מי בעל הבית?

who's in charge

מאיו שאל את לין צ'י

לבודהה מלא החמלה יש אלף ידיים ואלף עיניים. איזו מהם היא העין האמיתית?

כשיש שני קולות בראש, או אלף... איפה הקול שיגיד לי אחרי מי מהם ללכת?


מי בעל הבית?

זו שאלת מפתח - חקירה שלה מביאה למיצוי הפוטנציאל שלנו.

(אצל האישה שקוראת את יכולה להחליף את השאלה ב"מי בעלת הבית.")


לדוגמה - המון גברים (ונשים) תקועים במקום של "אני לא יודע אם מותר לי".

זה ממש אחד המיינדפאקים הכי גדולים, מעצור בהפעלת הכוח והאהבה שלך כגבר;

"האם יש לי רשות? האם אני בסדר?" - ולהסתבך בלי תשובה ברורה.

האם יש לי רשות להציג את המיניות שלי? להיות תוקפני? להסכים עם כולם? להיות שונה? להתקשר אליו?


חיים שנקבעו על ידי מישהו אחר, פאסיביות, ריגשות אשמה קשים, תחושה שהחיים עפים מיום ליום בלי שהעולם מתקדם לכיוון נכון לך זו תוצאה של להסתבך "האם יש לי רשות?"


לבעל הבית - וזה אתה מבין בלי שאצטרך להסביר לך - תמיד יש רשות.

לבעל הבית ברור תמיד מה מותר לו - ומה אחריותו.

נשמע מקום מאוד שקט להיות בו. מה אם היית יכול לגשת למקום הזה בתודעה - כל פעם שאתה רוצה?

"מי בעל הבית?"


"מי מברך את המרחב והזמן הזה ועושה שיהיה כאן מסודר וטוב?"

כמה פרשנויות אפשריות למשמעות השאלה:
מי הגבר אשר הוא "בעל הבית"?- מלכותי, מברך, חי בלי תסבוכות של "מותר לי\אסור לי", מוגשם מתוך תשוקה גדולה?
מעניין באמת מי!
או:

מהו החלק בתודעה אשר מאפשר לנו לממש את הפוטנציאל שלנו להביא אנרגיה של "בעל הבית" בוגרת בחיינו?
מאפשר רוגע ובטחון, תחושה של ערך.
אם נדע באיזה חדר בתת מודע הוא נמצא, נוכל להתחבר לאנרגיית "בעל הבית" בחיינו... נשמע כמו כוח שימושי מאוד.

אם הייתי מסתכל על אבא שלי, "בעל הבית" הוא אחד שבנה את הבית אבל לא נמצא אף פעם בבית, פינה את כס המלך מתוך חולשה וחוסר חזון ברור, לא הביא סדר לבית.
בבתים אחרים ראיתי דיקטטורים, ASSHOLES, שכל הבית קיים רק בשביל תהילתם.

לא זה ולא זה הם "בעלי בית" שאליהם התכוון המשורר. אלא אנרגיה שמאפשרת ביטחון, יצירה חדשה, כיף גדול.

אז מי בעל הבית?

"אני" עם סימן קריאה, זו לא התשובה!

זו התשובה לשאלה מי הבעל הבית לפני שמתבגרים - האגו הילדותי באשליה שהוא בעל הבית. שאתה יכול להיות אחראי לכל מה שקורה בעולם הזה. עד שמשהו קורה ואז הוא מוצא את עצמו עושה דברים שלא ברור לו מי שלח אותו לעשות אותם. מתקשר אליה למרות שהחליט שלא, לוקח עוד שאכטה, לא מסדר את החדר, לא מוצא זמן להתאמן, עובר עוד סדנה ועוד סדנה, בורח לעבודה או בורח מהעבודה, מה שחשוב לו לא קיים או משתנה בהתאם ללחץ חיצוני, העולם גדול עליו, לפעמים נראה שבעל הבית יצא לחופשה תמידית ולא ברור מתי ישוב. איך אפשר לקרוא לבעל הבית הפנימי שלנו חזרה? כשצריך סדר, רוגע, תחושת כיוון ובעלות על החיים שלנו?

