הגליל צמחייה אופיינית

מגישים: רם כהן שלמון רותם אמיר ארזים

הצמחייה בגליל

ברוב שטחי הגליל העליון, ובמיוחד במרום גליל ובגליל העליון המערבי שטחים רבים מכוסים בחורש ים תיכוני בו נפוצים אלון מצוי, אלה ארצישראלית, אורן ירושלים,אלון התולע, קידה שעירה, סירה קוצנית וכן מינים הייחודיים לגליל העליון דוגמת אדר סורי,שזיף הדב פטל לביד, בוצין הגליל, אדמונית החורש, קיסוס החורש ועוד. כמו כן בערוצי הנחלים קיימת צמחיית נחלים עשירה

דוגמאות לכמה צמחים:

קידה שעירה

היא שיח קוצני ענף וסבוך ממשפחה הפרפרניים המגיע לגובה של 180-100 ס"מ. זהו אחד הצמחים הנפוצים ביותר בחבל הצומח הים תיכוני
Big image

אדמונית החורש

היא צמח רב שנתי ממשפחת האדמונתיים. צמח זה נפוץ בעולם באופן טבעי בין מרוקו לאיראן. הצמח משמש כצמח נוי בארצות המזרח הרחוק (יפן, סין), באירופה ובצפון אמריקה.
Big image

אלון התולע

הוא עץ המשתייך לקבוצת אלונים צפוניים, נשירים, שהבלוט שלהם מבשיל בתוך פחות משנה אחת. גובהו של העץ הוא 3-8 מ' והוא בעל גזע בודד. העלים בעלי שפה מפורצת ואין להם שיניים דוקרניות (בשונה מאלון תבור ואלון מצוי). שמו של העץ ניתן לו על שום היותו פונדקאי לתולעי השני.
Big image

קיסוס החורש

קיסוס החורש צומח באזור הים התיכון, בישראל הוא צמח נדיר הצומח בחורשים לחים באזור יהודה, השמרון והגליל.

קיסוס החורש הוא מטפס רב-שנתי של חורש עבות ולח בגליל. בהיותו מטפס של נופי חורש ויער הוא נובט בצל כבד וגדל כלפי מעלה לקראת האור. בולט הבדל ניכר בין החלק התחתון (המוצל) של הצמח לבין חלקו העליון (המואר), עד כדי כך שהם נראים כשני צמחים שונים: בחלק התחתון העלה כפני, שסוע ל-3–5 אונות; בחלק העליון העלה מעויין, בלתי מחולק. יתרה מזו: החלק התחתון לעולם אינו מפתח תפרחות, אך הוא מצמיח שורשי-אחיזה; החלק העליון אינו מצמיח כלל שורשי אחיזה, והוא מכוסה לפעמים בצפיפות בשפע תפרחות. שורשי האחיזה נראים כאצבעותיה של שממית, וסבך-הענפים המסתיימים בשורשי האחיזה הם מראה מצודד, העיקר כשהעלים בשלכת ואינם מסתירים את רשת הענפים.
קיסוס החורש פורח בסתיו ובראשית החורף, בין אוקטובר לפברואר, בסוככיםרבי-פרחים.

Big image

אלה ארצישראלית

היא מין עץ ממשפחת האלתיים. זהו עץ נשיר דו-ביתי, המגיע לגובה של כ-10 מטרים ומאריך חיים עד מאות שנים.
Big image

מפת הגליל

Big image
תל דן - שמורת טבע וגן לאומי בגליל העליון