הליכוד

ישראל חזקה

היסטוריה של הליכוד:

הליכוד הוקם בשנת 1973, לקראת הבחירות לכנסת השמינית, כרשימה משותפת למספר מפלגות ותנועות:
  • מפלגת גח"ל (איחוד תנועת החרות והמפלגה הליברלית, היה המרכיב העיקרי בליכוד),
  • הרשימה הממלכתית,
  • המרכז החופשי,
  • התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

היוזם העיקרי של מהלך זה, שהוביל בסופו של דבר לאיחוד מלא, היה אריאל שרון, שפרש באותה שנה מצה"ל. בראש הליכוד נבחר לעמוד מנהיגה הוותיק של תנועת החרות ומפקד האצ"ל לשעבר, חבר הכנסת מנחם בגין. בגין, שעד הקמת הליכוד הוביל את מפלגת חרות כסמן הימני במפה הפוליטית הישראלית, בחר להנהיג את המפלגה החדשה בדרך ימנית מתונה.

הליכוד מראשיתו חרת על דגלו את ערכי השוויון החברתי, השוק החופשי והשמירה על המסורת והתרבות היהודית, ערכים שעוצבו ברובם על פי משנתו של זאב ז'בוטינסקי.

מטרות הליכוד ושאיפותיו:

  • מבחינה מדינית:

מבחינה מדינית, תנועת החרות, שהייתה המרכיב העיקרי בליכוד, תבעה בעלות על כלל שטחי ארץ ישראל, כולל על עבר הירדן המזרחי בשלב מסוים. תנועת הליכוד תמכה במפעל ההתנחלויות מראשיתו, והרחיבה אותו במידה ניכרת, החל מתחילת כהונתו של מנחם בגין ועד לחילופי השלטון לאחר הבחירות לכנסת השלוש עשרה ב-1992. תומך בולט בהתיישבות ביש"ע בהנהגת הליכוד היה אריאל שרון, אשר לאורך שנות ה-80 ניצח על הקמתן של מרבית ההתנחלויות, במסגרת תפקידו כשר המסחר והתעשייה ולאחר מכן כשר הבינוי והשיכון.

למרות עמדתו הנוקשה בסוגיית האפשרות להחזרת שטחים תמורת שלום, היה זה דווקא הליכוד בניצוחו של מנחם בגין אשר הוביל ב-1979 את הסכם השלום עם מצרים, וב-2005 את תוכנית ההתנתקות, במסגרתם התחייבה ישראל לנסיגה מלאה מחצי האי סיני, ישובי חבל ימית ועזה. האפשרות לוויתורים מדיניים גרמה לאורך השנים למחלוקות חריפות בתנועה יותר מכל נושא אחר. כאשר היא נעשתה ללא הסכם שלום בתוכנית ההתנתקות, היא אף הביאה לפיצול בליכוד ולהקמת מפלגת קדימה בסוף 2005.


מבחינה ביטחונית:
מדיניותו הביטחונית של הליכוד גורסת תמיכה בצעדים תקיפים כנגד הטרור הפלסטיני, וכנגד מבצעיו בישראל ומחוצה לה. במסגרת מדיניות זו יזם שלטון הליכוד את מלחמת לבנון הראשונה במטרה לפגוע בנוכחות אש"ף בלבנון. משימה זו נחלה לבסוף הצלחה עם עזיבתם הכפויה של יאסר ערפאת ואנשיו את ביירות.

