם לביתם כדי להגן על חייהם, וכדי שיוכל להימלט ביתר קלות אחר ההתנקשות בחיי המלך.


אהוד הביא את המנחה לעגלון מלך מואב, לאחר מכן חזר אהוד לארמונו של עגלון, כאילו נזכר ששכח להגיד לו דבר מה. בשלב זה כנראה כבר לא חשד באהוד ולכן כשאהוד אמר לו "דבר סתר לי אליך המלך"(יש לי סוד להגיד לך) המלך ציווה עליו לחכות ולגלות לו את הסוד רק כאשר כל משרתיו ושריו יצאו מן החדר

הוא נשאר עם המלך לבדו .

החרב שהסתיר מתחת לבגדיו הייתה חדה משני צדיה (חרב ולה שני פיות). עשה אותה קצרה מאוד גומד ארכה (כשלושים עד ארבעים ס"מ). חגר אותה במקום בלתי רגיל, על ירך ימינו כדרך האיטרים, כדי שתהייה נוחה להישלף ביד שמאל, ולא על ירך שמאל כמו שכל אדם שולף חרב. גם כששלף את החרב הקטנה והסתירה בכפו לא הרגיש בה עגלון עד שנתקעה בבטנו ונשארה שם.

"ויצא הפרשדונה" מילה ייחודית במקרא. כנראה מלשון פרש - תוכנו של המעי הגס.

כשיצא ,הוא נעל מאחוריו את דלתות עליית המקרה (חדר קריר בקומה העליונה של הבניין מוגן מפני החמה המיועד לימי הקיץ). את המפתח לקח עמו והתחמק בחשאי ובזריזות וכשיצא לא ראהו איש.

הוא נעל את הדלתות כדי להרוויח זמן, כששבו שומרי ראש המלך ומצאו את הדלתות נעולות חשבו שהמלך

רוחץ את רגליו בשמן ויש לחכות עד שייפתח את הדלת . "ויחילו עד בוש" חיכו זמן רב

עד שהתאכזבו והתביישו בפני עצמם על העמידה הבטלה, ואז פתחו את הדלת וראו את

אדוניהם נופל ארצה מת.

אהוד הצליח להימלט ולהזעיק את העם למלחמה ע"י תקיעת שופר, אהוד מעורר בלב העם אמונה,

"ויאמר אליהם : רדפו אחרי, כי נתן ה' את איביכם את מואב בידכם". כשייודע למואבים כי מלכם מת הם יהיו נתונים במבוכה ויגלו רפיון רוח, וזוהי שעת כושר לגרשם מישראל.

הפעולה הראשונה שעשו בני ישראל הוא לכידת מעברות הירדן (לכדו את מקומות המעבר לארץ מואב) ולא נתנו לאיש לעבור. כדי לבודד את חיל המצב המואבי שבעבר הירדן המערבי ולמנוע הגשת עזרה מן העבר המזרחי.

רחקי שלכדו בני ישראל את מעברות הירדן נלחמים נגד העם המואבי

"ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש" (כל הבריאים והחזקים ואנשי החיל נהרגו).

התקפת אהוד הפתיעה את המואבים והם לא הצליחו להגן על עצמם. המואבים לא העזו להתגרות בישראל.

בזה הושם קץ לשלטון מואב בישראל, ותשקוט הארץ שמונים שנה

Big image
שופטים אז והיום: אהוד בן גרא

שמות המגישות:

מיא רייאס,שרה שפראו ,מאיה אנקונינה,סתיו פרנקו,רומי שדה וחן הרשקו