במנזרי זן משחררים את הנזיר למסע בסוף השלב הראשון של לימודיו עם שאלה לדרך; בדרך כלל זו ואריאציה של השאלה 'מי בעל הבית?'.
הנזיר נודד בחיפוש אחרי התשובה וכשהתשובה הנכונה עולה, הוא מוכן.

המפתח לאחוזה הפנימית שלך בה טמונה כל העוצמה הנפשית האדירה של הגזע שלך, של האדם הבוגר - המפתח נמצא בתשובה לשאלה הזו.

אני שולח אותך להסתובב איתה בעולמך. בהצלחה! אתן כמה רמזים עבים בשבוע הבא.

אני שומע מהומות בקהל... :-) בסדר. הינה רמז אחד כבר השבוע
הכל עובר חביבי - עודני ילד
איזה שיר מדליק, עושה חשק לרקוד ולהשתולל כמו ילד. לפעמים אנחנו לא מרשים לעצמנו להיות שמחים במלאות ובטח ליד אחרים, לא בטוחים שמותר לנו. מרגישים ממש לא "בעל הבית". למרות שלא רק שמותר לבעל הבית לשמוח ולהתענג, הוא חייב! כיף חיים, תענוג טהור; אם אין את זה, להיות בעל הבית זה עבדות וסבל. במקום של "בעל הבית" יש חופש ריגשי ותחושה של "מותר לי" ואפילו "אני חייב מתוך אחריות לביתי" לשמוח ולהנות - בלי שום אשמה!
בשביל זה הדת קידשה לבעל הבית טקסים וברכות להתענג ולברך ולהנות מהבית. ביום שבת רקדנו ו30 גברים ונשים על ערימה של מזרונים וכריות לצלילי השיר הזה והיה אדיר, ואפילו אם לך זה "לא ביג דיל", להרבה אנשים לשמוח על דברים פשוטים כאלה או אחרים, כל אחד מה שמשמח ומשחרר אותו - לשמוח בפשטות זה רגע מאוד מאושר ומעצים. ממש הרגשה שיש בעל הבית, אפשר לנשום.

כשאתה יכול לחוש פחד, עצב ושמחה ביחד עם אחרים, אתה יכול למצוא את החופש להיות מי שאתה.

את המשפט הזה אמרה פרמדיפ, המרפאה הראשית באשראם של וירש בהולנד. חלק מהתשובה לשאלה WHO IS IN CHARGE? טמון בציטוט הזה.


WHO IS IN CHARGE - באנגלית יכול להתפרש גם כ"מי טעון?" כמו הCHARGER של הטלפון. כי מי שטעון הוא הIN CHARGE. טעון ריגשית. מי שטעון באנרגיה רגשית בריאה ויודע להשתמש בה להניע את עצמו, מלא חשמל וכוח ותשוקה לעשות לביתו.


אנחנו מכירים מלא שנשרפים אפילו מקצת אנרגיה - מתמכרים קוראים לזה. אז איך אפשר להטען בהרבה אנרגיה?


בעצם אנרגיית בעל הבית היא כמו הציר שלנו. כשהציר חזק, המנוע יכול להיות חזק וללת המון אנרגיה וטעינה. כשהציר חלש, אפילו מעט אנרגיה שוברת ושורפת אותנו.


זה שיש לו ציריה חזקה - וגם משתמש בה להחזיק המון אנרגיה בה הוא מטעין את עצמו, הוא זה שבעל הבית.


HE'S IN CHARGE.

עד כאן להיום

ואם אתה מעוניין ביותר אנרגית "בעל הבית" בחייך, אני מציע לך להגיע למעגלי ותהליכי החניכה שלי - שם גם אני מעביר חניכה של אנרגיית המלך - זוהי אנרגיית "בעל הבית".


בשירות,

ליאור - דיראז'

נ"ב
שאר הכתיבה שלי כאן:
smore.com/u/opentopower


לחניכה אחד על אחד ובקבוצות:
http://liorehomen.com