בשנות אוסלו הנהיג הליכוד את הימין בהתנגדות להסכם, תוך שהוא מצביע על הסכנות הביטחוניות הטמונות בו. לאחר גל הפיגועים בפברואר-מרץ 1996, הובילה את קמפיין הבחירות של נתניהו הססמה "עושים שלום בטוח", הבאה להדגיש את נכונותו של הליכוד להמשיך בתהליך המדיני, אך תוך דרישה תקיפה מהרשות הפלסטינית לעמוד בהתחייבויותיה הביטחוניות. במהלך כהונת ממשלתו, תבע נתניהו את עיקרון ההדדיות, ודרש מהפלסטינים לנקוט בצעדים תקיפים כנגד ארגוני טרור כדוגמת חמאס והג'יהאד האסלאמי בתמורה לויתורים מדיניים. בנוסף לא היססו ממשלות הליכוד להפעיל את צה"ל הרחק מעבר לגבולות מדינת ישראל כנגד מה שתפסו כאיומים על שלומה. כך נפגעה קשות (ולמעשה חוסלה) תוכניתה הגרעינית של עיראק במבצע אופרה, וננקטו צעדים כנגד אש"ף אף במהלך שהותו בתוניסיה לאחר גרושו מלבנון, כגון הפצצת מפקדותיו וחיסולו של אבו ג'יהאד.


  • מבחינה כלכלית:
1. כלכלה חופשית עם רגישות חברתית 2. בכלכלה גלובלית ובשוק תחרותי, יש צורך במשמעת תקציבית, הפחתת מיסים, שוק הון המתנהל ביעילות וגידול במגזר הפרטי. 3. על הממשלה לשאוף ליצירת הזדמנויות כלכליות עבור כלל האוכלוסיה, ולדאוג לאלו שאינם יכולים לנצל הזדמנויות אלו. 4. על כל הכשירים לעבוד ולהשתלב בשוק התעסוקה, על מנת שהממשלה תוכל לשמור את הכספים כדי לתמוך באלו שבאמת אינם מסוגלים לעשות זאת. 5. הדרך הטובה ביותר ליצור הזדמנויות כלכליות לכולם היא באמצעות השקעה בחינוך ובתשתיות הלאומיות.


רק המתמיד, המאמין והמזיע בסוף משיג את מטרותיו. הפיתרון הנכון לבעיית העוני משולב בתוכנית ובפעילות הממשלה לצמיחה כלכלית ארוכת טווח, לאחר שהממשלה הצליחה ביצוב הכלכלי של המשק היא יכולה להתמקד בהעלאת פריון העבודה והיצור שיביאו ליצירת מקומות עבודה חדשים ויאפשרו לנמצאים מתחת לקו העוני להשתלב בשוק העבודה. צעדים אלו יביאו לתוצר גבוה יותר לנפש ולצמיחה מתמשכת שפירושה, מקומות עבודה נוספים, הכנסה גבוהה יותר לנפש ואפשרות לסייע לשכבות החלשות יותר.

  • מבחינה וחברתית ותרבותית:
הטובים להוראה - שיוויון זכויות לכל ילד התחום החינוכי מהוה, מבחינת יו"ר הליכוד ומפלגתו, את אחד משלושת המרכיבים המרכזיים שבכוונתם לקדם מיד לאחר שיחזרו לשלטון. בעוד שני המרכיבים האחרים, מדיני- ביטחוני וחברתי-כלכלי, זכו לתהודה רבה, הרי שמשום מה דווקא התחום החינוכי הכל כך חשוב ונוגע לכל אחד ואחת מאזרחי המדינה לא זכה להתייחסות הראויה. במהלך השנתיים האחרונות שקד ח"כ נתניהו על תוכנית חירום בתחום החינוכי, כאשר לנגד עיניו עמדו מספר מטרות חשובות: 1. החזרת הערכים למערכת החינוך 2. שיפור ניכר בתוצאות והישגים של תלמידי ישראל 3. חתירה לשוויון הזדמנויות אמיתי בין כל תלמידי ישראל 4. רפורמה מקיפה במערכת החינוך בישראל 5. שידרוג מעמדו של המורה בישראל. מפלגת הליכוד תפעל לקידום שיוויון בשכר בין נשים לגברים על אותה עבודה ותחתור לפיתרון הנהגתי בסוגית ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים בגיל הרך, על מנת לעודד נשים ליציאה לשוק העבודה.


https://www.youtube.com/watch?v=9oYSt4eAHUM